הדרך שבה אהבתי אותך חלק 2

hagar gal 05/02/2013 1278 צפיות 3 תגובות

״קיידן… למה אתה פה?״ שאלתי בזמן שהלכתי לקראתו במזווה הגדול שהיינו בו, הבנתי שכל מה שהוא עשה היה לחייך. ״התגנבת למזווה ואת אוכלת…״ הסתכלתי מאחרויו וראיתי קופסא פתוחה של אוראו, ״האוראו שלי?!״ אמרתי בבהלה

הוא רק חייך והלך לכווני והראה לי את האוראו מול הפנים ״רוצה קצת? הם טעימים…..״ הוא אמר וגרר את האוראו. לשנינו יד איזה משהו לעוגיות האלה מאז שאנחנו ילדים. היה לו חיוך על הפנים כל הזמן הזה. היה בו משהו שהיה פשוט סקסי. אבל לא! אמרתי לעצמי, שזה היה לפני הרבה זמן. אז לקחתי ממנו את העוגיות ופתחתי אותה , אכלתי את הקרם של הבפנים ונתתי לו את העוגייה עצמה.

אחרי זה סגרתי וגחכתי אליו, מה?! אם הוא יכול לעשות כיף גם אני. ״טווווב?״ שאלתי אותו, לקחתי עוד צעד לכיוונו, היינו כל כך קרובים שהגופות שלנו התחקחו . וידעתי שיש לי השפעה עליו כמו שלו יש עלי. הוא חייך והזיז לי את השיער מהפנים למאחורי האוזן. הוא לקח ממני בעדינות את העוגיות הפריד אותם ונתן לי את הקרם של הבפנים והוא הכניס את העוגיה עצמה לפה. חייכתי וצעדתי אחורה.

״את עדיין זוכרת?״ הוא שאל תוך כדי שהוא לקח עוד עוגייה ונתן לי אותה כדי שאני אוכל לאכול את הקרם שבפנים. ישבנו על הריצפה ממול אחד מהשני עם עוד חבילה של עוגיות ביננו.

״ברור שכן! עדיין שונאת את העוגיות״

״ואני עדיין שונא את הקרם.. את יודעת שאנחנו יוצרים זוגיות מושלמת״ הוא אמר. הפנים שלי הסמיקו מהתגובה שלו, ובמהירות הוא שינה את המשפט. ״אני מתכוונת בתור חברים..״ הוא אמר שוב במבוכה.

אני רק חייכתי. ישבנו שם עוד לאיזה שנייה, בשקט. שנינו חשבנו על מה לומר. עבר כמעט ארבע שנים מאז שבאמת פשוט דיברנו. אני מתכוונת ראינו אחד את השני בפעילויות משפחתיות ואירועים. אבל שנינו הבהרנו את הנקודה להתרחק אחד מהשניב

אני מתכוונת אחרי מה שקרה זה היה דיי מביך. שלוש-ארבע שנים הפרש זה הרבה.. במיוחד להורים שלי. ומה שקרה באותו הלילה נשכח ולא יקרה שוב.

״קדימה תעמדי״ הוא אמר בזמן שהוא משך את עצמו למעלה מהריצפה. הוא עמד ושם את העוגיות במקום. הוא נתן לכיווני את הידיים שלו כדי שאני אוכל להעסק בהם כדי לקום, זה גרם לי לחיוך. אני זוכרת שכשהיינו קטנים ולא התקמתי לקום אלא אם מישהו יעזור לי עם הידיים.

תמיד אהבת את ההרגשה שמישהו מביא לי לעזרה את היד שלו. ותמיד קיידן היה אותו אחד שעזר לי לקום. כשהוא הרים אותי הוציא מהפה צחקוק. ושהסתכלתי על קיידן ידעתי שהוא נזכר באותו דבר.

שנינו עמדנו שם לכמה שניות עם היידים של עליו, ואז הוא התחרק שהיידים שלו עזבו את שלי במהירות, איזה אוויר קר היכה את הגוף שלי. הגופות שלנו היו קרובים והתחלתי סוג של להלחץ. הוא הניח בעדינות את היידים שלו על הכתפיים שלי וסיבב אותי ככה שלא הייתי עם הפנים אליו יותר.

יכולתי להרגיש את הנשימות החמות שלו על הצוואר שלי גורם לי לצמרמורת. היידים שלי ליטפו לאט ובעדינות את הגב שלי, הייתי חייבת לנשוך את השתפיים שלי כדי שלא יצא לי קול של הנאה מהפה. מה שקורה עכשיו זה ממש אסור ולא כדאי…. אבל לא יכולתי לעמוד בזה ורציתי עוד ועוד מזה.

בעדינות וברכות היידים שלו הזיזו את השיער שלי בחתיכה אחת לצד אחד של הכתפיים הוא הרים את היידים שלו כדי שיהיו לי לפני הפרצוף ויכולתי לראות שהוא מחזיק שרשרת, ואז הפלאש של הזהב היה מולי.

זה היה שרשרת זהב יפיפה , היא הייתה קטנה וזרחה בבהירות האור. הצבע דל השרשרת הייתה זהב, עיצוב לב נעל אותו, אמצע הלב היה ספיר כחול. קיידן יודע שאני אוהבת ספיר. אני מתכוונת אני אוהבת יהלומים ו….אוקי.. אני אוהבת יותר עדין אבל זה לא אומר שלא אהבתי את הטבעת. הבטתי למטה כדי להסתכל על האצבעות שלי בשביל לראות את הטבעת שג׳ון קנה לי.

אבל הבטתי חזרה למעלה כדי לראות את השרשרת, פשוטה ויפה מכל הזריחו שלה. היידים שלו סיבבו את השרשרת סביב הצוואר שלי, האצבעות שלו בעדינות ליטפו לי את הגוף כשהוא מנסה עדיין לסגור את המנעול וזה גרם לי לעור ברווז. ״קר לך?״ הוא לחש עם השפתיים שלו על האוזן שלי גרם לי לרעוד בקטנה עם הגוף בצמרצורת.

הדרך שבה הרגשתי… הדרך שבה הוא הדליק אותי. הרגשתי מדהים לידו, ״לא״ אמרתי בלחישה תוך כדי הוצאת אוויר אחת.

״תפתחי את המנעול״ הוא אמר ויכולתי להרגיש שהוא מחייך גם בלי לראות. ניסיתי לפתוח את המנעול אבל זה לא נפתח. הסתובבתי חזרה כדי לבקש מקיידן עזרה, חשבתי שזה אולי נתקע.

הסתובבתי כל כך מהד ששכחתי שקיידן עדיין היה מאוחרי סגר לי את המנעול. הסתובבתי כל כך מהר שלשנינו לא היה זמן להגיב לזה. אחרי שהסתובבתי השפתיים שלנו היו במרחק נגיעה קטן אחד מול השנייה שגרם לשנינו לקפוא במקום. וידעתי שהוא חשב על אותו לילה בגלל שזה כל מה שאני יכולתי לחשוב עליו באותו רגע.

העיניים שלו היו סגורות והנשימות שלו תנקעו. הנחה נפלטה לי מהשפתיים בנשימה אחת. אם הייתי זזה אפילו עוד סמטימטר אחד , הייתי כבר מנשקת אותו. וזה כל מה שרץ לי בראש. היידים שלו הקיפו את הפנים שלי בעדינות, הוא פתח את העיניים לאט ויכולתי לראות את הרצון… את הצורך. לא רציתי לעשות את זה וזה היה לי ממש קשה, אבל לקחתי צעד אחורה.

לא. אני חושבת לעצמי, זה לא צודק. מה שהיה בעבר בעבר. אני מאוהבת ויוצאת עם אח שלו הקטן. החבר שלי זה אח שלו, זה יותר גרוע מאסור. ״תפסיק! לא, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אתה צריך לעזוב אותי לבד״ אמרתי בתוקפנות אליו. ידעתי שאני לא היחידה בזה. צריך שניים כדי להרגיש בהדדיות את הדרך שבה הרגשתי. אבל הוא מסית הכל, ואני לא הולכת ליפול למלכודת שלו.

הוא לקח צעד קדימה אלי ואני לקחתי עוד אחד אחורה ״היידי…..״ הוא אמר בשקט, העיניים שלו התחננו.

״לא.. זה לא יכול לקרות. אנחנו לא יכולים להרגיש ככה לגבי אחד לשני. זה אסור ואתה לא יכול לעשות את זה לאח שלך!״ אמרתי לו. הלכתי לכיוונו ופתחתי את השרשרת, הנחתי אותה ביד שלו. סגרתי את היד שלי בעדינות. הסתובבתי והלכתי משם, הוא תפס לי את היד וסובב אותי חזרה אליו כנגד הגוף שלו.

״תסתכלי עלי, היידי בבקשה״ הוא אמר ועם היידים של הוא קירב את הפנים שלי לשלו, היידים שלו נגעו לי בלחיים ונשענתי קדימה. נתתי לו נשיקה עדינה על הלחי והלכתי משם. כמו תמידרציתי להסתובב חזרה ולהגיד לו שהכל בסדר.

אבל האמת, שהייתי מאוהב, ובאחיו הצעיר, הלכתי לכיוון הדלת של המזווה, הייתי בדרך לפתוח אותו ואז הסתובבתי כדי להגיד דבר אחרון ״היה לך את ההזדמנות שלך….״ אמרתי לו.

הוא הוציא מהפה צחוק עבה ״היית בת 14, זה היה אסור. זה, זה אסור. אבל זה לא אומר שאת עדיין לא יכולה לעשות את זה״ הוא אמר והצביע ביני ובינו.

זעפתי את הפנים שלי לכיוונו ״כן זה כן. ואם זה היה אסור אז, אז איך זה לא אסור עכשיו? שאלתי לפני שעזבתי את המזווה

עזבתי וחזרתי למסיבה, זה לא לקח הרבה זמן, אחרי שהודתי לכולם על זה שבאו והביאו מתנות, עזרנו כולנו לנקות. עליתי לחדר שהוא שלי לשבועיים הקרובים ופרקתי את המזוודה לתוך הארון

העשיתי את הדרך לחדר. החדר שלי היה ממש ליד החדר של ג׳ון; אמא שלו עשתה את זה מסיבה ברורה. אבל תמיד היו לה תגובות על דברים שאנחנו עלולים לעשות והכחישה כאילו שהיא לא יודעת מכלום , אפילו שחשבנו שהיא יודעת שאנחנו שוכבים כבר.

אז הלכתי לתוך החדר והתחלתי לפרוק, הכנסתי בגדים לארון אפילו שהיו כבר בארון בגדים שהם שלי מלפני הנסיעה שלי לפריז. כמו שאמרתי לפני, ביליתי פה את רוב הזמן שלי לפני שנסעתי.

אז פרקתי את המזוודה ושמעתי את הדלת נפתחת וחשבתי שזה ג׳ון. ״היי אני יסיים בעוד רגע, ואז נוכל להתחיל לחגוג!״ אמרתי אבל לא היה שום תגובה. אז הסתובבתי וראיתי זה היה קיידן שעמד שם במבוכה. החלטתי פשוט להתעלם ממני, ידעתי שזה היה פתטי אבל הוא התנהג כמו מניאק.

״אממ… היי. הנה השרשרת שלך ויש גם מכתב שמסביר איך לפתוח את המנעול. ואני יודע שאת כועסת עלי. ויש לך כל זכות לעשות את זה, אז אני פשוט יילך עכשיו״ הוא אמר והשאיר את השרשרת מעל הפתק על המיטה ועזב את החדר.

ניסיתי שלא לפתוח את המכתב אבל רציתי לדעת איך לתפוח את המנעול אז לקחתי את המכתב וקראתי :

– היי היידי הבאתי את השרשרת הזאת בתור מתנה לחזרה הביתה. תראי… התגעגעתי אלייך יותר ממה שאת יכולה לדמיין. את מיוחדת ויפה, אז הייתי חייב למצוא משהו כמוך. אז מצאתי את הדבר המושלם. השרשרת הזאת לא יכולה להפתח… זתומרת זה יכול להפתח בין שלושה-ארבעה חודשים עד לשלוש-ארבע שנים. תראי השרשרת הזאתי היא יונקת דחף אוויר, וזה מאבד אוויר בכל יום. אז יום אחד כשזה ייפתח את תראי את ההפתעה שבפנים.

נ.ב אל תנסי לפתוח את זה בכוח, ואל תשברי את זה…. אז זה אומר בלי פתיש!!

נ.ב.ב אני מאוד מצטער, ואני רוצה את החברה שלי בחזרנ, אז אנחנו יכולים לחזור להיות חברים לאוראו שוב?

מקווה שתאמרי כן,

קיידן

חייכתי אל הפתק וצחקתי מהקטע עם הפתיש, כי באמת התכוונתי להשתמש בפתיש. הנחתי את הפתק ואת השרשרת בארון על המדף העליון. ואז הנחתי את הבגדים המקובלים האחרונים בארון ופתאום הרגשתי זרועות מחבקות את המותניים שלי. חייכתי והסתובבתי כדי לראות את ג׳ון. נשכתי את השפתיים שלי בעדינות ונשענתי קדימה ונשקתי אותו.


תגובות (3)

תמשיכיי!!!

06/02/2013 06:38

זה מ-ו-ש-ל-ם !! תמשיכייי

06/02/2013 07:39

תמשיכייייייי

06/02/2013 07:41
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך