hagar gal
אל תקחו את ג׳יימי בצור אמא מבוגרת כי היא רק בת 25 והיא ממש צעירה. גם אל תחשבו עכשיו שאמי ג׳יימי והיידי הן מבוגרות כי הן נראות ממש צעירות. 24 זה ממש לא מבוגר והן עדיין נראות כמו בנות 19-18 ככה זה תמיד.

מה אתם חושבים?!!??!?????

הדרך שבה אהבתי אותך פרק 12

hagar gal 01/03/2013 1196 צפיות 5 תגובות
אל תקחו את ג׳יימי בצור אמא מבוגרת כי היא רק בת 25 והיא ממש צעירה. גם אל תחשבו עכשיו שאמי ג׳יימי והיידי הן מבוגרות כי הן נראות ממש צעירות. 24 זה ממש לא מבוגר והן עדיין נראות כמו בנות 19-18 ככה זה תמיד.

מה אתם חושבים?!!??!?????

ישבתי שם המומה. המחשבות שלי רצו מקצה לקצה עם האפשרויות, הוא קרוב? הוא עבר לפה בגללי? הוא יודע בכלל שאני פה? ואז השאלה המדאיגה ביותר, הוא בכלל רוצה לראות אותי… יש לו עדיין רגשות אלי? הלב שלי דפק חזק ומהר ויכולתי לשמוע את הדפיקות, הם יכלו לשמוע אותו גם?

הסתכלתי לכייון אמי והעיינים שלה לכדו אותי עם המבט היציב שלה. ידעתי למה היא עושה לי את זה; היא עדיין חושבת שזה לא בסדר מבחינתי להעמיד פנים שאני אוהבת את ג׳ון כשהלב שלי תמיד יהיה איתו. אבל היא לא יודעת שהלב שלי התחיל לתקן את עצמו. התחלתי לאהוב את ג׳ון, היא פשוט לא יכלה לראות את זה. והעיוורון הזה מחלחל לנו למערכת היחסים. היא העבירה חתיכה מהשיער שלה למאחורי האוזן ולעסה מסלט העוף שלה לאט.

״איך את יודעת את זה?״ שאלתי השארתי את הקול שלי יציב, לא רעידות, לא חולשה.

העיינים שלה חזרו להביט בי, ״דודה שלי סיפרה לי, היא דיברה עם אמא של ג׳ון והיא הזכירה שקיידן גר פה עכשיו.״ היא פשוט המשיכה לשחק כאילו זה לא אומר לי כלום.

למעשה הערכתי את זה, אם היא הייתה עושה מזה עניין גדול כנראה שהייתי נשברת. אבל אם היא שיחקנ כאילו זה כלום, גם אני יכולה להעמיד פנים כאילו זה כלום…טוב… פחות או יותר.

״טוב זה מגניב…״ אמרתי והתעסקתי עם הפסטה עם המזלג, הרעב שלי בשנייה נעלם.

״מי זה קיידן, ולמה המתח באוויר כל כל חד שאני יכול לחתוך אותו עם לחיי התחת שלי״ אריק אמר ולקח לגימה ממשקה התפוחים שלו. השיער שלו היה מסורק לצד ימין וחליפת העוזר האישי שלו התאים לו בשלמות. תמיד הרגשתי שהוא היה לבוש ומוכן להיות במודעת פירסום.

הראשים שלי ושל אמי שתינו הסתובבו לכיוון של אריק ורק התלוננו על התגובה שלו. ״רגע מה?…לחתוך עם לחיי התחת?״ אמי שאלה ולא יכולתי שלא לצחוק על התגובה שלה, בגלל שחשבתי בדיוק אותו דבר.

אריק רק הרים גבה, ״אני לא יודע, אני לא מבין חצי מהדברים שיוצאים מהפה הטוב והחתיך הזה שלי. ובבקשה תענו על השאלה הקודמת שלי״ הוא אמר וגמר את השתייה שלו.

העיניים שלי נסגרו לשנייה והייתי צריכה לפקוח אותם. קיוויתי שזה רק חלום, כדי שהאהבה של לג׳ון תוכל להמשיך בלי הפרעות. אבל זה כאילו שזה גורל שרצה שהחיים שלי יהיו בעייתים. כמו שהגורל רוצה שאני אתפתה לאיל שהגוף שלי מרגיש בנוגע לגבר אחר שנעלתי אותו רחוק ממני מאז יום סיום הלימודים שלי.

והם ישארו שם לתמיד.

״קיידן הוא האח הגדול של ג׳ון, והייתה לנו התפרצות לפני כמה שנים. אז זה רק יהיה מביך לראות אותו שוב״ אמרתי בשקט. באמת הייתה לי התפרצות עם קיידן, אפילו אם לחשוב שזה היו המילים של אמא שלי שגרמו לו לעזוב. אבל זה יהיה יותר ממביך, זה יהיה לגמרי קריעת לב.

״הא, כיף. טוב גבירותיי אני צריך ללכת, יש לי טיפול ספא בשעה אחת, אשר נחוץ מאוד.הוא אמר ונעמד וניגב את הפירורים מהמכנס שלו. ״להתראות חברותיי ואני אראה אותכן שוב וראשון הבא; בתקווה שזה יהיה פחות ממולא במתח״ ואז הוא נתן לשתינו חיבוק ויצא מהמסעדה הקטנה. הריח של הבושם שלו של קלווין קליין גרם לנו להרגיש כאילו שהוא עדיין פה.

״בכינות לא אכפת לך שקיידן גר פה?״ היא שאלה. ואני יודעת שהיא לא ניסתה להיות מרושעת, היא רק רוצה ממש לדעת איך אני מרגישה לגבי הסיטואציה הזאת.

לקחתי נשימה עמוקה וארוכה, ״את בכלל יודעת באיזה איזור של אילינוי הוא נמצא? יכול להיות שאני אפילו לא אראה אותו, אז לא אכפת לי כרגע. כשנגיע לבעיה אנחנו -אני- אתמודדת עם זה אז״ אמרצי מהר ולקחתי ביס מהאוכל שלי.

״אז יש עכשיו בעיה…ולא אני לא יודעת איפה הוא גר, אבל אני יכולה לברר….״ היא אמרה והעיניים שלה גרמו לי להסתכל עליה.

״לא! אם הוא רוצה למצוא אותי הוא יכול, אבל אנחנו לא הולכות לעיין בו. אני מאושרת ואני לא צריכה להרוס עכשיו שהכל טוב.״ אמרת עם קול חזק ויציב. למרות שבתוך השאלה שלי היו הרבה מחשבות שעשו מירוץ אחד עם השני בתוך הראש שלי.

״אוקי, מה שתרצי״ אמי אמרה לפני שהעברנו את הנושא והתחלנו לדבר על דברים אחרים, למרות שהמתח היה עדיין ביננו. הרגשתי כאילו שהנושא הזה יהיה סופו של דבר מה שיהרוס את החברוצ שלנו, שכאילו אם אני לא אפצור את זה בקרוב אנ אאבד את החברה הכי טובה שלי.

ואם אני אאבד את החברה הכי טובה שלי ואת האדם היחיד שלו אני מספרת את כל האמת שלי, אני כנראה אאבד את מי שאני באמץ. סיימנו לאכול ולפטפט בערך חצי שעה יותר. אמרנו להתראות ועשיתי את הדרך לבית שלי. דרך הפרברים הקטנה שלנו הייתה חמודה ומאוד בייתית.

האוויר נהיה קר ועם הרוח והעננים נהיו קודרים, נהנתי מהמחשבה שאולי אגדל פה ילדים יום אחד. חייכתי אל המחשבה על שיהיו לי ילדים; חייכצי על המחשבה של לראות אותם רצים בגינה שלנו. על המחשבה שקיידן מרים אותם ומנדנד אותם באוויר ומשחק איתם….

לא! ג׳ון יהיה מי שאני אהיה איתו ומי שאני אוהב ואעשה איתו ילדים. המחשב המלחיצה הזאת עלינו זחלה לשנייה; התחלתי באמת לאמין בנו. וגיליתי שהוא קרוב, הוא איפשהו פה ליד. מספיק קרוב כדי לספר לי. אבל איפה הוא בדיוק? למה זה קורה רק כשאני סוף סוף מאושרת שקיידן איכשהוא מתערב שהדבר הנורא שיכול לקרות זה שהוא יגרום לי להתאהב בו שוב!

* * *

שכבתי על המיטה עם ג׳ון כשהוא מלפף את הזרועות שלו מסביבי. ההרגשה החמה חלפה לי בגוף, וחיוך קטן הופיע לי מסביב לשפתיים. הייתי שמחה בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן ואני לא למחשבה עליו לחרבן לי את החיים.

התעוררתי ביום למחרת, זה היה יום שני וזה היום הראשון בעבודה. עוד לא היה בית ספר מבחינה תכנית אבל התלמידים יכלו להביא את הציוד שלהם לבית הספר ולהתחיל להכיר אותי בתור המורה שלהם. לימדתי בבית ספר יסודי, לימדתי כיתות ב׳ השנה. לימדתי גם בגן ילדים ואת כיתות א׳.

הגעתי לבית הספר עם הלבנים הקטנים על הקירות, העלים החלו לצנוח לקרקע והמערבולות של הרוח הגביהה אותן. נכנסתי לבפנים ומצאתי את הכיתה החדשה שלי. נפנפתי לשלום לכמה מהמורים שעברו ליידי ואמרתי שלום לכמה תלמידים. אני אוהבת פה את המקום, כאילו שזה כמעט לא עבודה. ילדים הם מתוקים והם נהנים מהחברה שלי כמו שאני נהנת משלהם.

ישבתי מאחורי השלוחן שלי ובדיוק התלמידים התחילו להגיע. הם הלכו כל אחד למקום המושב שלו ופרקו את הציוד שלהם וסידרו אותו ותוך המושב הקטן שבתוך השולחן. ולפתע שמעתי, ״גברת ג׳קובסן, התלמיד האהוב עלייך פה!״ קול קטן אמר.

הסתובבתי כדי לראות את מארק האלברסון הקטן, הוא היה בערך בגובה של שלושה צעדים והשיער הבלונדיני המלוכלך הכהה שלו התאימו לעיניי הדבש הבהירות שלו. הוא היה לגמרי מתוק ואני מלמדת אותו כבר שלוש שנים, הוא תמיד העדיף אותי בתור המורה שלו. הוא רץ לכיווני וליפף את הזרועות שלו מסביבי, היידים הקטנות והחמודות שלו היו מסביב לצוואר שלי כשהתכופפתי אליו. והוא הריח כמו מזון מהיר.

הושבתי אותו במקום שלו והסתכלתי כדי לראות את אמא שלו, ג׳יימי האלברסון. היא הייתה אישה מהממת עם אישיות מדהימה והייתה עורכת דין. היא אישה מדהימה, מבוגרת ממני רק בשנה אחת בלבד, ואמרתי לעצמי שאני אהיה כמוה כשאהיה לי ילד.

היא הלכה לכיווני עם הרעש של העקבים שלה על הריצפה. היא נתנה לי ליטפה על הגב ואמרה ״מארק ממש מתרגש לקבל אותל שוב בתור מורה״ היא אמרה עם חיוך על הפנים שלה.

״אני שמחה לקבל אותו בכיתה שלי תמיד״ אמרתי עם חיוך. הסתכלתי לסביב לחדר וראיתי שמארק מדבר לילדה שיושבת לידו, לילי. הוא כבר היה דלוק עליה. ״מארק כבר בעיניים הפלירטוטים, כמו תמיד״ אמרתי וצחקתי.

״בדיוק כמו אבא שלו״ היא אמרה וציחקקה. הסתובבת אליה מבלובלת; היא כבר הזכירה את אבא של מארק, לא ידעתי אם הם בכלל נשואים אבל הם ביחד.

היינו מקורבות ג׳יימי ואני, היינו חברות מחוץ לבית הספר וזה היה מוזר לשמוע את המשפט שיצא לה מהפה ״הו והנה הוא״ היא אמרה בזמן שאני עזרתי לתלמיד במקום שלו לסדר את העפרונות בקלמר. נעמדתי מהריצפה והתסובבתי, וברגע אחד הרגשתי בחילה.

העיניים שלו לא היו מופתעות כמו שאני הייתי. הוא נראה אותו דבר, אבל יותר בוגר באותו זמן. הוא היה עדיין חתיך, ורק המחשבה עליו גרמו לברכיים שלי לחולשה. העיניים הכחולות שלו עדיין זרחו כמו אוקיינוס וגרמו ללב שלי לכאב ממני.

הוא לא היה רחוק. הוא היה פה, עכשיו.


תגובות (5)

O_O מסכנה !
זה קיידן!!
חחח תמשיכייי

01/03/2013 07:42

יואו אייזה עצוב:(( תמשיכייי

01/03/2013 07:48

תמשיכייי , מה מסכנה ?
היא הייתה צריכה להלחם על קיידן ולא לתת לאמא שלה לשלוט בחייה !!

01/03/2013 07:50

אומיגדדדדדדד תמשיכייי!

01/03/2013 07:58

דנה היא מסכנה כי מתי שהיא התעמתה עם אמא שלה הוא כבר ברח ולא חיכה לה.
וזה היהממש קצת זמן לפני שהוא שאל אותה.
זה הנקודת מבט שלי XD

01/03/2013 08:55
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך