הדרך שבה אהבתי אותך פרק 5

קיידן נהג, ואני ישבתי במושב ליידו. אני יודעת שג׳ון רק מנסה להיות מתוק על ידי לנסות לעזור לנו לתקן את היחסים ביננו… הידידות. אבל הוא לא יודע על העבר…

הערב ההוא:

************

הלכתי לדלת, הייתי יותר מלחוצה. הלב שלי דפק כל כך חזק. הייתי בדרך… בדרך לקבל את הנשיקה הראשונה שלי. ג׳ון ואני חברים כבר נצח; אני אפילו קרובה לאח שלו קיידן. ואני לא יכולה לשקר הוא לגמרי חתיך, אבל הוא בן 18 ועוד מעט הולך לקולאג׳, בזמן שאני בת 14 ורק הולכת לתיכון. ותמיד הייתי ממש דלוקה עליו. אבל אני חכמה מספיק כדי לדעת ששום דבר ביננו לא יקרה לעולם.

אבל אני לא אוהבת להגיד שאני בונה עכשיו על ג׳ון, בגלל שאני לא. זה פשוט שאני מחבבת אותו מאוד רק לא כמו את קיידן. אבל אני בוגרת מספיק (טובב לא מספיק בוגרת) כדי לדעת שזה לעולם לא יעבוד בין קיידן לביני. הוא רק חושב עלי כאחותו הקטנה.

אז היום אני הולכת לספר לג׳ון שאני מחבבת אותו, בגלל ש..טוב..אני באמת כן. הוא תמיד יכול לגרום לי לחייך והעיניים שלו תמיד זוהרות כשהוא בסביבתי. והיום אני הולכת לספר לו את זה, ואז אני הולכת לנשק אותו. אבל הדאגות עדיין ממשיכות לרוץ לי בראש, מה אם הוא יגיד שהוא לא מחבב אותי, ואז אני לא יקבל את הנשיקה שלי, ואני עדיין יהיה הילדה שהיא בתולת שפתיים.

עמדתי מול דלת הכניסה לעוד כמה שניות כדי לאגור אומץ לעשות את זה. ואז לחצתי על הפעמון. קיידן ענה, השיער שלו היה רטוב ומבולגן והוא לבד רק מכנסיים. הוא בטח רק יצא מהמקלחת.. אלוהים אדירים תעזור לי. הלב שלי דפק ממש מהר עכשיו, לקחתי נשימה עמוקה.. אני חייבת לעבור את זה.

׳תזכרי בשביל מי באת לפה היידי׳ אני ממשיכה להגיד לעצמי.

״ג׳ון נמצא?״ שאלתי, העיניים שלי חטפו מבט מהיר של הגוף שלו. כבר ראיתי אותו בלי חולצה לפני, אבל היה איזה שינוי באוויר שגרם לי לרצות אותו בדרך אחרת. זתומרת אני יודעת שיש מליון בנות שכבר היו איתו.. בקטע סקסואלי. שמעתי אותן מדברות על זה, וזה פשוט נשמע מוזר.

״לא יודע… תכנסי אני אבדוק״ הוא אמר תוך כדי שהוא העביר את היד בשיער שלו, שהיה עדיין רטוב. ישבתי על הספה ליד הכניסה. הייתי עדיין לחוצה, אם ג׳ון לא פה? ומה אם הוא לא רוצה אותי? המחשבות המשיכו לרוץ לי בראש ולא היה להם סוף.

הייתי במחשבות שלי בעולם שלי שבכלל לא שמתי לב שקיידן התיישב ליידי. ואז הרגשתי את היד שלו על הכתף שלי וזה גרם לי קצת להלחץ. היד שלו על הכתף מסתובבת סביב הצוואר שלי וגרם לעור שלי להתגרות. ״אני מצטער אבל הוא לא פה, להשאיר לו הודעה?״

הרגשתי מתוסכלת עם כל המחשבות שלי על הנשיקה הראשונה. פשוט מתוסכלת זאת המילה.

״הכל בסדר? מה קרה?״ הוא אמר לי והסתכל עלי.

״כלום.. זה סתם לא חשוב״

״קדימה היידי תספרי לי״

״טוב.. זה דיי מביך; זתומרת הגעתי לפה כדי לספר לג׳ון שאני מחבבת אותו ושאני רוצה לנשק אותו.. הנשיקה הראשונה שלי״ אמרתי ונהייתי קצת אדומה.

הרמתי את המבט והסתכלתי לקיידו, העיניים שלי אחזו במשהו..כאב? הוא היה כעוס על משהו, הוא העביר את המבט שלו לשנייה וקם מהספה, הוא אמר ״אני מצטער״

״זה בסדר״ אמרתי ונעמדתי גם, הלכתי לכיוון הדלת התכוונתי לעזוב. החזקתי בידית של הדלת ולא הספקתי לפתוח אותה לפני שקיידן אמר משהו.

״את לא אמורה לתכנן את הנשיקה הראשונה שלך, זה אמור….״ הוא אמר ואני הסתובבתי כדי להיות עם הפנים אליו, הוא הלך לכיווני.

העיניים שלו נאחזו ממשהו, מה אני לא יודעת? הוא המשיך ללכת לכיווני עד שהגב שלי היכה את הדלת; הוא היה כל כך קרוב. אף פעם לא הייתי כל כך קרובה עם אינטימיות ככה עם בחור קודם, במיוחד לא אחד שגדול ממני בארבע שנים! הבטן שלי עשתה היפוכים, והנשימות שלי נהייו יותר חדות ועמוקות.

היד שלו הייתה על הדלת ממש ליד הראש שלי, הגוף שלו כנגד שלי, הוא כל כך גבוה. הסתכלתי עלי; העיניים שלו הסתכלו לי על הגוף ישר למעלה לפנים. לא לבשתי הרבה, היה חם אז לבשתי גינס קצר וחולצה שחורה פשוטה וכפכפים.

הדרך שבה העיניים שלו הסתכלו עלי והביטו בי, כל כך בהתעניינות. העיניים שלו הראו את הרצון, את הצורך. חלמתי כל כך הרבה פעמים על הרגע שבו קיידן ינשק אותי, אבל עכשיו שזה באמת קורה זה ממש הפחיד אותי. אני הייתי כל כך צעירה ולגמרי מתרגשת.

הלב שלי דפק כל כך מהר וחזק והייתי בטוחה שהוא היה יכול לשמוע אותו, ״זה אמור מה…?״ שאלתי אותו כשהוא לא סיים את המשפט ממקודם, הראש שלו היה כל כך קרוב. הנשיפות החמות שלו נפשו בעדינות ליד הפרצוף שלי, העיניים שלי כבר בהרו.

השפתיים שלו היו ליד האוזן שלי כשהוא אמר, עם קול נמוך ״זה אמור להיות לא צפוי, וכל הגוף שלך אמור לרצות את זה. לא בגלל שאת חושבת שזה נכון, בגלל שזה באמת נכון. הרצון …הצורך….״ הוא תפס עם יד אחת במותניים שלי בזמן שהיד השנייה שלו עדיין נשענה על הדלת. הוא קירב אותי אליו והשפתיים שלנו נפגשו ו——-

*********************

״היידי קדימה אנחנו בקניון״ קיידן אמר כשהוא הניח יד אחת שלו על הכתף שלי. ניהרתי את הראש שלי כדי לצאת מהחלום ששקעתי בו. הסתכלתי עליו וחייכתי בעדינות.

״אני מוכנה; בוא נלך לחנות הקטנה שם בפינה״ אמרתי ושנינו הלכנו ליכוונה.

״על מה חשבת כל כך חזק?״ הוא שאל.

הייתי לחוצה לגבי לספר לו. ולא רציתי לספר לו את האמת, אבל לא רציתי לשקר. אז נתתי חצי תשובה, ״חשבתי על לפני ארבע שנים״ אמרתי, והיה שקט של ׳כשהתנשקנו׳ היה תלוי באוויר. אני חושבת שהוא ידע על מה חשבתי והמשכנו את השקט כל הדרך לחנות.

נכנסנו לחנות ואיזה בחורה הלכה אלינו, היא הייתה בסביבות בת 40 והיה לה חיוך על הפנים. ״איך אני יכולה לעזור לכם היום ילדים מדהימים?״ הכחשתי את העובדה שהיא קראה לנו ילדים אבל פשוט התעלמתי ממנה והתחלתי לחפש שמלות.

״אנחנו מחפשים; אנחנו צריכים שמלת ערב חגיגית למסיבה ומסכה״ קיידן אמר. הם דיברו קצת יותר זמן, ואז אני נכנסתי לחדר ההלבשה עם מלא שמלות למדידה. ניסיתי אותם אחת אחרי השנייה, רוכסן אחרי רוכסן. וכל פעם יצאתי החוצה, האישה חייכה ואמרה שאני נראת יפייפיה וקיידן רק ניהר את הראש שלו באי הסכמה.

וזה קרה שוב ושוב. קיידן לא אהב אף אחת מהשמלות, ולא ידעתי למה. זתומרת חלק היו מכוערות, אבל היו כמה ממש טובות. אבל לא… הוא לא אהב אף אחת מהם. התחלתי להיות מתוסכלת. חשבתי שאולי אנחנו צריכים לעזוב. אבל קיידן אמר שאנחנו נמצא את השמלה כאן.

האישה נעלמה לשנייה ואחרי זה חזרה עם שמלה נוספת ביד, ״אני מקווה שתאהבי את זאת״ היא אמרה עם קול מלא שמחה.

חייכתי ולקחתי את השמלה למדידה. נכנסתי לתא המדידה והחלפתי לשימלה. היא הייתה יפייפיה; היא הייתי שחורה בגזרה יפייפיה עם בד מיוחד מעוצב מאחורה. פשוטה ויפה. נסיתי למדוד אותה אבל הרוכסן נתקע. ניסיתי למשוך אותו אבל פחדתי לקרוע אותו. פתחתי את הדלת של תא ההלבשה וקראתי ״קיידן״ אמרתי בלחץ. הוא התקדם לכיווני והוא נראה מבולבל והוא כבר נעמד מולי. קראתי לי לבוא אלי אז הופיע לו חיוך קטן על הפרצוף.

״הוו אנחנו הולכים לכייף קצת?״ הוא התבדח אבל אצלו אי אפשר לדעת באמת מה זה נקרא להתבדח אצלי, אני פשוט גילגלתי את העיניים שלי והסתובבתי עם הגב אליו.

״הרוכסן שלי, הוא תקוע.. אני צריכה עזרה״ אמרתי

״בסדר״ הוא אמר ונכנס איתי לתא ההלבשה, ניסה לסגור את הרוכסן אבל שום דבר לא עזר. ״וואו זה ממש תקוע״ הוא אמר

״מן הסתם, אתה חושב שזאת הייתה בדיחה?״ אמרתי. הוא ציחקק ואז פשוט נהייה שקט.

היידים שלו נגררו לי על העור, היידים החמות שלו על העור שלי. הרגשתי שוב כאילו אני שוב בת 14 ואני ממש קרובה לקיידן ככה שוב. ואחרי כמה דקות הרגשתי את הרוכסן נסגר סביב העור שלי, הבד מחבק את הגוף שלי.

ואז הרגשתי את הידיים שלו על המותניים שלי, הנשימות שלו היו על הצוואר שלי. הריח שלו מסביב משך אותי, הטעם, יכולתי לטעום אותו. הפה שלי רעד. השפתיים שלו בעדינות נגעו בעור שלי מתחת לאוזן.

״איך אני נראת?״ שאלתי, הקול שלי היה נמוך יחסית. היידים שלו על המותניים שלי לחצו וסיבבו אותי לאט, הוא לחץ על הגב שלי כנגד הקיר והוא לחץ על הגוף שלו קרוב אלי. כל הגוף שלי מרגיש כל כך נעים עם הדרך שהוא גורם לי להרגיש.

הוא קירב את הפנים שלו קדימה; הסתכלתי לו בעיננים הכחולות שלו שהיו כמו אוקיינוס. הרגשתי כאילו אני שוחה בתוכן. ״את נראת מדהים״ הוא אמר לפני שהוא תכנן נשיקה קטנה על השפתיים שלי… ואז הוא יצא מהתא. הוא נעלם. בעדינות סחבתי את האצבעות שלי נוגעות לעצמי בשפתיים.

יצאתי מהשמלה במהירות ועדניות. אני צריכה להפסיק לחשוב על מה שקרה עכשיו, אבל אני פשוט לא יכולה, היינו כל כך קרובים ואני רוצה אותו כל כך.

הגוף שלי עדיין הרגיש חם, והנשימות שלי התחילו לחזור לסדירות. יצאתי מחדר ההלבשה והלכתי לכיוון הקופה. חייכתי לאישה שעזרה לנו והודתי לה. ״כמה?״ שאלתי את הקופאי.

״זה כבר טופל״ הוא אמר ואני הסתובבתי וראיתי את קיידן עומד ליד הכניסה, הוא חייך חיוך קטן על השפתיים. לקחתי את השמלה בשקית והתקרבתי אליו.

״תודה״ אמרתי וחייכתי חיוך קטן על השפתיים.

חזרנו חזרה הביתה והיה שקט כל הנסיעה. הייתי חייבת לשאול משהו. השאלה הזאת כבר בראש שלי מאז ארבע שנים עכשיו. ״אתה אי פעם חשבת על….על הנשיקה?״ שאלתי. המילים יצאו לי במהירות ובזהירות מהפה.

הוא נכנס לחנה של הבית והוריד את ההילוך. הוא הפנה את המבט שלו אלי לאט….״בכל יום שעובר״ הוא אמר והעיניים שלו לכדו אותי, ״אבל כמו שאמרת זה היה אסור אז… וזה אסור עכשיו״ הוא אמר ויצא מהמכונית והלך לכיוון הביתה, בזמן שאני עוד ישבתי במכונית בהלם.