החבר הכי טוב של אחי פרק 13

hagar gal 03/02/2013 1990 צפיות תגובה אחת

היום הם חוזרים!! סוף סוף! השבועים האלה עברו כמו שנתיים!
הלכתי לאסוף אותם מהשדה, כמובן שגם דניאל באה איתי.
הגענו לשדה וחיכינו להם.. פתאום ראיתי את יואב רצתי אליו וקפצי עליו! הרגליים שלי היו סגורות מאחורי הגב שלו ונישקתי אותו .. הוא חיבק אותי כל כך חזק, התגעגעתי ליידים החזקות שלו שנותנות לי להרגיש בטוחה איתו. התנשקנו וראיתי מזווית העין שלי את רועי ודניאל מתנשקים.
הפסקתי לנשק את יואב "עזוב ירד לי החשק אמרתי עם פרצוף נגעל, אבל זה היה בצחוק, לא , זה לא, זה הגעיל אותי באמת.. יואב לא הבין אבל אחרי שנייה הוא הבחין בהם וצחק.
הוא הסתכל אלי "לא אכפת לי, התעגעתי אלייך יותר מדי" הוא אמר ונישק אותי… חייבים להודות.. יואב סוג של מושלם.. הלכתי לתת חיבוק גם לאח שלי היקר שהתגעגעתי אליו כל כך ובינתיים יואב ודניאל דיברו מהצד, הם הסתכלו עלינו וחייכו.

נסענו הביתה וחנתי את האוטו. רועי ודניאל נכנסו הביתה ואני ויואב נשארנו לעמוד בחוץ.

"שנינו יודעים מה יש מחר.." הוא אמר, הניח את היידים שלו על הלחיים שלי וחייך

"לא יואב די אני לא רוצה שתעשה לי כלום" אמרתי לו

"מאוחר מדי .. מחר אנחנו נוסעים בבוקר לבית האגם שבצפון.. וחוץ מזה זה היומולדת שלך! מי לא רוצה להיות ביומולדת שלו עם חבר שלה?" הוא צחק וחייך.

חייכתי ונישקתי אותו.

"מחר בבוקר בשמונה אני בא לאסוף אותך תהיי מוכנה, אוהב" הוא אמר חייך אלי והתחיל ללכת ליכוון הבית שלו. תוך כדי צעקתי לו שכבר היינו די רחוקים "מה שמונה בבוקר??! אבל זה יום שבת! " שמעתי אותו מצחקק.

קמתי בבוקר, הייתי מוכנה בשמונה יואב נכנס הביתה, אני הייתי במטבח אכלתי ארוחת בוקר עם דניאל ורועי.
הוא נכנס לסלון וקמתי אליו, הוא החזיק לי במותניים וליטף לי את הגב.. הוא הסתכל אלי וחייך. הוא נתן לי נשיקה אוהבת, וכבר לא הרגשתי לא בנוח ליד רועי, שראיתי שהוא מסתכל עלינו.
"יום הולדת שמח ילדונת" הוא לחש לי באוזן וחייכתי..

"אני חוטף לך את האחות לאיזה יומיים, מסכים?" הוא שאל את רועי.. רועי צחק והנהנן.."דניאל יש לנו את כל הבית לעצמנו ליומיים" הוא אמר לה שהפנים שלו היו קרובים לשלה.

"כל העניין הזה פה בין ארבעתינו ממש מוזר.. אני עדיין מנסה לחשוב איך הגענו לסיטואציה הזאתי.." אמרי וכולנו צחקנו.. יואב הרים אותי ביד אחת על הכתף שלו, ביד השנייה לקח לי את התיק וגרר אותי למכונית… "יואב! אני יכולה ללכת בעצמי!!" אמרתי וצחקתי אבל הוא לא הקשיב לי בכלל…
נסענו לבית האגם, הדרך הכי מצחיקה שהייתה לי! העלנו זיכרונות מפעם שהיום נראים לנו כל כך מצחיקים… כמו שפעם יואב ורועי היו אצלנו בבית שהיינו קטנים, הם לקחו תחתונים ושמו אותם על הראש וצעקו "אנחנו מלכי התחתונים!!!" זה היה כל כך מצחיק שהיינו צריכים לעצור בצד רק כדי לצחוק על זה שוב..

הגענו לבית האגם וירדנו הוא סחב אותי גם לשם אבל בדרך שיותר אהבתי, הרגליים שלי היו סביבו והוא החזיק אותי במותניים והתנשקנו כל הדרך עד שהוא הושיב אותי על האי שהיה במטבח שם. המבט היפה שלו הסתכל עלי, פשוט הייתי מאוהבת בו..
נהננו כל היום, בלילה ישבנו מול האח.

"יש לי מתנה בשבילך" הוא אמר לי וחייך

הוא הוציא קופסא קטנה, הוא פתח אותה ומבפנים הייתה שרשרת מדהימה! אבן זהובה שטוחה שמבפנים היה חרוט עלייה סימן של לב יפה והשם שלי בכתב מדהים.. שרשרת מדהימה! אבל לא יכולתי לקבל אותה.. לפחות לא עד שאני יספר לו את כל מה שקרה.

"יואב.. אני לא יכולה לקבל אותה לפני שאני יספר לך משהו שאתה צריך לדעת.." אמרתי במבט רציני..

"אני מקשיב" הוא אמר והסתכל אליי..

סיפרתי לו כל מה שקרה בטיול השנתי של כיתה י'א.. הוא היה בשוק טיפה בהתחלה.. אחרי כמה דקות הוא אמר "וואו.. זה.. כן… כן זה קצת מוזר, אבל אני מבין, וזה בסדר , את לא חייבת לי התנצלות זה היה לפני שהיינו ביחד"

"כן אבל זה לא הכל" אמרתי. וסיפרתי לו מה שקרה כשהם היו בחו"ל ביני לבין הארי..

היה שקט לעשר דקות, ונתתי לו את השקט הזה,, לא אמרתי כלום, הוא היה צריך את השקט הזה לכמה דקות..

אחרי השקט הנורא הזה הוא סוף סוף אמר משהו, למרות שהמשהו הזה היה הרבה פחות עדיף מהשקט…"אהבה את זה?" הוא שאל בשקט עם מבט עצבני בעיניים, הוא התכוון לנשיקה, הוא רצה לדעת אם אהבתי את הנשיקה והיה לי קשה לענות..אז לא אמרתי כלום.. הסתכלתי על הריצפה בבושה..

הוא הנהן עם הראש "אני צריך קצת אוויר" הוא אמר בשקט בתון עצבני ויצא..

בכיתי על הספה בשקט, שכבתי שם ופשוט נרדמתי מתוך הבכי של עצמי..

בבוקר קמתי ונזכרתי במה שקרה אתמול בלילה.. לא ראיתי את יואב בסביבה, עד שראיתי אותו יושב בחוץ על הכיסא מול האגם.. עמדתי מולו בבושה והוא פשוט הסתכל עלי ולא אמר כלום..
"אני רוצה שנדבר על זה יואב" אמרתי בשקט די פחדתי מהתגובה חזרה..

אחרי כמה דקות הוא אמר בשקט "אנחנו נדבר.. רק קודם אנחנו צריכים לחזור הביתה"

הנהנתי להסכמה..

"אבל זה עדיין שלך" הוא אמר והציא את השרשרת מהכיס שלו "אם את עדיין רוצה את זה" הוא אמר אחרי זה.

"אני רוצה" אמרתי לאט.
הוא קם והלך מאחורי, הוא הזיז את השיער שלי הצידה וסיבב את השרשרת סביבי מנסה לסגור אותי. הרגשתי את הנשימות החמות שלו על הצוואר שלי שגרמו לי לצמרמורת..
ישר שהוא סיים לסגור את השרשרת הסתובבתי אליו, זה כנראה היה מוקדם מדי להתחיל להסתובב אליו והיינו ממש קרובים עם הפנים, הסתכלתי לו בעיניים לכמה דקות, אבל כל מה שיכולתי לראות לו בעיניים היה אכזבה… הוא הסתובב והלך למכונית… יכול להיות שהוא לא מרגיש יותר כלום??
לא זה לא הגיוני זה לא יקרה כל כך מהר!… או שכן? .. אוף אני כבר עייפה, נמאס לי לעשות טעויות בחיים שלי.

נכנסתי לאוטו והתחלנו לנסוע הביתה, לא דיברנו כל הנסיעה, לא היה מצחיק כמו בהלוך.. אבל זה הכל באשמתי ואני יודעת את זה.. הגענו לחנייה, יואב החנה ליד הבית שלי, נשענתי על המכונית והוא היה ממולי.

"עוד לא ענית לי על השאלה מאתמול.." הוא אמר בשקט

אני לא אמרתי כלום.. רק הסתכלתי הצידה..

"אהבת את זה?" הוא שאל אבל אני עדיין הסתכלתי הצידה.. כל מקום רק לא עליו..

"בר.. תסתכלי עלי" הוא אמר לאט ובשקט..

הסתכלתי עליו, זה לקח כמו דקות אבל זה קרה, טבעתי בתוך העיניים הירוקות היפות שלו.. שקעתי בתוכן

"אהבת את זה?" הוא שאל שוב עכשיו שאני מסתכלת עליו..

אחרי כמה דקות ירדה לי דמעה מהעין לאט.. ולפני שהיא הספיקה לנזול לגרון ומשם ליפול על הריצפה "……..כן……." אמרתי בשקט ולאט כשאני מנסה לעצור את שאר הדמעות שמתחילות ליפול לי מהפנים…

הוא ניגב לי את הדמעה, הזיז את השיער שלי שהיה על הפנים למאוחרי האוזן.
"אני רק רוצה שתהיה מאושרת בר… זה כל מה שחשוב לי שתדעי" הוא לחש לאט לאט.. עוד דמעה ירדה לי לאט מהפנים והוא הלך ממני, הוא הלך הביתה.

הוא לא הלך ממני רק במובן המילולי של המילה.. הוא הלך, הוא הלך עם הרגשות שלי, עם הנשיקות שלי, עם המגע שלי, והשאיר לי רק את הדמעות…


תגובות (1)

לאאאאאא תמשיכי!!!!!!!!!!!!

03/02/2013 12:56
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך