החבר הכי טוב של אחי פרק 4
"בואי אלי, היום, בעשר. אני יספר לך, למרות שאני לא חושב שזה לטובה, אבל אני לא רוצה להסתיר ממך דברים" הוא אמר לי. אני הנהנתי ונכנסתי הביתה.
"את באה איתנו היום לסבתא?" אמא שאלה אותי שנכנסתי הביתה.
"אוי שיט מצטערת אמא קבעתי תוכניות, לבטל?" שאלתי
"לא זה בסדר אנחנו גם ככה לא בהרכב מלא, גם אבא לא יגיע" היא אמרה
"למי את הולכת היום?" היא שאלה
"למשפחת רוז…" ואז שתקתי, עצרתי את המשפט באמצע, לא יכולתי להגיד לאמא לאן אני הולכת, וגם רועי היה שם ליד והקשיב לי, אז פשוט שתקתי ולמזלי הפלאפון הצלי אותי,דניאל צלצלה.
"אוי חייבת לענות" אמרתי ועליתי לחדר.
"הלו" אמרתי אחרי שעניתי
"בר מה את אומרת על לצאת היום?" דניאל שאלה
"סורי לא יכולה קבעתי משהו, אני הולכת ליוא…" שוב עצרתי את המשפט באמצע, ווידיתי שהדלת סגורה ונועלה, כדי שלא ישמעו אותי.
"אני הולכת ליואב, לדבר על הכל" אמרתי בשקט.
"טוב שתפי אותי אחר כך במה שקרה.. בי אוהבת דברי איתי" היא אמרה
"ביי אוהבת" אמרתי וניתקתי.
השעה הייתה עשר בערך, הייתי בדרך החוצה, לפני שיצאתי אמרתי לאמא ואבא שאני הולכת ויצאתי, ראיתי בדיוק בחוץ את רועי נוסע, לא יודעת לאן הוא הלך אבל הוא פשוט נסע, בטח עם חברים..
הלכתי לכיוון הדלת של הבית של יואב, דפקתי והוא פתח, הוא נתן לי להכנס, הבית היה ריק, התיישבנו בסלון.
"אני רוצה לספר לך.. רק קצת.. קצת קשה לי להתחיל" הוא אמר ואני פשוט שתקתי
"טוב. אז ככה..זוכרת את חופש פסח? שהייתי אצלכם וההורים שלנו היו ביחד בסוף שובע?" הוא שאל
"כן, כן אני זוכרת שאז רועי הלך עם חברה שלו לאנישהו, וואי תאמת אני כמעט לא זוכרת , אני לא מבינה, למה אני לא מצליחה…" אמרתי והוא עצר אותי באמצע
"תני לי לסיים.. כן כמו שאמרת רועי הלך ונשארנו בסלון, השתעממנו וחשבנו על משהו מעניין לעשות , אז הלכת והבאת בקבוק וודקה עם חיוך ענקי על הפנים שלך" הוא אמר וצחק קצת..
ואז הוא המשיך "בקיצור אני לא יכולתי לשתות, הייתי צריך למחרת בבוקר לקחת את אחותי מחברה שלה ולא יכולתי להיות בהאנג אובר, אז רצית לשתות לבד, ניסיתי לעצור אותך כי אני מכבד אותך יותר מדי ולא רציתי שתשתכרי מולי ככב.. אבל לא הקשבת לי ושתית, והשתכרת ואמרת…די, אני מצטערת בר אני לא יכול יותר מזה להגיד" הוא אמר לי
"יואב מה אמרתי?!" שאלתי
"בר… עזבי" הוא אמר
"יואב אם לא תגיד לי עכשיו אני עוזבת!" צעקתי
היה שתיקה של כמה דקות.. קמתי והתקדמתי לכיוון היציאה.
"חכי.. חכי בר אני יספר לך, אל תלכי" הוא אמר עם הראש בין הידיים, שעוברות לשיער ומגרדות את הראש.
התישבתי וחיכיתי להמשך הסיפור
"אמרת שאת מתאהת בי.. ועשיתי משהו לא בסדר, שאני מצטער עליו, ידעתי שאת שיכורה וניצלתי את זה, ניצלתי את זה שלא תזכרי כלום. התנשקנו, וזה היה מדהים.. למרות שאת לא זוכרת.. המשכנו להתנשק והגענו לקיר, היית עליי, זתומרת הרגליים שלך חיבקו את הגב שלי והיידים את הצוואר והגב שלך היה דבוק לקיר, אני יודע שזה לא בסדר אבל הורדת לי את החולצה וגם אני את שלך, התשקנו והנשימות שלך התחילו להיות כבדות יותר ויותר, נגעתי בך המון, ואני מצטער על זה, נישקתי אותך, בשפתיים, בצוואר, ירדתי לכיוון הבטן, ואז נזכרתי.. נזכרתי שאת עוד בתולה, והרגשתי כל כך רע עם עצמי, באמת שהיה לי קשה אחרי הערב הזה להסתכל על עצמי ובטח שהיה לי עוד יותר קשה להסתכל עלייך, אמרתי לך שאני מצטער ושמתי את החולצה בחזרה והכרחתי אותך גם לשים את שלך, לקחתי אותך לחדר שלך כדי שתוכלי לישון ולשכוח מכל מה שקרה. אני באמת מצטער בר, זה לא היה אמור לקרות, אני יבין אם תכעסי עלי עכשיו אני רק רוצה שתדעי שאני מצטער" הוא סיים לספר לי. אני עדיין הייתי קצת בשוק, הוא פשוט ידע כל הזמן הזה שאני אוהבת אותו, היה לי קצת קשה עם הסיפור, כמעט שכבתי עם אהבת חיי, ואני בכלל לא זכרתי כלום מזה.
היה שקט חמש דקות, "אני..אני מבינה.. אני.. אני רק צריכה קצת זמן לעצמי" גימגמתי וקמתי לכיוון הדלת.
לפני שיצאתי יכולתי לשמוע אותו "בר…" הוא אמר בשקט, ראיתי שהוא עצבני על עצמו ועל הכל והיה מתוסכל. אבל המשכתי ללכת לכיוון הבית, הכל חזר אלי, כל אותו לילה, הגעתי הביתה והתיישבתי על הספה, הייתי בשוק, הרגשתי את הכל, את כל המגע. רציתי עוד, רציתי עוד מזה.. יצאתי החוצה, הלכתי לכוון הבית שלו, הוא פתח לי את הדלץ ופשוט נשקתי אותו, וזה הרגיש מדהים. הרגשתי בטוחה איתו.
תגובות (0)