החופשה הכי לא חופשתית שהייתי בה ~פרק 11~

למחרת בבוקר , קמתי מוקדם יחסית לחופש , כי אתמול נירדמתי בתשע וחצי אחרי שהרון החזיר לי את החולצה , וניש- טוב , אני לא רוצה להיזכר בזה .
התיישרתי על המיטה , והסטתי את השמיכה הדהויה מעליי . העפתי מבט לעברה של מישל , שעדיין ישנה .
הלכתי לחדר של אמא וטיילור . אמא וטיילור לא היו שם .
שטפתי פנים , צחצחתי שיניים , ויצאתי מהשירותים לסלון .
ראיתי את אמא וטיילור יושבים במרפסת , אז חציתי את הסלון , עקפתי את הספה ופתחתי את דלת המרפסת .
"היי , בוקר טוב ." אמרתי .
"בוקר טוב , מותק !" אמא חייכה ונשקה לי על הלחי .
"את יכולה לרדת למטה לאכול , החדר אוכל כבר פתוח . " טיילור אמר והציץ בשעון הזהב הכבד שלו .
"מה השעה ?" שאלתי .
"עוד חמש דקות תשע ." טיילור ענה .
"טוב." אמרתי . לא היה לי משהו אחר לעשות , והייתי דיי רעבה כי אתמול לא אכלתי כלום בקושי .
הלכתי לחדר , פתחתי את המזוודה והתחלתי לחפש בגדים .
"מה השעה ?" מישל אמרה בקול ישנוני . הבטתי לעברה . היא נעמדה והתמתחה .
"עכשיו תשע ." אמרתי .
"לאן את הולכת ?" היא שאלה כשהוצאתי מכנס ירוק בהיר וגופייה שחורה מהמזוודה .
"חדר אוכל ." אמרתי , והוצאתי שרשרת כסף ארוכה , עם תליון ראש של מיקי מאוס .
"חכי לי ! אני יבוא איתך ." מישל קפצה .
"טוב (?) " אמרתי .
"יופי ," מישל נישקה אותי על הלחי ויצאה מהחדר .
"תצחצחי שיניים קודם ." דחפתי אותה וניגבתי את הלחי שלי עם היד .
לקחתי עגילי ג'יפסי גדולים בצורת כוכב , וכפכפים שחורים .
~~~~~~~~~~~
אחרי שמישל התארגנה (זה לקח שנים .) , והיינו מוכנות , לקחנו את הפלאפונים וירדנו למטה .
"לאן נעלמת אתמול אחרי שהלכת להתקשר מהאייפון שלי בבריכה ?" מישל שילבה ידיים כשנכנסנו למעלית.
"אה …" לחצתי על הכפתור של קומת הכניסה . "סתם… התקשרתי ליובל ודיברנו הרבה."
"ו.. מרוב שדיברתן , את שחכת ללבוש את החולצה." מישל חייכה. "ואז החבר שלך , רון , החזיר לך את החולצה. בטוח שלא קרה משהו אחר ?"
"תפיקי לתחקר אותי, מישל , את לא אמא שלי ." אמרתי בעודנו יוצאות מהמעלית שהגיעה לכניסה.
"כאילו שלאמא את עונה ." מישל אמרה .
נכנסנו לחדר האוכל. מישל לקחה שתי צלחות מדלפק אחד , שהיה במרכז חדר האוכל , ונתנה לי אחת.
שתינו התחלנו להעמיס אוכל על הצלחות .
"תמצאי שולחן לשתיים, אני בינתיים הולכת להביא בורקס ." מישל אמרה .
התחלתי לחפש , ומצאתי אחד לשלושה . התיישבתי על אחד הכיסאות שהיו סביבו והתחלתי לאכול .
"אמרתי לך שולחן לשתיים." מישל אמרה והתיישבה מולי.
"אני לא רוצה שנראה כאילו אנחנו בדייט." אמרתי. מישל גלגלה עיניים .
"כאילו שאת מבינה בדייטים." היא אמרה .
"אני מבינה ועוד איך ." אמרתי .
"אני בטוחה שאת ורון לא יצאתם אפילו פעם אחת ." היא אמרה . "בגיל שש עשרה אתם יוצאים רק בחבורות."
לא יצאתי עם רון אף פעם כי אנחנו לא זוג , טמבלית .
ואפרופו טמבלית , הינה הטמבל הראשי מנופף לי לשלום .
"חכי רק רגע," אמרתי למישל והלכתי אליו.
"בוא." אמרתי לו ומשכתי אותו החוצה .
כמה מהילדים האלה ששרקו לי בבריכה, עמדו ליד השולחן עם הצלחות.
רון סימן להם: "ככה זה כול הזמן .. " והם צחקו , ואמרו : "שיחקת אותה."
אמא שלכם שיחקה אותה עוד מעט תיראו איזה כאפה הוא יקבל .
יצאנו מהחדר אוכל אל הלובי , ונעמדנו ליד הקיר .
"אני מבין שזה דחוף," הוא קרץ ונשען על הקיר .
"כן, זה דחוף." אמרתי, והעפתי לו כאפה .
או, כן, זה היה דחוף בהחלט.
"למה זה היה טוב עכשיו ?!" הוא מלמל . "אח, זה כואב. מה הבעיות שלך ?"
"מה הבעיות שלך ?" החזרתי לו . "אני רון, חבר של נוגה." חיקיתי אותו מאתמול .
"אה.. זה.."
"כן, זה!" אמרתי בעצבים . "למה עשית את זה ?"
"אני .. אני …"
"אתה מה ? אתה מה בדיוק ?!" שילבתי ידיים . כן, מאוד רצייתי לדעת מה יש לו להגיד .
"אני הייתי חייב .. " הוא הפיל מבט . "לא יכולתי לעמוד בזה …"
"לעמוד במה ?" יריתי .
"נוגה .. אני .. אני .." הוא אמר . הבטתי לו ישר לתוך העיניים .
"אני חייב ללכת." הוא אמר וברח משם .