החוקים הבלתי כתובים של הדייט השלישי

את הסיפור שלי עם תמר בחרתי לספר לכם מהסוף (בסיפור 'איך לחוות פרידה ולהישאר בחיים, ואיפה החתולה שלי בכל זה'). הפעם אקח אתכם לחלק מוקדם יותר של הקשר הזה.
במהלך הלילה לא הצלחתי להירדם, וזה לא דבר חדש – אני סובל מאינסומניה (נדודי שינה) ולרוב לא מצליח להירדם. אחרי כמה וכמה כוסות קפה (אני יודע שקפה לא תורם לנדודי שינה, אבל אני פשוט ממש אוהב קפה) וכמה משחקים באקס בוקס, ועוד כמה וכמה סרטוני אסמר (למי שלא מכיר – כדאי להכיר, זה העתיד) השינה התחילה להתקדם. נשענתי אחורנית על הכורסא בסלון, העפעפיים נעשו כבדים וניסיתי את התרגיל שלימדה אותי הפסיכולוגית – 'ברוכה הבאה השינה! ברוכה הבאה השינה!' ואז אכן נרדמתי, אבל היישר אל תוך סיוט. נדודי שינה וסיוטים זה שילוב קטלני, וכמו הרבה דברים מזעזעים, גם בזה ניחנתי. אני לא ממש זוכר על מה היה חלום הבלהות, מלבד שהיה בו צבא של חייזרים שניסו לכבוש את כדור הארץ, ועתיד המין האנושי היה תלוי בי, ואני פישלתי באיזושהי דרך. התעוררתי בצווחה כשכדור הארץ בדיוק התפוצץ לגזרים. שמחתי לגלות שהוא עדיין קיים, אבל השחר כבר עלה בחוץ והנה עוד לילה ירד לטמיון.
בבוקר שתיתי עוד קפה והבנתי שרוקנתי לתוכי עד עכשיו כמה ליטרים של קפה, והרגשתי את התחושה המוכרת של מנת יתר של קפאין – מין תחושה כזו שלאן שאני מסיט את המבט – אני מיד מתמקד במה שאני רואה כמו נץ, אבל תוך כדי סחרחורת ותחושה של טלטול, כאילו מישהו עומד מאחוריי ומטלטל אותי. לא הייתי בטוח אם זה מצב בטוח לנהוג אבל כבר היו לי איזה מאה בקרים כאלה אז נו, מה כבר יכול להיות.
עליתי על האופנוע ולהפתעתי הצלחתי להגיע לכל המקומות אליהם הייתי אמור להגיע – שיעור המיינדפולנס שבלעדיו אני לא שורד את היום, אימון שחייה (אני מתאמן), עוד אימון שחייה (אני מאמן אחרים), עשר דקות ג'קוזי, ואז ואפילו הספקתי להיפגש עם חברים על הים.
תמר סימסה לי לקראת הצהריים. "מה חדש." ככה, בלי סימן שאלה.
לא היה לי כוח לכתוב. שלחתי לה הודעה מוקלטת – "אני עם חברים בים. בא לך לעשות משהו הערב?"
"אני לא אוהבת הודעות מוקלטות." סימסה לי. "מה אתה עושה בים." שוב, בלי סימן שאלה.
אני אמור לענות על זה?
תמר ואני יצאנו עד אותו רגע פעמיים, שני דייטים שהיו חביבים, אבל רשמיים מאוד. כבר על הדייט הראשון, עליו אולי אכתוב בהמשך, הבנתי שהיא בחורה רצינית מאוד, שעסוקה מאוד בפיתוח הקריירה שלה, חסרת חוש הומור, ו… גם קצת חסרת טקט. ועדיין, הדייטים היו נחמדים. לא עשינו שום דבר חוץ מלדבר, לאכול ולשתות, אבל עכשיו אנחנו לקראת הדייט השלישי. "אתה יודע מה זה אומר דייט שלישי." סער, חבר שיושב איתי בים, קורץ ועושה חיקוי של מוסיקה מסרטי זימה זולים "ווקה ווקה ווקה". הרשמיות והטקסיות הזאת, הסדר הברור הזה של הדברים, הוא לא ממש הדרך שבה אני אוהב לחיות את החיים שלי, והאמת? זה גם מוציא את הרומנטיקה והתשוקה מתוך ההתפתחות הטבעית של הקשר. אבל רציתי אותה, היא מצאה חן בעיניי, ומצד שני התעצבנתי על הפרוטוקול הזה של הסדר הקבוע בכל דייט ודייט – בדייט הראשון: נשיקה בלחי, פגישה בבית קפה. בדייט השני: נשיקה של ממש, סרט או באולינג או משהו. דייט שלישי: סקס. לא תמיד צריך לתכנן כל דבר כאילו אני איזה תת אלוף. להיפך – בהרבה מובנים אני אנרכיסט, אוהב ללכת נגד הזרם, לפעמים דווקא כדי לעצבן.
אבל הפעם אני אלך עם הזרם.