החייל שלי מחיל המודיעין -פרק ארבעים ושתיים

29/05/2014 1214 צפיות 3 תגובות

נכנסנו לבית החולים למחלקת היולדות עילאי ואמא חיכו שם .. :"אמא"אני קוראת והרופאים עוצרים את האלונקה לקחו את התינוקת הקטנה שלי מהר לתינוקיה לפני שאמא ועליאי ראו אותה.
"ילדה שלי!"אמא רצה לעבר האלונקה ומנשקת אותי "ילדה שלי כל כך דאגתי לך… באיזה פתיחה את??"שאלה בדאגה
"ילדתי באמבונלס אמא.. "אמרתי ונאחנתי מהכאב"זה כל כך כאב… ללא אפידורל בלי כלום..היה פשוט פקק ענקי…וזה הגיע לפתיחה של עשר והחובש יילד אותי"
"היא הייתה גדולה מהחיים"אמר זוהר והחליף את חולצתו שהייתה מלאה בדם מהלידה
"איזה ילדה מדהימה יש לי "היא נישקה לי את הראש
"מזל טוב אמא את סבתא.."חייכתי
"מזל טוב לך ילדתי..ואיפה נכדתי?"שאלה אמא
"בתינוקיה הלכו לטפל בה מהר לראות שהכל בסדר..איפה עילאי"שאלתי
"אני פה"שמעתי אותו מאחורה הוא בדיוק חזר עם קפה "מה עכשיו הולכים ללדת?"שאל
"לא..כבר ילדתי באמבולנס..זוהר ילד אותי "אמרתי "זה לא מה שאתה חושב היינו תקועים בפקק"אמרתי
"זה בסדר..אני מת לראות אותה …"חייך "מזל טוב אמאלה"חייך והתנשקנו
"מזל טוב בעלי היקר..אתה אבא,התקשר להוריך הם ישמחו לדעת"חייכתי
"אני מיד מתקשר "חייך
"אני מצטער שאני קוטע אותכם"אמר זוהר"אבל אני חייב לקחת את מאי לבדיקות..בעוד שעה תוכלי לקבל את הבת שלך ולהניק אותי וכמובן להראות אותה לבעלך..שעות הביקור בתינוקיה יהיו ככה בארבע אחרי הצהריים..תוכלי להזמין את חברייך"חייך
"בסדר גמור"חייכתי
"אני אלך אליך הביתה ואארגן לך תיק עם בגדים ואקנה לך קצת אוכל,אמרה אמא חייכה אמא והלכה
"אני אדבר עם אמא שלי שתבשל קצת גם "חייך עילאי
"אתה יכול לבוא איתה לבדיקות"חייך זוהר ושניהם לקחו אותי באלנוקה מצד אחד עליאי ומצד שני זוהר הרגשתי רגועה שעברתי את הלידה הזאת ..הגוף כאב לי נורא…רצתי רק לישון והיה לי עוד מלא בדיקות..לא רציתי לראות אנשים.. לא היה לי כוח .. אחרי שעה של בדיקות חיכיתי בחדר שבו אשהה כ 3 ימים.
האחות הביאה את העגלה עם התינוקת ועילאי בדיוק היה בשירותים..היא נתנה לי אותה ועזרה לי להניק בהתחלה ..היא בכתה בכי שקט וחמוד..נישקתי את ראשה היא הייתה כבר מקולחת ונקייה
עילאי חזק מהשירותים "בוא תראה את הבת שלך"חייכה האחות "היא כל כך יפה"הוסיפה ואני חייכתי אליו
"שלום לך בת שלי"חייך עילאי והתיישב לידי על המיטה והאחות השאירה אותנו לבד
"יש לה עיניים כחולות"חייכתי
"היא בטח יפה כמוך"
"היא גם דומה לך "חייכתי
"את הכי יפה..אז גם ככה התינוקת .."נישק אותי "אני גאה בך נסיכה קטנה שלי..איזה באסה שלא הייתי בלידה"
"לא היית רוצה לראות אותי בלידה"צחקתי
"עשית להם את המוות?"
"ועוד איך…"צחקתי וגם הוא
"העיקר שעברת את זה והלידה מאחורינו"ליטף אותי
"קח תחזיק אותה"הבאתי לו את התינוקת
"אוקיי"אמר קצת בחשש
"בוא אני אראה לך איך"חייכתי והדרכתי אותו
"ככה?"שאל
"בדיוק"חייכתי והוא חייך בחזרה
"שלום לך ילדה יפה …אני אבא שלך..אני עילאי נעים להכיר…"
התיישבתי לידו "ועכשיו נעשה היכרות טובה יותר..אני אמא שלך…זאת שצרחה כמו משוגעת שנולדת..מקווה שאת לא כועסת… אבל אני קצת משוגעת"צחקתי
"קצת?"שאל בחיוך
"אתה יותר… יש לך אבא משוגע אבל חמוד"
"יש לך אמא מושלמת"היא פקחה אלינו זוג עיניים כחולות וגדולות "כמה שהיא יפה"
"היא נראית כמו מלאכית.."נישקתי אותו והוא העביר לי אותה ..הרחתי אותה הריח המדהים הזה של התינוקות שיגע אותי.. אחרי שעתיים הגיעו המשפחה לביקור..התגובות היו מדהימות כולם שמחו לראות את התינוקת שלי ..התינוקת היפה והמתוקה שלי ..
"היית גדולה מהחיים"אמרה לי אמא
"היא כל כך יפה"אמרה אמא של עילאי
"ממש דומה לך"אמר שמעון
"נכון שהיא דומה למאי?"שאל עילאי
"יש לה את האף שלך"אמרתי
"היא קופי מאי "אמר זוהר והביא את שיר איתו
"שירי!"חייכתי וקמתי לעברה
"מאיוש הקטנה שלי"אמרה ונישקה אותי
"מה שלומך מתוקה?"שאלתי
"מה שלומי?מה שלומך!אמא מושלמת שכמוך!שמעתי שזורי יילד אותך"חייכה
"כן..מסכן עשיתי לו את המוות"חייכתי
"זה בסדר..זה מה שאני אעשה לו בעתיד"..צחקקה "איפה היא ?"שאלה
"בואי תראי אותי היא אצל אמא שלי"חייך עילאי
"מזל טוב אבאלה"נשקה לו בלחי והלכה לראות את התינוקת
"ואו היא כל כך יפה…"חייכה "איזה בובה"לקחה מידה של אלונה את התינוקת והחזיקה אותה
"נכון שהיא יפה?"שאלו כולם
"כמו מאי ועילאי"חייכה והחזירה לי אותה.אחרי השעת ביקור רק עילאי נשאר איתי .אכלנו משהו התקלחתי סוף סוף ובשעה טובה ישנתי ..זה יהיה מצרך נדיר…השינה הזאת.. אחרי שבוע שכבר היינו בבית שמעתי דפיקה בדלת .פתחתי אותה וראיתי את אוריאל. "שלום לך!!"מחייך
"אוריאלי!!"חיבקתי אותו בחיוך
"מזל טוב לך אמא"הביא לי זר פרחים ענקי
"ואו איזה יופי תודה"חייכתי "בוא היכנס נכין לך קפה "
"בשמחה ואיפה עילאי?"
"עילאי בדיוק יצא לעבודה ."חייכתי
"יש כבר שם.?"שאל
"בקרוב ,ביומיים הקרובים זה יגיע להחלטה "
"נחמד ,אני רוצה לראות אותה"חייך
"בוא תראה אותה" חייכתי והובלתי אותו לסלון ששם היא ישנה בעריסה שלה
"ואוו איזה מתוקה..כמה שהיא יפה!"חייך "דומה לך נורא"
"כולם אומרים לי..חוץ מהשיער יצא לה שיער שחור.. כנראה מהגנים של עילאי"חייכתי והיא הביטה בנו במבט מתוק
"חמודה..היא נראית רגועה"חייך
"בטח.. אכלנו התקלחנו החלפנו חיתול "ליטפתי אותה בבטן והיא חייכה חיוך קטן וממיס
"את גדולה מהחיים "חייך "שמעתי שיילדת בלי עילאי"
"כן זה היה מפתיע,לא ציפתי..,בוא נלך להכין לך קפה "חייכתי והכנתי לו קפה.ישבנו ודיברנו שמחתי שהוא בא הוא באמת חבר טוב שלי ..אחריי יומיים בחרנו לתינוקת שם.קראנו לה כרמל . אני מאושרת..הלילות לבנים..והימים קשים אבל זה שווה את זה.יש לי המון תמיכה מהמשפחה וחברים וכמובן עילאי.. אושר גדול נפל בחלקי..שימשיך ככה בלי עין הרע.אמן!
האפילוג..ממש בקרוב ! (:


תגובות (3)

אומיגאדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד מהמםםםםםםםםםםם אני מתה על הסיפור הזה הוא כלכך יפה יאאאאאאאאאאאאאאאא יש לך כתיבה מדהימה אבל הכי כואב לי זה עדיין שהחבר הכי טוב שלה לא נמצא בחיים!!!:(
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

29/05/2014 12:09

את צודקת,אבל הייתי צריכה קצת להכניס אקשן… היא נהייתה מאושרת ! זה הכי חשוב והחבר טוב שלה תמיד בלב .ותודה רבה (:

29/05/2014 12:44

מושלםםםםםם
תמשיכי!!♥

29/05/2014 15:35
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך