החיים לא תמיד דבש.. ~1~

קמתי לעוד בוקר נוראי , לא היה לי חשק להתלבש, כי מה כבר יכול להשתנות?
כול יום אותו דבר, אף אחד לא יכול להבין אותי..
"ניקול בואי מהר לאכול ונצא שלא תאחרי!" צעקה לי אימי
"אני באה!" אמרתי וירדתי למטבח חסרת מצב רוח
אכלתי מהר ויצאנו לאוטו. נכנסתי לאוטו וטרקתי את הדלת, "אל תדאגי מתוקה , יהיה בסדר" אמרה לי אימי וחייכה. "לא אמא זה לא ! כול יום זה אותו דבר! כול בוקר אני מגיעה למקום הנוראי הזה וסובלת את אותו הדבר! "
אמא שלי בלעה את הרוק ולא היה לה מה להגיד, היא התניעה את האוטו והתחילה לסוע.
במשך כול הנסיעה הייתה בינינו שתיקה מביכה, כשהגענו לבית הספר יצאתי מהאוטו ואמא שלי אמרה לי " יום טוב מתוקה" . "כןכן אמא יום טוב" אמרתי ונכנסתי לבית הספר . ברגע שנכנסתי שמעתי לחשושים, שמעתי צחוקים וראיתי ילדים מצביעים עליי וצוחקים. התחלתי ללכת יותר מהר ונכנסתי לכיתה , בשעה הראשונה היה לי ביולוגיה, התיישבתי בסוף הכיתה בשולחן האחרון וראיתי את כול הבנות נכנסות לכיתה ואחריהן הבנים כשהם מהופנטים, הבנות האלה הן הכי מקובלות, וכול מה שהן רוצות.. הן מקבלות.
גלגלתי עיניים והתרכזתי בפלאפון שלי, "אוו הינה המכוערת הזאת " ,אמרה אחת הבנות, לא התייחסתי ואפילו לא הסתכלתי . "החוצפנית הזאת אפילו לא מסתכלת", "איזה ילדה זבל" אמרו עוד כמה בנות , סגרתי עיניים ונרגעתי ולאחר כמה דקות היה צלצול וכול התלמידים נכנסו לכיתה והמורה גם.
"תלמידים אני רוצה להחזיר לכם את הבחנים משיעור שעבר " אמרה המורה והתחילה לחלק .
"סנדי לא הלך לך כול כך טוב , תשפרי בפעם הבאה, וגם ג'ון תשפר לפעם הבאה , אהה וניקול אני גאה בך , הלך לך מעולה , תמשיכי כך! " אמרה המורה וכולם התחילו לדבר , "נו ברור זאת הגאונה הזאת" , "חרשנית אחת" , "מה ישלך" , שמעתי דברים מכול עבר וניסיתי להתאפק , לאחר השעה הראשונה היה לי שיעור חינוך עם המחנכת, נכנסתי לכיתה והמורה נכנסה אחריי, כולם התיישבו והמורה אמרה שהיא צריכה להודיע לנו הודעה. "תלמידים אנחנו אחרי 5 חודשים מתחילת שנה ומגיע אלינו היום תלמיד חדש ואני צריכה שתעזרו לו להשתלב ולעזור לו בחומר הלימודי" אמרה ולאחר מכן הוסיפה "טיילור, בוא תכנס לכיתה"
הדלת נפתחה וכול העיניים היו לדלת, וטיילור נכנס והוא היה כול כך חתיך , שטני עם עיניים כחולות, הוא פשוט חלומי! גם אני הסתכלתי עליו כמו כול הבנות אבל ידעתי שלא יהיה לי איתו סיכוי בחיים אז אמרתי לעצמי לא לפתח יותר מידי ציפיות. במשך כמה דקות כול הבנות בחנו ואני לא רציתי לפתח יותר מדיי ציפיות אז גם לא הסתכלתי עליו והתעסקתי במחברת שלי .
"אוקיי , אז טיילור אתה יכול לשבת ליד ניקול , זה המקום היחיד שפנוי בכיתה" . טיילור חייך אל המורה והתקדם לעברי וכששמעתי את השם שלי ישר הרמתי את הראש, הסתכלתי עליו ועל כל שאר הכיתה ושוב שמעתי כול מיני "ברכות" ומילים שכולם אומרים לי . השפלתי את המבט שוב וטיילור התיישב לידי.
הוא הוציא מחברת וקלמר והסתכל עליי ואמר "אז את ניקול אני מבין" וחייך. "כן" אמרתי וחייכתי אליו בחזרה והשפלתי את מבטי שוב.