nikolm24
תודיעו לי אם אהבתם.. ואני אמשיך (:

החיים לא תמיד דבש.. ~8~

nikolm24 18/06/2013 250 צפיות 5 תגובות
תודיעו לי אם אהבתם.. ואני אמשיך (:

"טוב אז לילה טוב" אמר לי וחיבק אותי
"לילה טוב גם לך" אמרתי לו והוא הלך.
למחרת בבוקר קמתי עם מצב רוח דיי טוב בפעם הראשונה

התארגנתי ואז טיילור התקשר.
"את מוכנה?" שאל
"כן אני יוצאת מהבית" אמרתי לו ויצאתי
"אני מחכה לך מעבר לכביש " אמר לי וכשיצאתי מהבית ראיתי אותו מעבר לכביש , חייכתי אליו, הסתכלי ימינה ואז שמאלה ועברתי את הכביש .
טיילור חיבק אותי ואני אותו ואפשר היה להרגיש את הלב שלי דופק .
הייתי מאוהבת כמו שבחיים לא הייתי, כשאני איתו אני מרגישה מאושרת.
התחלנו להתקדם לבית הספר ואני נראיתי מפוחדת,
"אל תדאגי, הכול יהיה בסדר, אנחנו נעבור את זה ביחד" אמר לי טיילור
לקחתי את היד שלו והלכנו כשאנחנו מחזיקים ידיים.
כשהגענו לבית הספר , נכנסנו ושמעתי ילדים ממשיכים להעליב ,
"אהה היא לא מתה?" , " כמה חבל שהיא חזרה" , אני וטיילור המשכנו להתקדם ואז ראינו את אמבר וכול החברות שלה. " אני מבינה שהיא הדביקה גם אותך טיילור" אמרה אמבר. אבל המשכנו להתקדם, " אהה עכשיו אתה גם לא עונה לי? החוצפה!" אמרה
טיילור התעצבן, "מה יש לך!? מה את רוצה מאיתנו?! את מקנאה?? כי אם כן יש לך סיבה! באמת יש לך מה לקנא בניקול! היא ילדה מדהימה עם לב מזהב לא כמוך! לך יש לב מקרח! " הוא צעק עלייה והיא הייתה בשוק , היא נעצרה במקום והסתכלה על טיילור בצורה מוזרה,
טיילור לקח לי את היד ומשך אותי אליו והמשכנו להתקדם לכיתה.
התיישבנו במקום שלנו והמחנכת והמנהלת נכנסו לכיתה.
"בוקר טוב תלמידים" אמרה המנהלת.
"וניקול אני מאוד שמחה שחזרת אלינו" הוסיפה, וטיילור הסתכל עליי וחייך אליי.
"ולי יש גם מה להוסיף" אמרה המחנכת .
"שמעתי שיש לנו בכיתה עניים של בריונות, שתדעו לכם שיש חוק נגד זה ואני רוצה לעשות עכשיו שיעור ביחד עם המנהלת על הנושא הזה" הוסיפה
"אני רוצה שאמבר וניקול יבואו לידי" אמרה המנהלת
אני ואמבר קמנו, היא הסתכלה עליי וגילגלה עיניים , היא התקרבה למנהלת ואני הייתי אחריה
"אנחנו נעשה את זה מול כול הכיתה" אמרה המנהלת.
"אמבר, אני רוצה להבין מה ניקול עשתה לך שגרמת לכולם להיות בריונים כלפייה" שאלה המורה את אמבר, " היא סתם עצבנה אותי" אמרה אמבר.
"אני לא עשיתי לך כלום, פשוט את וכול החברות שלך החלטתן להיטפל אליי" אמרתי
"אמבר, עם עוד מילה אחת ממך כלפי ניקול , או מחברייך זה לא משנה מי הוא יושעה מבית הספר! אני לא אסבול בריונות בבית הספר שלי" אמרה המנהלת.
"טוב אוקי, ניקול אני ממש מצטערת, זה הכול היה אמור להיות בגדר הצחוק בהתחלה, ואני לא רציתי שזה ידרדר למצב כזה. אני באמת מצטערת" אמרה אמבר.
ובהתחלה לא האמנתי לה כול כך.
עברו כמה ימים מאז ובאמת היו לי ימים שקטים בבית הספר, ואף אחד לא הוציא מילה ולא אמר כלום.
אבל אז.. התחילה בעיה אחרת.
ארבעה ימים אחרי ההתנצלות של אמבר, אני וטיילור חזרנו הביתה והוא בא אלי, כשנכנסנו ראינו את אמא שלי יושבת בסלון עם מכתב ביד.
"טיילור וניקול בואו לכאן יש לי משהו לספר לכם" אמרה וכשהתקרבנו אליה ראיתי שהיא בוכה
"מה קרה?! הכול בסדר?" שאלתי
"קודם כול אבא לא יחזור בזמן הקרוב, יש לו קמפיין חשוב והוא נשאר בניו יורק לעוד כמה שבועות, ודבר שני שיותר קשה לי לספר.. אבל אני רוצה שתשבו ותקראו את המכתב הזה ביחד." אמרה
אני וטיילור התיישבנו על הספה ולקחנו את המכתב והתחלנו לקרוא.
באמצע הקריאה המכתב פשוט נפל לי מהיד ולא האמנתי למה שקראתי.


תגובות (5)

אני במתח!!
תמשיכי מהר!!

18/06/2013 06:39

די די תמשיכי יואו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא את ממשיכה ועכשיו

18/06/2013 06:44

תמשיכיייייייי!!! מה היה כתוב במכתבבב?!?

18/06/2013 07:04

מושלם תמשיכי עכשיוו

18/06/2013 09:38

אעאעאע המשך!

18/06/2013 09:53
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך