החיים שלי פרק 2 (פרק ניסיון)

משעממם לי נורא אז כתבתי פרק נוסף!!
זה פרק ניסיון- אים הוא לא יפה אוו שהוא לא מוצא חן בעינייכם אז תכתבו בתגובות
וגם תכתבו אים כדאי לי להמשיך…טוב אני לא יחפור עוד
אההה כמעט שכחתי!
הפרק מוקדש לקורן,דנה ורינת ולכול מי שקראה את הסיפור הראשון שלי ואהבה אותו!
וקורן אני מקווה שהפרק הזה ארוך כמו שביקשת! טוב אני באמת חופרת אז יאללה לפרק השני!

בפרק הקודם-
ויצאתי מהבית לפניי שיספיקו להגיב.
"אני מקווה שאני אשרוד את היום" פתאום ראיתי דמות מתקרבת אליי…

פרק 2-
"הבהלת אותי" אמרתי לנוי,החברה הכי טובה שלי
יש לה שיער בלונדיני ועיניים ירוקות והיא גבוהה.
"אממ החזרתי לך על הפעם הקודמת שאת הבהלת אותי! וניראה לי שדיי הצלחתי בזה" אמרה בחיוך
"טוב בואי מהר לבית ספר.היום יש את המורה לחשבון והוא מאוד מפחיד אז כדאי שלא נאחר,בואי"
כשהגענו לבית הספר לקחתי את הספרים שלי מהלוקר,ניכנסתי לכיתה והתישבתי ליד אורן החבר הכי טוב שלי,הוא הכי חתיך בכיתה!
יש לו שיער שחור ועיניים כחולות עמוקות הוא גבוה ושרירי ו…טוב אני יחזור לסיפור
"הייי"
"היי מאיוש! מה קורה? כבר התגעגתי אליך!" אמר וחיבק אותי חזק חזק, רואים שהוא אוהב אותי נכון?
"אורן עזוב אותי אין לא אוויר"אמרתי בקושי
"סליחה"אמר בהבעה מיצטערת ושנינו פרצנו בצחוק
טוב לפניי שאני ממשיכה בסיפור אני אספר קצת על עצמי.
קוראים לי מאי יש לי שיער חום בהיר ועיניים בצבע דבש ואני בת 15.
יש לי אח שקוראים לו מאור.הוא ממש מעצבן. יש לו שיער כמו שלי רק כהה יותר ועיניים בצבע חום-אפור.
כולם אומרים שהוא ואני ממש דומים וזה נכון אבל זה אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי.
אההה והוא בן 17.
"מאי מה אמרתי עכשיו?"
אויי שכחתי לגמריי שאני בשיעור עכשיו
"לא יודעת, לא הקשבתי"
"ולמה לא הקשבת לי."
לרגע לא היה לי מה לומר כתירוץ אבל אז ניזכרתי על המסיבה שתיהיה היום.
"חשבתי על המסיבה שתתקיים היום,סליחה שלא הקשבתי עכשיו אני איהיה מרוכזת יותר"
המורה הביט בי ואז הניח לי.
כול המורים אוהבית אותי,הזכרתי כבר? ובכלל התירוץ על המסיבה תמיד עובד כי כולם יודעים שהבנות לפעמיים קצת לחוצות בנושא בגדים ועוד כול מיני.
"שיעורי בית- לסכם את השיעור ולהגיש שיעור הבא"אמר המורה ובידיוק היה צילצול.
נתתי נשיקה קטנה לאורן והלכתי לעבר שיעור אנגלית והפעם התישבתי ליד נוי והמורה התחילה
"בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלהבלה בלה בלה …' בקיצר השיעור היה מאוד משעמם ואני בכלל לא הקשבתי כי חשבתי על איזה טריק לעשות למאור כשאני יחזור הביתה.
פתואם הרגשתי משהו וראיתי שזה פתק מאורן שישב מאחוריי"את באה למסיבה היום נכון??
אני רוצה שתבואי איתי וגם יש לי הפתעה בשבילך!"
כתבתיי פתק תשובה ושלחתי לעברו " כן! ברור שאני באה למסיבה איתך!ובקשר על ההפתעה שכתבת אני כבר סקרנית!! להזכירך המסיבה מתחילה ב-8:00 בערב אז תבוא ותאסוף אותי ברבע לשמונה טוב?"
"טוב,אני יאסוף אותך ברבע לשמונה"
**** המשך היום היה משעמם ביותר ונידמה שהזמן בכלל לא זז.
כשהגיע סוף היום רצתי למחוץ לבית הספר וצעקתי בתוך ליבי "יש!!!!!! סוף סוף הלימודים נגמרו!!!!!!!!!!"
"מה עד כדי כך היה לך משעמם???" שאלה נוי בחיוך
רציתי לומר לה "כן" רגע! איך היא יודעת שהיה לי משעמם?? כניראה אמרתי את מחשבותיי בקול…..אני לא סובלת כשזה קורה לי!
"אממ כן היה לי מאוד משעמם" אמרתי במבוכה אחריי שתיקה ארוכה
"טוב בואי איתי לקניון לקנות כול מיני דברים" ביקשה ממני יפה
"לאאא! יש לי מספיק מה לעשות ! אני לא יכולה לבוא איתך לקניון" אמרתי כמעט בצעקה
"פליז!!!!!!!!!!!!!"
"לאאאא"
"נווו בבקשה"
לאאאא!! אמרתי לך,אני לא יכולה!!"
"פליז ,פליז פליז ופליז" היא עשתה את הפרצוף הכי חמוד שלה שתמיד גורם לי ליצחק ולהיכנע לה
"טוב בסדר רק תשני את הפרצוף שלך לפניי שאני מתפוצצת מצחוק" אמרתי,מתאפקת שלא ליצחוק
"יש!!!!!!!"היא קפצה כול כך גבוהה עד שנידמה לי שהיא הגיע כבר לשמיים!
****
הסתובבנו בקניון ונוי קנתה את כול מה שהיא היתה צריכה למסיבה ובכלל.
אחריי שהיא יצאה מהקניון המוסה בשקיות ובכלל לא ראוו אתה מרוב השקיות עזרתי ללסחוב את מה שקנתה לביתה והלכתי אני לבית שלי כדי להתארגן למסיבה.
****
בדיוק ברבע לשמונה אורן בא כדי לאסוף אותי במכונית שלו.
אני לבשתי שמלה בצבע שמנת קצרה ופיזרתי את השיער שהגיע לי עד המותניים
"וואוו" אמר אורן כשפיו פעור
"את ניראת פשוט מהמם!!!"
"דיי תמשיך" אמרתי כשאני מסמיקה וניכנסתי למושב שלידו.

אחריי רבע שעה הגענו ויצאתי לכיוון המסיבה אבל אז שמתי לב שאורן עדיין לא יצא מהמכונית
"אורן,אתה בא??"
"כן רק תני לי שנייה ואני בא. אני צריך להביא את ההפתעה שהבטחתי לך"
"אוקי,אני מחכה לך בפנים"

"עבר כבר רבע שעה והוא עדיין לא בא" אמרתי בקול מתבכיין לנוי שישבה לידי ושתתה משקה חריף
"אל תדאגי.כנראה הוא יבוא עו כמה דקות"
"ואים הוא בסוף לא יבוא???"
"הוא יבוא אני בטוחה במאה אחוז" אמרה לי נוי,קצת מעוצבנת ממני
"טוב אני הולכת להסתובב קצת בחוץ"והוספתי מהר לפי המבט המודאג שלה "את יודעת,להתרענן קצת
ולינשום אוויר"
יצאתי מהביניין הרועש והלכתי לעבר הגינה שהייתה מאחוריי הביניין.
תמיד אהבתי ללכת לגינה הזאת,לשבת על הספסל ולהקשיב לקול הרוח ולהביט לעבר השקיעה.
מאוד אהבתי ללכת לגינה הזאת,
אבל כשהגעתי לשם הפעם,
רציתי כמה שיותר מהר ללכת משם.
הייתי בהלם,
צרחתי………