החלום שלי-פרק שני

פקחתי את עיניי לאט לאט,
שמעתי את ציוץ הציפורים וכמה ילדים קטנים אשר רצים אחד אחרי השני.
׳הם כנראה נהנים עכשיו,רק אני לא׳,חשבתי,עצובה עוד מאתמול בערב.
קמתי לאט מהמיטה,ולקחתי את התרופה הראשונה ברשימה.
׳יש כאן הרבה תרופות,בואו נראה,אחד לבוקר,אחד לארוחת צהריים,אחד לערב,ואחד לפני השינה.אני לא הולכת להתרגל לזה בזמן הקרוב…׳
התחלתי להתארגן לבית ספר,לבשתי ג׳ינס שחור ארוך וחולצת בית ספר לבנה,ציחצחתי שיניים בזריזות,והתחלתי לסרק את שיערי,מסתכלת על השערות אשר נושרות בקלות.
׳למה אתם פשוט לא יכולים להישאר על הראש?׳,חשבתי לעצמי בכעס.
כאשר סיימתי להכין לעצמי ארוחה לקחתי את התיק והכינור ויצאתי לבית ספר.
הלכתי כרגיל דרך המסלול בו לא אפגוש אף אחד בדרך,חישבתי את המסלול הזה במיוחד כדי שאוכל להרהר עם עצמי לפני שאני מגיעה,אחרי הכל,חבל להרוס את התדמית שיצרתי.
כאשר הגעתי למקום שבו המסלול משתלב,לקחתי נשימה עמוקה והחלתי להראות שמחה ותוססת.
מיד כאשר המסלולים השתלבו פגשתי את לורן,חברתי הטובה.
״היי אמי״,צעקה כאשר התחילה לרוץ לעברי
״שמעתי שזכית בעוד תחרות״
״כן,התחרות שהייתה אתמול״,אמרתי בחיוך.
וכך דיברנו אחת עם השניה עד שהגענו לכיתה ואז נפגשנו עם עוד חברות והמשכנו לדבר.
״אתן יודעות,אתמול אמי עוד פעם זכתה מקום ראשון בתחרות״,אמרה לורן
״עוד פעם?״,אמרה ליאן בהפתעה
״וזו פעם תשיעית,נכון?״,אמרה מרי.
״כן!״,אמרתי בחיוך.
וכך המשכנו עד הצלצול לשיעור הראשון.