ThisIsMe
אני יודעת שהפרק מאוד קצר אבל מאוד רציתי לעלות אותו היום. אני אשתדל לעלות לכם פרק עוד שעה אבל אני לא מבטיחה. אז מה אתם אומרים? אלי לא ילדה טובה יותר?

החצי השני שלי – פרק 11

ThisIsMe 15/06/2014 850 צפיות אין תגובות
אני יודעת שהפרק מאוד קצר אבל מאוד רציתי לעלות אותו היום. אני אשתדל לעלות לכם פרק עוד שעה אבל אני לא מבטיחה. אז מה אתם אומרים? אלי לא ילדה טובה יותר?

•טל•

״זה לא הגיוני.. הוא בגד בה והיא אפילו לא עצובה״ ירין לחשה לי.
לירי עדיין ישנה אז דיברנו בשקט שלא תתעורר.
״אולי.. לא יודעת זה לא הגיוני״ אמרתי
״הם היו ביחד בדיוק שנתיים זה מלא״ היא אמרה
״זה מלא ועכשיו יש מישהו אחר״ לירי אמרה והבהילה את שתינו.
״מישהו חדש?״ שאלה ירין לא מבינה
״אני עם עדיאל..״ אמרתי עם חיוך מובך
״מזל טוב!״ הן אמרו וקפצו עלי.
בדיוק הדלת נפתחה.
״אלי?״ לירי שאלה מופתעת

•אלי•

״תביאי לי את הכסף עכשיו או שאני נשבע שאני אעשה לך משהו״ הוא אמר
״תפסיק!״ צעקתי בפחד שהוא הרים את ידו.
״אני אביא״ אמרתי בכניעה ובקול שבור.
הלכתי לכיוון החדר, הגיע הזמן לקחת עוד בגדים וכסף מהמקום הסודי שלי..כבר חודש שלא ישנתי בחדר שלי.. במיטה המוכרת, עם החברות שלי. זה שובר אותי מבפנים, העובדה שהרסתי ככה את הכל. אני לא מדברת על זה שרצחתי מישהו והן יודעות מזה.. לא בגלל זה ברחתי. אחרי שזה קרה נכנסתי לדיכאון בידיעה שהחברות שלי לא יסתכלו עלי באותו מבט שהן פעם היו מסתכלות, לדעת שהן לא חושבות את מה שהן חשבו עד אז. לא יכולתי להסתכל להן בעיניים, לאף אחד מהחבורה, אז פשוט ברחתי כמו פחדנית. התגנבתי כל לילה מחוץ לפנימייה וישנתי בגן שעשועים נטוש. לחשוב שזרקתי הכל לפח בשביל מה? זה לא היה שווה את זה. איזה יום אחד מישהו בשם פלג ניגש אלי, שאל אותי אם אני רוצה לעשות איתו ׳עסקה׳ והיה מדובר בסמים למקרה שלא הבנתם, משם הדרך הייתה קצרה עד מאוד, התמכרתי. עד שעכשיו לא נשאר לי כלום, נכנסתי לחובות אצלו של אלפי שקלים שבכנות אני לא יודעת איך אני אצא מהם. הבנתי שהגיע הזמן ללכת לשלם לו לפני שיהיה מאוחר מדי, השעה הייתה שתיים בלילה אז ידעתי שהבנות בטח ישנות. פתחתי את הדלת בשקט וראיתי את כולן מסתכלות עלי בבלבול.
״אלי?״ לירי שאלה
שיט.
״אני.. אני..״ גמגמתי ברגע שהבנתי שאין לי סיבה מספיק טובה להיות פה.
״סליחה״ אמרתי ויצאתי מהחדר.

•לירי•

״מה זה היה הרגע?״ שאלתי לא מבינה
״הלוואי וידעתי״ ירין אמרה
״בנות משהו עובר עליה״ טל אמרה
״לגמרי״ ירין אמרה
״אז מה נעשה?״ שאלתי
״כלום..״ ירין אמרה
״מה כלום?״ טל שאלה
״איך את יכולה לנטוש חברה ככה שעובר עליה משהו? בואו נלך אחריה, אולי היא צריכה אותנו״ אמרתי להן
הלכנו בעקבותיה, עדיין בפיגמות שלנו, היא רצה ואנחנו אחריה.
״אלי!״ ירין צעקה
״ששש!!! אסור לה לדעת שאנחנו אחריה״ אמרתי
רצנו מלא, כבר לא וכולנו לנשום יותר.
״בנות, עצרו״ טל אמרה מתנשפת.
״תמשיכו״ אמרתי ואלוהים יודע מאיפה היה לי את הכוח להמשיך.
המשכנו לרוץ ואחרי עשרים דקות של ריצה אלי עצרה, אז הורדנו את המהירות לאט לאט.
״בואו לפה״ טל סימנה לנו להתחבא מאחורי העץ וכך עשינו.
אוי אלי.
למה?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך