החצי השני שלי – פרק 16

עברו שבוע שלם מאז, שבוע שלם בלעדיה, שבוע שלם של חיפושים אחרי ניקול ארל הזאת, חיפושים שלא הביאו אותנו לשום מקום. חיפשנו בכל מקום אפשרי, אין דלת שלא דפקנו עליה ועדיין לא הגענו לשום תוצאה.
״מה הולכים לעשות?״ שאל אורי בייאוש.
״לא יודע..״ עדיאל אמר.
״בואו פשוט נוותר״ ירין אמרה.
״לוותר? ירין לא מתאים לך לוותר״ אדר אמר.
״פשוט תפסיקו, זה חסר סיכוי״ היא אמרה בעצבנות וקמה מהשולחן.
״בוקר טוב מיס סאנשיין״ נדיר אמר.
״עזבו אותה, אני שומעת אותה בוכה כל לילה, היא בקושי ישנה בכלל איך אתם
מצפים שהיא תהיה?״ אמרתי להם.
״טוב תקשיבו צריך להחליט מה עושים״ אורי אמר.
״אני בעד ללכת לכתובת האחרונה, אולי נמצא אותה״ טל אמרה.
קבענו בשער הפנימייה בשעה שלוש בסוף יום הלימודים כולנו, טוב כמעט כולנו, כולם חוץ מירין, שהתייאשה אפילו מהמחשבה שאנחנו מנסים שוב.
***
היום עבר לאט מאוד, כל כך לאט שחשבתי שהזמן עצר מלכת, אבל לפחות סוף סוף הוא נגמר. הייתה כבר השעה שלוש אז התקדמתי לכיוון השער.
״מה הכתובת?״ שאל נדיר שהגעתי.
״הגפן 38״ טל אמרה.
״בואו נצא״ אורי אמר.
עדיאל שם את ידו סביב כתפי והלכנו לכתובת האחרונה.
אחרי רבע שעה הליכה הגענו לכתובת.
״הגענו״ אמרתי.
״שנצלצל?״ טל שאלה.
אדר יצלצל באינטרקום וענתה לנו אישה זקנה ״כן?״ היא שאלה.
״שלום אנחנו מחפשים את ניקול ארל״ אמרתי.
״מי?״ היא שאלה שוב.
״ניקול ארל״ חזרתי שוב.
״לא מכירה״ היא אמרה וניתקה.
הסתכלתי על כולם בייאוש.
״מה עושים עכשיו?״ שאלתי.
״מתייאשים״ נדיר אמר והחלנו להתקדם לכיוון הפנימייה.

•ירין•

אני באמת לא מבינה למה הם כל כך מתעקשים למצוא אותה, את ניקול ארל הזאת. זה לא שהיא תשנה משהו, אלי כבר מתה.. ולמצוא את ניקול לא יחזיר אותה.
כבר נמאס לי לנסות למצוא אותה, כבר שבוע שלם שאנחנו מחפשים אותה ולא מתקדמים לשום מקום, ותסמכו עלי שחיפשו בכל מקום אפשרי כבר.
כל פעם מחדש אני מצפה אולי משהו ישתנה אולי נדע משהו שיעזור לנו להבין איך אלי הגיעה בכלל לפארק באותו היום, אולי סוף סוף נדע את הסיפור של אלי. אבל כלום.
אחרי שהתנגדתי לתוכנית של כולם חזרתי לחדר, נשכבתי במיטתי וניסיתי להרדם, אבל בשנייה שעצמתי את עיני ראיתי שוב את הפנים של אלי, שוב הסיוטים .

•אלי•

״זה רעיון מפגר״ נדיר גיחך.
״זה יעזור ויועיל לכם״ מירנדה (מנהלת הפנימייה) אמרה.
״אנחנו ממש לא צריכים פסיכולוג״ אמרתי.
״אתם כולכם עברתם חוויה מאוד קשה, זה בסדר להזדקק לקצת עזרה״ מירנדה אמרה.
״אמשלך צריכה עזרה״ אדר אמר שכבר היה עצבני מאוד בקטע הזה.
״אדר! תדבר בכבוד״ מירנדה צעקה עליו.
״אנחנו לא מסכימים״ טל אמרה.
״אנחנו לא נלך שהכל בסדר איתנו״ אורי אמר.
״אני לא באתי להתייעץ איתכם זה כבר נקבע מראש, תהיה לכם פגישה עם הפסיכולוג פעמיים בשבוע עד הודעה חדשה״ מירנדה אמרה.
״נחיה ונראה״ עדיאל אמר ויצא מהחדר שכולנו אחריו.