החצי השני שלי – פרק 2

״היי..״ אמרתי בעודי נכנסת לחדר החדש שלי לחודשים הבאים.
״שלום״ אמרו שלוש בנות
״בואי תכירי״ אמרה אחת מהן
״אני אלי ואלו טל וירין״ אלי אמרה
״בואי נעזור לך לסדר את הדברים״ טל אמרה
״זה מה שאמא שלי זרקה לתיק, די נזרקנו מהבית״ אמרתי
״אז בואי נסדר את מה שפה ושיגיע עוד נסדר שוב״ ירין אמרה והתחלנו לסדר את הבגדים בארון.
״תודה עזרתן ממש״ אמרתי להן שסיימנו.
״שטויות״ אלי אמרה
״נו אז תספרי לנו איך הגעת לפה ולמה״ ירין אמרה
״אוקי.. אח שלי נעצר הרבה ואני משחררת אותו ולהורים שלי נמאס מזה״ אמרתי
״ואח שלך? הוא גם פה?״ טל שאלה
״כן..״ עניתי
״ומתי נזכה להכיר אותו?״ ירין שאלה
״עכשיו?״ אמרתי
״בואו״ אלי אמרה
יצאנו מכיוון החדר שלנו לחדר שלו,
הגענו לחדר \'387\' דפקנו על הדלת והוא פתח.
״נדי תכיר אלו ירין, טל ואלי״ אמרתי לו והכרתי בניהם.
נכנסנו לחדר שלו והוא הכיר לי את השותפים שלו לחדר.
״אורי,עדיאל ואדר תכירו זאת אחותי לירי״ הוא אמר.
״אתם אחים??״ שאל עדיאל מופתע.
״כן אני יודע שהגנים המוצלחים יותר אצלי״ נדי אמר
״ההפך״ אדר אמר וכולנו צחקנו.
״ארוחת ערב עוד עשר דקות לכו תתארגנו״ אדר אמר והלכנו.
אחרי חצי שעה של ארגונים ירדנו לחדר אוכל.
״טוב שלא באתן שסוגרים וזהו״ עדיאל אמר
״העיקר שבאנו״ ירין אמרה
כל הארוחה רק דיברנו, כל מי שהחדרים שלנו הם חבורה אחת, הם תמיד ביחד וכולם ידידים טובים שם. אני ונדיר תמיד היינו ביחד בחבורות, תמיד לא יכלו להפריד בנינו.
״נו אז תספרו לנו דברים עליכם שנכיר יותר טוב״ ירין אמרה
״תשאלו חופשי״ נדי אמר (נדי זה קיצור של נדיר למי שלא הבינה)
״חברה?״ אלי שאלה אותו
״לא״ הוא אמר וחייך
״מה עם מיה?״ לחשתי לו
״היא כבר היסטוריה״ הוא ענה
״מה איתך?״ ירין שאלה אותי
״אני?.. יש לי .. כאילו סוג של״ אמרתי והתחלתי לגמגם שם, אני בעצמי לא ידעתי את המצב.. אני אמורה לשכוח הכל ולהסתכל קדימה כמו נדיר? או שלחכות לנתנאל?
״יש לה מישהו הם לא נפרדו, ההורים שלנו לא נתנו לנו זמן להפרד מכולם״ נדי אמר שראה שנתקעתי.
הטלפון שלי צלצל \'האחד שלי\' היה כתוב על הצג. נתי .
״זה הוא?״ אדר שאל
״כן״ אמרתי מחייכת לטלפון
״אסור כאן טלפונים״ עדיאל אמר
״מה?!״ שאלנו אני ונדיר בשוק
״לא טלפונים לא מחשבים כלום״ אדר אמר
״תביאי את זה אני אחזיר לך אחר כך״ עדיאל אמר
״לא!״ עניתי בתוקפנות
״את לא סומכת עלי?״ הוא גיחך
אני סומכת עליו?
״קח כבר״ נתתי לו את הפלאפון
נגמרה בארוחת ערב וחזרנו כולנו לחדר של הבנות.
״מה איתכן למישהי יש חבר?״ שאלתי אותם כדי להמשיך את השיחה ממקודם.
״לי״ טל אמרה
״מי?״ שאלתי
״אורי״ היא ענתה
״כמה זמן כבר?״ שאלתי אותה
״שנה וחצי״ היא ענתה בחיוך
״וואו.. יפה״ אמרתי
״כמה זמן את ונתנאל הייתם ביחד? או עדיין ביחד?״ ירין שאלה
״שנתיים״ עניתי
ושמעתי את עדיאל צוחק
״משהו מצחיק אותך?״ שאלתי אותו
״שהייתם ביחד שנתיים״ הוא ענה
״מה כל כך מצחיק פה?״ שאלתי אותו
״הכי ארוך שלי זה שלושה ימים״ הוא אמר
״איך החזקתם שנתיים ולא נמאס לכם?״ הוא שאל
״שתמצא אהבה אמיתית גם לך לא ימאס״ אמרתי לו ויצאתי החוצה. לא ידעתי לאן ללכת עד שלבסוף הגעתי לפארק וישבתי על הספסל שם.
״מה לקחת אותו קשה זה עדיאל, זה עוד הצד הנחמד שלו״ אדר אמר
״שונאת בנים כאלה״ אמרתי לו
״פגע בך?״ הוא שאל
״מה פגע? ממש לא,לא היה על מה להפגע ,פשוט שונאת בנים כמוהו״ אמרתי לו
״בנים כמוהו?״ אדר שאל
״שמנצלים בנות וזורקים אותם אחרי יום״ אמרתי לו
״למה את שונאת בנים כאלה? תני לו הזדמנות״ אדר אמר
״כי נפגעתי מאחד כזה..״ אמרתי בשקט
״בוא נחזור כבר מאוחר״ אמרתי לאדר והלכנו שנינו חזרה לחדרים.