Genesis
דבר ראשון, סליחה. סליחה לכל מי שחיכה לפרק זמן כל-כך ארוך. וגם סליחה על הפרק המשעמם. היומיים האחרונים היו עמוסים ולא היה לי זמן. ליזה, הפרק מוקדש לך :-) ועוד דבר, תבדקו את הסיפור שלה 'גינת הצללים', היא מוכשרת. שאלת היום: בכיתם פעם מספר? או שבעצם צריך לשאול, האם לא בכיתם מספר?

הייתי כזה, אם הייתי יודע – פרק 14! מוקדש לליזה היפה, מצטער על ההמתנה הארוכה.

Genesis 30/05/2014 1181 צפיות 28 תגובות
דבר ראשון, סליחה. סליחה לכל מי שחיכה לפרק זמן כל-כך ארוך. וגם סליחה על הפרק המשעמם. היומיים האחרונים היו עמוסים ולא היה לי זמן. ליזה, הפרק מוקדש לך :-) ועוד דבר, תבדקו את הסיפור שלה 'גינת הצללים', היא מוכשרת. שאלת היום: בכיתם פעם מספר? או שבעצם צריך לשאול, האם לא בכיתם מספר?

"לא שכחת כלום?" היא שאלה והחיוך על פניה לא יכל לרדת. היא לבשה סוודר ירוק שהתאים לעיניה ושערה היה אסוף.
"את מתנהגת בדיוק כמו אמא שלי."
לבשתי את הבגדים שלי, סוף-סוף להוריד את החלוק המעצבן.
הפצע כבר לא כאב כמו שכאב אתמול.
הווילונות בחדר היו מוסטים והשמש הבוקר האירה את החדר.
"אני הולכת לשירותים, זה ייקח דקה" עלמה אמרה ויצאה מהחדר במהירות.
אישה צעירה נכנסה לחדר.
"מצטערת על הביקור המאוחר" זאת הייתה רוני המדריכה.
"אני רוני. המדריכה" היא חייכה חיוך קטן.
"כן, אני זוכר אותך" חייכתי גם. אפשר היה לראות שהיא מותשת ושהשמחה שהקרינה ביום הראשון נעלמה.
"הייתי עסוקה לאחרונה, אז לא הייתי יכולה לבקר."
"זה בסדר" אמרתי ושחררתי את הקשר של הבלונים מהמיטה.
"בכל מקרה," היא אמרה וחיטטה בתיקה הגדול "זה בשבילך."
היא הגישה לי זר פרחים צהובים וסגולים קטן שקצת נמעך.
"תודה" לקחתי את הזר מידה בידי הפנויה.
"נתראה בפנימיה" היא חייכה שוב חיוך קטן ויצאה מהחדר בצעדים מהירים.
הרחתי את הפרחים. בניגוד למראה שלהם, הם הדיפו ריח רענן ומתוק.
"ראיתי שרוני בדיוק יצאה" עלמה נכנסה לחדר עם אותו חיוך כשעזבה.
היא הסתכלה עליי לרגע והטתה את ראשה.
"בשבילי?" החיוך הוחלף במבט ציני מתוק.
הסתכלתי על הזר והבלונים שהחזקתי.
"בטח" התקרבתי אליה וריח הבושם המוכר העלה בי חיוך, "הכל בשבילך."
היא לקחה את הזר מידי והריחה אותו.
"לא שכחת כלום?" היא שאלה שוב.
סרקתי את החדר בפעם האלף. החדר היה כמו שקיבלתי אותו.
על המיטה היה מונח תיק הקטן עם כל החפצים שלי.
"אני די בטוח שלא שכחתי כלום."
"אז בוא נצא" היא אמרה והתקדמה לדלת.
לקחתי את התיק מהמיטה וסרקתי את החדר בפעם האחרונה. החדר שהעברתי בו את הימים הראשונים של הלימודים.
"חכי לי" אמרתי לעלמה שכבר הספיקה להגיע למעלית.

"""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""

אוויר הבוקר הקריר העביר בי רעד קטן.
בדרך החוצה מהבניין, עברנו אצל הרופא שטיפל בי. הוא הביא לי מרשם לתרופה.
הסתכלתי את הקופסה הקטנה עם המשחה הלבנה בתוכה.
הרגשתי רטט מתוך התיק. הכנסתי את המשחה והוצאתי את הנייד ממנו.
שתיים עשרה שיחות שלא נענו, ועשרים ושלוש הודעות.
הכנסתי את הנייד לכיס, ועלמה הסתכלה עליי.
"יכול להיות שאמא שלך מחפשת אותך."
"אני אענה כשנגיע לבית הספר."
ירדנו במדרגות שהובילו מהבניין לחניה עם הצמחייה המטופחת, והתקדמנו על עבר הרכב הלבן והקטן שלי שחנה בקצה החניה.
בכל צעד שפסעתי הרגשתי את הפציעה בבטן.
"איפה המפתחות?" שאלתי את עלמה וחיפשתי בתיק.
היא פתחה את הרכב ונכנסה למושב הנהג.
צחקתי והכנסתי את הראש דרך החלון הפתוח.
"מה נראה לך שאת עושה?"
"נוהגת" היא חייכה והתניע את הרכב.
"וממתי את נוהגת?"
"מי נראה לך הביא את הרכב לפה?" היא שאלה בחיוך מנצח.
"טוב ניצחת, את נוהגת."
נכנסתי לרכב באטיות, הפעולה הפשוטה הזאת הייתה מאוד מורכבת עם הפצע.
היא יצאה מהחניה וחלפה על פני הבניין הלבן והגדול ששלט צבעוני הכריז עליו 'בית-חולים'.
הרגשתי איך פתאום הכאב בבטן מתחלף ברעב.
"יש מאפים בתיק שלי, אם אתה רוצה" עלמה אמרה כאילו קראה לי את המחשבות.
הוצאתי מאפה אחד מהקופסה הקטנה ואכלתי בשקט. הטעם המתוק הפתיע אותי כל פעם מחדש.
"ברצינות מה המתכון?" ניסיתי לחלץ ממנה אותו כבר עשרות פעמים.
היא הגיבה בחיוך שקט והדליקה את הרדיו.
השיר שנוגן היה שמח ומקפיץ, משהו שכבר מזמן לא הרגשתי.
הסתכלתי על עלמה שהתרכזה עכשיו בנהיגה. אולי בעצם כן.
הרבע שעה הבאה של הנסיעה הועברה בשתיקה ובשירי רדיו מתחלפים.
הגענו לחניה של הפנימייה, אותה חניה שחניתי את הרכב ביום הראשון שהגעתי.
אני לא מאמין שכבר הגיע יום חמישי.
עלמה החנתה את הרכב ודוממה את המנוע.
"אז," היא פתחה את הדלת ותפסה את תיקה, "מתרגש לקראת יום הלימודים הראשון שלך השנה?"


תגובות (28)

אתה לא צריך לבקש סליחה!
אני בכיתי פעם מספר.
הוא היה על השואה.
סיפור מושלםםםםםםםםם
תמשיךךךך!

30/05/2014 17:28

    שיר, אם הייתי מקדיש פרק לכל תגובה ראשונה היית מככבת בכל פרק :-)
    דרך אגב, איך את מצליחה לקרוא על-כך הרבה סיפורים באתר?

    30/05/2014 17:32

    אני יודעת :)
    אז בוא אני אגלה לך את הסוד….(☺☺☺ סתם! זה לא סוד☺)
    כמעט כל זמן שאני נמצאת במחשב אני באתר.
    אני מכירה כל-כך הרבה סיפורים בגלל שכל הזמן אני נכנסת לסיפורים האחרונים ורואה איזה סיפור ראיתי אחרון ,ואז אני משלימה את הפרקים שלא קראתי.
    וככה אני מצליחה לקרוא ולהכיר הרבה סיפורים :)

    30/05/2014 17:36

    תבורכי :-)
    שבת שלום

    30/05/2014 17:48

    :)
    שבת שלום!!☻☻

    30/05/2014 17:51

קודם כללל הפרקק מושלםם וזה היה שווה לחכות בשבילו.
דבר שני אני ממש אשמח אם תעשה נקודת מבט של הילדה המסתורית כברררר (חפרתי לך על זה חחחח)
ותמשיךך כבר.
וכן חחח בכיתי מספר אחד 'החורף שלי בזירולנד' שלמות של ספר.

שתהיה לך שבת שלוםם מוכשרר אחד!!

30/05/2014 17:28

    פירפיר, כמו שאמרתי אני עושה פרק חמש עשרה פרק ספיישל :-)
    *רק עכשיו שמתי לב שטעיתי במספר הפרק, הלכתי לשנות*
    שבת שלום

    30/05/2014 17:33

אני חושבת שצריך להקדיש ל 'פירפיר' את הפרק הבא!
היא כל-כך חיכתה לנקודת מבט של הילדה המסתורית….☺

31/05/2014 21:15

אבל אני לא יפה O.0
תודה על ההקדשה~
עכשיו אני חייבת לקרוא את זה כבר~~~
ליזה תפסיקי להתעצלן~~~~~~
לכי תקראי~~~~~~~~~
קשה
כל
כך
יאי~ עשית לי פרסומת!
ללכת לקרואאאאאא
זה קשה
אח
סיפורים בהמשכים זה כואב

31/05/2014 21:18

    ליזה, זה שווה את זה אני גם התחלתי לקרוא את הסיפור.
    כל פעם שיש לי סבלנות וזמן אני קוראת פרק, ככה שזה לא מעמיס עלי.
    ולשאלת היום!!!
    אני בוכה מספרים,סרטים, עצבים, תסכול, טקסים עצובים וכולי…

    31/05/2014 21:44

    קשה לי עם סיפורים בהמשכים .-. אני לא מצליחה אף פעם .-.
    ואני בוכה מסדרות וספרים ומדי פעם סרטים~ במיוחד אם ג'ון גרין או סטיבן מופט מעורבים בזה

    31/05/2014 21:48

    את כן! ;-) בבקשה על ההקדשה~
    חחחח סיפורים בהמשכים אכן כואבים…
    עדי! באמת שווה? חחחחח אני מתרגש

    01/06/2014 16:25

פרק מדהים ובכלל לא משעמם!!!
מוכשר כבר אמרתי לך.. אין לי כבר מילים חח
ואני בוכה מסרטי רומנטיקה *הסוף הצפוי שלהם* , מללמוד למבחן בהסטוריה ומלראות אנשים במצוקה, זה הדבר שהכי כואב לי.

01/06/2014 17:05

    ודווקא מספרים לא בכיתי… מוזר 0_0

    01/06/2014 17:07

    למידה למבחני היסטוריה אכן גורמת לאנשים בכי….
    חחחחח תודה גם את מוכשרת… ניראלי אמרתי(?)

    01/06/2014 17:20

אדון story היקר תפסיק כבר לצ'וטט עם אנשים ותתחיל לכתוב את הסיפור שלמות שלך!
קדימהההההה מוכשרר אחד!!

01/06/2014 17:38

    חחחחח קצת קשה לחשוב על פרק כרגע….
    וגם אני אוכל עכשיו, וגם אני במחשב נייח עכשיו ואני כותב רק בנייד, וגם-וגם אני לא יכול להפסיק לצ'וטט, וגם הוא לא שלמות, וגם את צריכה להמשיך….
    *כל-כך הרבה תירוצים בתגובה אחת שזה מתסכל*

    01/06/2014 17:49

אוקיי תקשיב ותקשיב לי טוב אדון שאני לא יודעת את שמו.
אולי לא הגבתי עד עכשיו אבל זה בלתי נסבל הזמן שאני מחכה כמו מטורפת בשביל שתמשיך את הסיפור הפאקינג מדהים הזה.
עכשיו יש לך עד מחר להעלות פרק ואם לא אני…. אני… אני ארשום עוד תגובה הרבה יותר מאיימת!

08/06/2014 17:48

    *מזיעה מפחד פה, או שאולי זה סתם מהחום*
    אני עובד עכשיו של פרק…. אבל יש לי עד מחר אז למה למהר? ;-)
    חחח סתם מעלה עוד היום!

    08/06/2014 17:55

כןןן תמשיךךך כברר!!! הבטחתת לייי פרקק עם המסתוריתתת ואני כמו סתומההה כל יוםם נכנסת לפרופיל שלךך ומתאכזבתת מחדשש!!
אז קדימההה הופ הופפ שום דבר, אני לא מחכה עד מחר!! יש לך עד היום בערב לעלות פרקק אחרת… אני מצטרפת ליובל ואכתוב תגובה יותר מאיימת!!

08/06/2014 17:58

שתדע לך שאנחנו מאוווד מאווד מאווד כועסות שאתה לא מעלה פרק!!
כאילו מישהו צריך להשלים את הסיפור המושלם שלך.. אחמ אחמ אתה!!
אז תתחיל לכתוב פרק או ש… ואתה לא רוצה לשמוע את ההמשך!! (כן אני גם מנסה להיות מאיימת)
אז תמשיךך כבר…
*שתדע שזה ממש לא בסדר שנטשת אותי :( *

09/06/2014 12:53

    שנייה, אני מעלה הודעה חשובה מאוד עכשיו!
    היא תהיה טרגית, אפילו מאוד.

    09/06/2014 12:56

STORY, אתה מדרג לי את הסיפור בתחרות של MICHALOSH?
לא אכפת לי שזה לא קשור, פשוט ראיתי שזה הסיפור שלך והגבת לפני עשר דקות בערך…

09/06/2014 13:09

    בטח, הגבתי ודירגתי:-)
    בהצלחה בתחרות(במידה והיא עדיין נערכת)

    09/06/2014 13:25

הידד~ אני יפה~~~
וגם לך יש מקום בו הבחור מבקש מהבחורה את המתכון למשהו מתוק והיא לא מביאה לו.
*אח בדם*

16/06/2014 01:53

    וואי נכון רק עכשיו נזכרתי!
    מגניב :-)
    *אחות בדם*

    16/06/2014 01:55

    והחלק המצחיק זה שזה דווקא בפרק שמוקדש לי. אחרי שבתגובה שלך התייחסת למאכל גם.
    כאילו…
    מיינד=בום!

    16/06/2014 02:00

טוב,משעמם הוא בהחלט לא היה, הפשטות שלו מצאה חן בעיני

11/12/2014 23:29
סיפורים נוספים שיעניינו אותך