הכול בגלל כדור של טניס-פרק 5
עידו ניתק את ניב מעליו והסתכל עליה במבט מלא פליאה. הוא לא ידע ולא הבין למה פתאום התחשק לה לנשק אותו. לפעמים הוא חשב שניב נהנתה לשחק את הנחמדה כי נוח לה לשנות פרצופים באופן נוראי ובלתי מתקבל בעליל.
עידו ניסה לקחת נשימה קלה ולהתגבר על הרעד שנשמע היטב מהקול הזה.
" אהבת את הנשיקה? אני רואה שאתה מבולבל מאוד, מה קורה?" שאלה ניב בחיוך מנצח.
" אני לא יודע כבר מה אני אוהב, את יודעת מה אני מרגיש? שלא משנה לי כבר מה יקרה. יש לי תחושה שאני לא מכיר אותך, את משנה את דעתך כל שניה. אז אני לא יודע אם אני יכול לסמוך עליך." אמר עידו בכעס והביט בה במבט בוחן.
" אני ניב אדם, בת עשרים וחמש, גובה שבעים ואחת. אני האחות האחת עשרה במשפחה ברוכת ילדים. אה, הייתי חברה של .. איך קוראים לו? שכחתי את שמו! אה , עכשיו אני נזכרת קוראים לו עידו רמתי והוא עומד על ידי.." אמרה ניב בחיוך שובב.
" טוב, את יודעת , אתן לך הזדמנות אחת אבל כדי לבדוק אם את באמת דוברת אמת." אמר עידו בטון מהורהר.
" מה זה אומר?" שאלה ניב בנימה סקרנית.
" שמעכשיו אנחנו ביחד, אבל רק כי עכשיו זה רק מבחן כדי לגלות אם את באמת אוהבת אותי או שאת סתם משחקת את עצמך!" אמר עידו ברצינות.
" אה ושכחתי, אני גרה בהרצליה, אתה תראה שאני אוהבת אותך. אני לא משחקת משחקים אחרים חוץ מטניס. " אמרה ניב בחיוך והדביקה לעידו נשיקה על השפתיים.
איילת הייתה מוטרדת מכך שהיא ורוי עמדו לפנות את הדירה כי יצא צו מבית המשפט שהם היו צריכים לפנות תוך פחות מארבעה חודשים.
רוי לקח כמה דקות של הפסקה קצרה בשביל לנסות להרגיע את עצמו, הוא הרגיש קצת עצוב מכך שהאחים שלו דוד ואסתר רצו שהם יחזירו את הדירה לידיה של האחות הבכורה אסתר ושיש לה כבר ארבעה ילדים . הוא ניסה לחשוב באופן חיובי על דברים טובים שקרו לו.
" איילת, תנסי להיות קצת יותר רגועה, אני מנסה להיות חיובי ולחשוב שהעניין יפתר על הצד הטוב ביותר." ניסה רוי להרגיע את איילת אשתו.
" נכון, אבל אני לא מצליחה לחשוב על הטוב שעוד יהיה בעתיד. אתה מבקש ממני להיות בן אדם שמח וחיובי, אני לא בדיוק מסוגלת לעזוב את הדירה הזאת, דווקא התרגלתי מאוד מהר." אמרה איילת בהרהור.
" את צריכה לחשוב באופן חיובי, אני מאמין באלוהים ויודע שהכול יהיה טוב, את צריכה לעשות אותו הדבר כמוני. ולא לתת לייאוש להכניע אותך כל כך בקלות." אמר רוי בעדינות כי הוא ידע היטב שאיילת הייתה מאוד רגישה והיא הייתה נעלבת מכל דבר קטן ומכל הערה.
איילת הביטה בו במבט חודר וחשבה שעומדים לפנות אותם בכל רגע נתון.
תגובות (0)