הכל התחיל מבייביסיטר

"אבל למה?!" אני צועקת.
"אני לא חושבת שזה טוב לילדות בגלך ללכת לקניונים, סליחה." אומרת אחותי.
"עדיף שלא תחשבי, זה מנפח לך ת'אגו." אני אומרת, "את מבוגרת ממני כולה בשנתיים ומרגישה 20 שנה מעלי. אז יש לי חדשות בשבילך! אני כבר לא תמימה. מה שכן, את באמת נראת זקנה."
אני טורקת את דלת חדרי.
אני הריי התכוננתי למצב הזה! עכשיו רק להדפיס מודעה וזהו.
יהיה לי עד יום חמישי כל הכסף הדרוש לבלויי מושלם עם אוקסה. הלוואי, הלוואי, הלוואי!
אני עוברת על המודעה.

"אין בייביסיטר מושלם?
לא פגשתם את מאי!!!

מאי זו ה-בייביסיטר המושלם לילדכם!*
*ילדים בגילאי 3-5 באיזור אילת בלבד, פנויה בערבי א'-ד' לא בחגים!!!
טל': 054-788-888-898 (בדוי כע?)"

זהו. מעכשיו הכל אמור להיות ח-ל-ק. אני מתקשרת לאוקסוש (זה כנוי החיבה של ענבל)
"אחותי?"
"מה?" שואל אותי קול ישנוני.
"וואו! את נשמעת כאילו רצת 23 שעות ואחרי שעת נמנום הערתי אותך. הכל בסדר?" אני שואלת.
"כע. טוב, לא. נמילי מתה."
נמילי זו אחת הנמלות שיש לה באקווריות.
"אוי… מסכנה," אני ממלמלת בציניות, "איזו מהן?" -כי אני יודעת שיש לה שם אלפים-
"האחרונה. מספר 4,678…"
"עזבי את זה. רציתי רק לוודא שהמפגש בקניון לא נמנע או משו."
"לא, לא… הכל רגיל."
ניתוק שיחה.

__________________________________________________________________ תזכירו לי יותר לא להיות בייביסיטר
לעולם!!!!!!!!!!!!!
למה?
בפרק הבא