הכל מחדש~פרק 1

blondegirl7 30/11/2014 609 צפיות אין תגובות

פרק 1:" אשלי קומי כבר 7:00" אמא צרחה לי מלמטה "עוד 5 דקות" צרחתי בחזרה. " אין עוד 5 דקות קומי כבר" צרחה שוב" אני קמה אני קמה תירגעי" צרחתי וקמתי והלכתי למקלחת שבחדר שלי לבשתי חולצת בצפר שחורה עם ג'ינס חצי תכלת חצי לבן, אולסטאר שחורות, שמתי עיפרון שחור וליפגלוס שקוף עשיתי קוקו גבוה וירדתי למטה לקחתי תפוח לדרך נתתי נשיקה לאמא שלי ולליאני ויצאתי מהבית הגעתי לבצפר ולינוי ישר רצה אליי ונתנה לי חיבוק " היי חיים שלי " היא אמרה " היי יפה שלי" אמרתי לה בחזרה "איפה היית אתמול ניסיתי להשיג אותך כל הערב" אמרתי ללינוי " הייתי עם עומרי" אמרה "ברור" אמרתי ושתינו צחקנו ואז משום מקום בא עומרי. "היי יפה" אמר " היי חתיך" אמרה והם התנשקו (או יותר נכון התמזמזו) אני חולה על לינוי ועומרי אבל לפעמים הם מהזוגות הדביקים האלה בא לך לתת להם בוקס. "היי, אנשים, זוכרים אותי, החברה הכי טובה שלך לינוי, הידידה הממש טובה שלך עומרי" אמרתי אבל לא נראה לי שהם עומדים להקשיב אז פשוט הלכתי משם לכיתה שלי וישבתי במקום. היה צלצול ואיתו שעתיים משעממות של מתמטיקה –צלצול- אני לינוי ועומרי הלכנו לקפיטריה וישבנו בשולחן הקבוע שלנו "אז אשלי איך את מתכננת את מסיבת יום הולדת 16 שלך זה בעוד שבוע צריך להתכונן" אמרה לינוי " אני לא רוצה לעשות מזה כזה ביג דיל" אמרתי "לדעתי תעשי ככה תזמיני את הכתה לבית שלך ותעשי קריוקי ופיצות" אמר עומרי "לא" אמרה לינוי מזדעזעת "תעשי מסיבה גדולה עם כל השכבה" אמרה ."לדעתי אני אעשה את מה שעומרי אמר" אמרתי "טוב איך שבאלך, אז היום אני באה אלייך ואנחנו הולכות לעשות קניות למסיבה" אמרה מתלהבת לינוי היא מהילדות האלה שאוהבות ללבוש שמלות וכאלה ביום יום וגם כי לינוי ממש עשירה אני לא ממש אוהבת שמלות אני יותר אוהבת את סגנון הג'ינסים הקרועים אבל אין לי בעיה ללבוש שמלות לאירועים או משהו כזה. "טוב" אמרתי. –סוף הלימודים- "יאללה את באה" אמרתי ללינוי "כן" היא אמרה והלכנו לקניון. לינוי קנתה כמובן חצי מהקניון ואני רק קניתי 2 גופיות אחת סגולה ואחת בצבע גלקסיה וטי שירט אחת שחורה שעליה כתוב :normal is boring, ג'ינס תכלת ארוך חלק, ג'ינס לבן קרעים (אבל לא מוגזמים), שורט פרחוני ושמלת סטרפלס שהלמעלה שלה תכלת והלמטה שלה לבן.אחרי שגמרנו את הקניות חזרתי הביתה היה משהו כמו תשע ליאן כבר הלכה לישון ואמא שלי בטח בעבודה (היא שוטרת אז היא עובדת משמרות לילה) אז ראיתי 90210 בהקלטות (90210 אחת הסדרות האהובות עליי) עד איזה משהו כמו 23:00והרגשתי את עיני נעצמות.
-כעבור שבוע-
-בוקר-
התעוררי מהזמזום של הטלפון שלי היה 6:30 בבוקר וראיתי איזה 100,000 הודעות של מזל טוב ויום הולדת שמח (וכמובן שחצי מהן מלינוי ועומרי) אמרתי להם תודה ושאני ממש אוהבת אותם בחרתי בגדים הלכתי להתקלח ואחרי זה לבשתי חולצת בצפר תכלת עם הג'ינס הלבן שקניתי עם לינוי לפני שבוע ואנס תכלת עשיתי מחליק עם עיפרון שחור וליפסטיק ורוד בהיר וירדתי למטה השעה הייתה 7:00 אז הערתי את ליאן והכנתי לשנינו פנקייק עם קצפת ותותים ואני יודעת שאצל ילדות נורמאליות הילדה יורדת למטה ואז כל המשפחה מופיעה עם שלט מזל טוב וכל השיט הזה אצלנו זה לא ככה אמא שלי עובדת הרבה בלילה והיא ישנה רוב שעות היום היא עובדת קשה כדי לממן אותנו אז אני מכינה לי ולליאן ארוחה כדי שלא תעבוד כל כך קשה אז קיצר הכנתי לנו ארוחת בוקר ראינו קצת בובספוג (לא לשפוט אותי) וראיתי שכבר שבע וחצי אז אני וליאן הלכנו לבית ספר הורדתי אותה בבצפר שלה (בתי הספר שלנו קרובים אחד לשני) ובדרך סימסתי ללינוי.
~נקודת המבט של לינוי~
"נו טיפה יותר גבוה" אמרתי לילד שכנראה בחיים שלו לא תלה שלטים " טיפה יותר ימינה" אמרתי שוב הילד הזיז טיפה ימינה "מושלם" אמרתי והכל היה נראה טוב העוגה הייתה מוכנה, המתנות היו מוכנות, השלט (סוף סוף) היה מוכן והכל היה פשוט מושלם "נהדר" אמרתי וחיכיתי לקבל את אס אם אס הבוקר של אשלי כדי להיות מוכנה קיבלתי את האס אם אס שהיא מחכה לי בשער ובאתי לשם.
~נקודת המבט של אשלי~
חיכיתי ללינוי בשער, מוזר בדרך כלל אנחנו תמיד נפגשות בשער אבל זה לא הפריע לי הפעם "בואי כבר" אמרה בקול שהבהיל אותי "משוגעת הבהלת אותי" אמרתי לה "זה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב" אמרה והתחבקנו "טוב נו יאללה את באה?" שאלה "לאן?" שאלתי בחזרה "לכוכב של איטי פשוט קבעתי איתו קפה בשמונה, לכיתה יא דבע לאיפה עוד יש ללכת בבית כלא הזה" אמרה "בסדר אני באה תירגעי" אמרתי והלכנו לכיתה שפתחתי את הדלת מלא בלונים ומלא ילדים שצרחו "הפתעה" נראו לעיניי ואני הייתי פשוט בשוק הכיתה היית עם מלא שלטים של מזל טוב וים הולדת שמח היה שם גם איזה ילד מחופש לדובי ענק שהביא לי את כל המתנות
-19:30-
השעה כבר שבע וחצי וזה אומר שהם יגיעו עוד שניה כל מי שהזמנתי לבשתי את השמלה שקניתי עם לינוי אותו יום בקניון עם נעלי עקב בצבע תכלת שמתי עיפרון שחור בעיניים ליפסטיק שקוף נוצץ (אבל לא מוגזם) עשיתי בייביליס וירדתי למטה כול החברים שלי כבר היו שם ושמחתי ורקדתי שרתי קריוקי אכלתי פיצה בקיצור: היה כיף שכל החברים כבר ועליתי לחדר שלי ראיתי את אמא שלי יושבת על המיטה שלי עם פרצוף עצוב "אמא מה קרה?" שאלתי בדאגה "אני צריכה להגיד לך משהו אבל זה לא קל" אמרה ראיתי שהיא מאוד עצובה "נו מה?" אמרתי בסקרנות "את מאומצת".


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך