הכל קורה – פרק 4
שלושה ימים לאחר מכן, הגיעה ג'ן בחוסר חשק לבית הספר. היא רצתה לעבור תיכון, אבל ידעה שזה יראה מוזר. היא אמרה לעצמה שאם תעבור את השעה האחרונה- מתמטיקה- הכל יהיה בסדר.
היום עבר ואכן הגיעה שעת מתמטיקה שעברה באיטיות ואנדרו וג'ן לא הביטו אפילו בכיוון אחד של השני.
-הצלצול הגואל הגיע!!!!!!
ג'ן יצאה במהירות מהכיתה. אך קול גברי עצר אותה. "גברת רובינסון תחכי בבקשה בכיתה" אמר אנדרו.
"אני באמת רוצה ללכת." אמרה ג'ן.
כריס ואפריל חיכו לג'ן בחוץ, אך היא ראתה שאנדרו לא הולך לעזוב אותה. "אני תוך שלוש דקו אגיע. תתקדמו הביתה." אמרה.
"תשמעי, אני לא התכוונתי שזה ייצא ככה. אני לא רוצה שתפסידי שעות לימוד בגלל טעות חריגה מאוד שעשיתי." אמר אנדרו. "פשוט זה ש.. מהרגע הראשון שנכנסת לכיתה, חייכת. והיית כל כך עדינה, שבירה, חייכנית, יפייפה. לא יכולתי שלא לחייך כשראיתי אותך עם כמה שהתאמצתי להסתיר את זה." נהיו לי פרפרים בבטן כשראיתי אותך. " הוא הפסיק לדבר וראו את הצער בעייניו.
ג'ן התקרבה אליו באיטיות. צעד ועוד צעד. היא התיישבה על אחד מהשולחנות בכיתה. "תתקרב בבקשה. מר מרטין." אמרה ג'ן.
הוא התקרב לשולחן שישבה עליו. הוא עמד ממש מולה. היא תפסה באפוד שלבש מעל העניבה וקירבה אותו אליה. היא לא ידעה שזה מה שהולכת לעשות. זה פשוט קרה. היא קירבה אותו אליה ונישקה אותו נשיקה ארוכה.היא הרגישה פרפרים בבטן. לצערם, הם התנתקו כדי לנשום, וחזרו לנשק אחד את השני. היא עצרה אותו. שוב.
"אני לא רוצה להתקדם מהר מידי." אמרה.
"אני אוהב בחורות איטיות" אמר אנדרו.
תגובות (0)