המורה הקוריאני שלי פרק 8 – חלק ד'

הלכתי חזרה לתוך השוק וניסיתי להסדיר את נשימותיי. הרגשתי שאני לא יכולה להפסיק לחייך, אבל זה נראה לי לא הגיוני בעליל. הרי הוא האדם הכי מעצבן שאני מכירה, איך התאהבתי במורה שלי?
קניתי מטפחת, פאה בלונדינית ארוכה ומשקפיי שמש ענקיות. נזכרתי לאחר מכן גם בבגדיו של ג'יי הון ולכן קניתי לו שמלה פרחונית שניצבה ממש למולי, על הבובה בחלון ראווה.
כשחזרתי לג'יי הון הוא הסתכל על השקיות שהבאתי ועל השמלה והתחיל לצחוק "אין סיכוי שאני לובש את זה.." הוא זרק את זה בזלזול לתוך השקית.
"היי, ג'יי הון, זה לא נתון להחלטתך! אנחנו צריכים להגיע הביתה היום!" התעצבנתי על התינוקיות שלו.
"אני לא יודע, תחשבי על משהו אחר!"
"אין משהו אחר! אם אתה לא לובש את זה, אני משאירה אותך כאן וחוזרת לבד.."
"איך בדיוק?" הוא בחן את פניי במבט עצבני.
"מבחינתי, אפילו ברגל, העיקר לא להיתקע פה!" הסתכלתי על עיניו הקטנות והמבוהלות בפרצוף כעוס והגשתי לו את השמלה שהייתה בידי. הוא לקח אותה ממני בכעס ולאחר מכן הוריד את חולצתו. אני הסתובבתי במהרה כדי לא לחוות את החוויה של גופו החשוף, פעם נוספת והצצתי על האנשים שהלכו ושבו בהמון שהייה בשוק.
"אהמ.." הוא גיחך בגרונו וניסה למשוך את השמלה לכיוון מטה.
הסתובבתי לכיוונו ופשוט לא יכולתי להפסיק לצחוק. הוא היה נראה כמו דראגיסט באותו רגע.
"תצחקי, תצחקי.. אנחנו נראה מי יצחק בסוף!" הוא שילב את ידיו בעצבנות וחיכה שאסיים להתגלגל מצחוק.
"אני יסדר לך את שאר הדברים.." אמרתי בעודי מתקרבת לפניו עם חיוך ענקי שפרוס על פניי.
הנחתי את משקפיי השמש הגדולות על עיניו הקטנות ולאחר מכן הוצאתי את הכובע צמר הלבן שלו וכיסיתי את ראשו עם הפאה הבלונדינית והמטפחת שקניתי.
"את נראית מדהים!" אמרתי לו בחיוך והוא היה נראה עצבני יותר מרגע לרגע "בוא איתי." החזקתי בידו ושילבתי אותה בתוך ידי.
יצאנו חזרה לכיוון השוק והוא נראה מבוהל שיעלו עליו וכל הזמן התעסק במטפחת.
"אל תדאגי.." הסתכלתי עליו מחויכת "בואי נעשה תמונה!" הוצאתי את המצלמה מהתיק וצילמתי אותו עם החליפה.
הוא לא דיבר. רק סימן לי להוריד את המצלמה.
"אני רוצה שנצטלם ביחד.." תפסתי בידו וקירבתי אותו אליי. הוא המשיך ללכת וסירב להצטלם, אבל לא וויתרתי לו והנחתי את ידו מאחוריי מותני "אל תברח!" אמרתי בעודי מצלמת את שנינו בחטף.
הוא הוריד את ידיו מעליי והסתכל עליי בפרצוף עצבני, ידעתי שאני הולכת לחטוף על זה בבית.
ברגע שנכנסנו לרכב שלו הוא הוריד את המטפחת והסתכל עליי במבט כעוס. אני הסטתי את ראשי הצידה, לכיוון החלון והתנהגתי בתמימות. הוא התניע את הרכב ובלי לומר מילה רק החטיף לעברי מבטים כעוסים לאורך כל הדרך.
"מה?" אמרתי בעודי משחקת עם הכובע שלי בידי.
הוא המשיך לנסוע ולהסתכל על הכביש במבט כעוס.
"אני יודעת שיש לך משהו להגיד, אז תגיד.." עצמתי את עיניי כמחכה לגזר דין מוות, הבנתי ממבטיו של ג'יי הון שזה לא עצבים רגילים, יכולתי להרגיש את הכעס שלו ממבטיו העוינים.
הוא המשיך בשלו, נסע לכיוון הבית ושתק.
הסתכלתי לעברו וחיכיתי לתשובה ממנו, אבל הוא רק הסתכל על הכביש במבט עצבני וסירב להגיד משהו. חייכתי כשהסתכלתי על פניו ועל הפאה שלראשו ולאחר מכן חזרתי להסתכל החוצה מהחלון.
"משהו מצחיק אותך?" הוא אמר בטון מאיים.
"אתה כועס על זה?" הייתי המומה לנוכח המצב המביך שנקלעתי אליו. הצלתי אותו מהמעריצות המשוגעות שלו! והוא עושה לי פרצופים על זה שהפכתי אותו לבחורה?
"את עוד מעזה לשאול אותי?" הוא נשמע ממש כעוס "לא יכולת לחשוב על משהו אחר???" הוא הרים את קולו מעט ועדיין הסתכל על הכביש במבט עצבני.