המכתב

רשמתי לו :
תסתכל , אני כאן מאחורייך
כל היום במחשבות עלייך
שאני רואה אותך אני מתחילה לפחד . לפחד לאהוב אותך ,
אני יודעת זה בטח לא הדדי , ובטח אתה לא אוהב אותי
הייתי רוצה לתפוס לך פינה קטנה בלב , כמו שאתה עשית לי אבל לא על פינה קטנה .
אני אוהבת אותך אהבה ללא גבולות , ! מתי תבין ? מתי תשים לב ?
כל יום אתה עובר לידי והלב שלי עוד שנייה יוצא מהמקום .
אתה היחיד שאוהב כל חיי , לא אוהב כך עוד לעולם!!
גם אם זה מישהו שלא שם לב אליי אף פעם .
האישיות שלך היא הדבר הכי יפה , החיוך המתוק ,
קשה לי בלעדייך , רוצה רק אותך .
למה אתה מסתכל על האחרות ולא עליי? במה אני שונה?
הדמעות שלי לא מפסיקות לרדת מתוך מחשבה שאני לא שלך
דיי , תשים לב אליי , לא מסוגלת להגיד כמה אוהבת אותך!
והוא רשם לי בתגובה :
יקרה שלי ! תסלחי לי על טיפשותי הרבה
אני מתבייש ממך כל כך , פחדתי שאת תיצחקי עליי אם אביע לך את רגשותיי
יש לך יופי שאין באף אחת אחרת .
רק אלייך אני שם לב . אבל שרואה אותך משפיל מבט ומסתכל על אחרות
אין לי אף אחת בלב חוץ ממך .. יש בך קסם מיוחד .
אני רציתי להגיד לך כל הזמן שאני אוהב אותך .
חשבתי שליבך תפוס למישהו אחר , מה אני שווה לבן אדם מקסים כמוך? מי אני לידך?
אני אוהב אותך כל כך ולא מפסיק לרגע .