המקובלים והלא מקובלים – פרק 42

time machine123 08/04/2016 672 צפיות 2 תגובות

-בביה"ס-
לינדה ניגשה אליהם רותחת מזעם,היא ידעה שזה אסור,אבל כבר לא יכלה יותר,זה היה סבל בשבילה לראות אותו מאושר עם הכפרייה.
לינדה הייתה בטוחה שאף בחורה לא יכולה להתעלות עלייה,שאף בחורה לא יכולה להשיב לפרנקו אושר כמו שהיא עושה אותו מאושר,היא חשבה שהיא הכי מוכשרת,הכי יפה,הכי מצחיקה ושאין לה תחליף,שהיא הכוכבת בקשר,שבאהבה היא צריכה לככב.
היא התקרבה אליהם לאט ובשקט,הם לא הבחינו בה והתנשקו להם בלהט,היא התקרבה כול כך קרוב לאוזניהם.
לינדה:"היושששששששששש!" צרחה חזק נורא,קטעה את הנשיקה והחרישה להם את האוזניים בו זמנית.
פרנקו:"היי גם לך" ניסה לחפף אותה.
לינדה:"מה אתם עושים?" שאלה אותם.
פרנקו:"כמו מה זה נראה לך ?" עשה ממנה טיפשה.
לינדה:"לא יודעת תגיד לי אתה" ניסתה לסקרן אותו אך זה לא עבד.
פרנקו:"אנחנו עושים מחקר על הלשונות אחד של השני" אמר לה בציניות,והם התפוצצו מצחוק והיא נעלבה.
לינדה:"לשונות אה?" אמרה כשנזכרה במה שביקשה מלולה והוסיפה "לולה,לא הזהרתי אותך לגבי לשונות?זה מחלה מידבקת,זה וירוס,מבינה אותי?" ניסתה לרענן את זיכרונה לגבי הבקשה שלה ולולה הבינה.
לולה:"את צודקת,כדאי שאני אפסיק שאני לא אדבק" זרמה איתה.
פרנקו:"על מה לעזאזל אתם מדברות?" שאל אותן בחוסר הבנה שהקשיב להכול.
לינדה+לולה:"על כלום" השתיקו אותו ביחד.
פרנקו:"נשים לך תבין" נאנח.
-בחדר של לולה מגי ואלגרה-
אלגרה סידרה את הבגדים שלה,ומגי זפזפה בין הערוצים משועממת ומצוברחת.
תוך כדי חוסר מעשה היא הבחינה שהיום זהו פרק הבכורה של הטלנובלה החדשה שבה מככבים מתיאס ואנחל,שיר הפתיחה הופיעה והיא ראתה אותם על המסך עם שמותיהם בצד,הם נראו טוב וקורנים לצד אמיליה ויקטוריו,כמו כוכבים אמיתיים,אך מצד שני מה כול הפרסום הזה שווה אם אתה בוגד בחברה שלך?היא חשבה לעצמה.
מגי:"אלגרה בואי מהר!!" קראה לה בהתרגשות.
אלגרה:"מה קרה?" ניגשה לטלוויזיה.
מגי:"היום זה הפרק הראשון של "אהבה כנגד כול הסיכויים" הזכירה לה.
אלגרה:"כמעט ששכחתי בין כול הריבים שלנו איתם" אמרה בעצב.
מגי:"תיראי אותם" אמרה בשוק.
אלגרה:"כן..הם עוברים מסך די טוב,ומשחקים לא רע" אמרה בהתפעלות והתרשמות.
מגי:"הם הפתיעו אותי לטובה,לא ידעתי שהם כאלה טובים" אמרה מחויכת.
אלגרה:"הם גם נראים לא רע" בחנה אותם וכיצד הם נראים על הטלוויזיה.
מגי:"אני מקווה שהפרסום לא יעלה להם לראש" אמרה באנחה.
אלגרה:"מה שכן,הם מרגישים מספיק אמיצים בשביל לבגוד בנו" אמרה בעצבים.
מגי:"זהו,הם כבר לא מתפרסים ומתחננים לסליחה,הם לא שמים עלינו" אמרה בעצב ונזרקה על המיטה.
אלגרה:"כן,היום הם עוד לא מספיקים להגיד בחורה וכבר קופצות עליהם מלא בנות,אז מה הם צריכים אותנו?!" אמרה בעצב כשנשכבה מבואסת לידה.
מגי:"תגידי…כדאי שנלך אליהם לאולפן?את יודעת…לא בשביל לבקש סליחה…רק בשביל לאחל להם הצלחה,בתור חברות ללימודים" ניסתה לשכנע אותה.
אלגרה:"נראה לך?מה פתאום!הם אלה שצריכים לבוא אלינו לא אנחנו אליהם!" החזירה לה את הכבוד העצמי.
מגי:"כן…אבל…תודי בזה…אנחנו לא יכולות בלעדיהם" הודתה בפניה.
אלגרה:"נכון!אבל אנחנו צריכות להשיב לעצמנו את הכבוד העצמי ולא לשקוע בדיכאון!" עודדה אותה בפמיניסטיות.
מגי:"נכון!את צודקת!" אמרה בגאווה ושתיהן אז החלו לבכות.
אלגרה:"על מי אנחנו עובדות?" אמרה תוך כדי בכי.
מגי:"אנחנו לא שוות בלעדיהם" בכתה לה.
אלגרה:"אמיגה…רוצה גלידה?" שאלה אותה בדיכאון.
מגי:"כן…..הרבה גלידה!!" אמרה לה ושתיהם בכו והחלו לזלול.
-בחדר של מלודי,דיאנה ולינדה-
דיאנה ישבה על המיטה שלה מרוצה מהסכסוך שגרמה לו בין הבנים לבין הבנות,היא רצתה לשקוע לה במחשבות אך לא יכלה מפני שכול שנייה דפיקה נשמעה בדלת החדר שלהם וכול שנייה מלודי פתחה וטרקה את הדלת,לדיאנה נמאס מזה.
דיאנה:"טוב אולי די?" צעקה לה מהקומה למעלה,וירדה למטה והופתעה לגלות ערימות של זרים עם פרחים.
דיאנה:"מה הולך פה?פתחת גינת ירק חדשה ולא הודעת לי?!" שאלה אותה בציניות.
מלודי:"מצחיק מאוד!וזאת לא אשמתי!" הסבירה לה.
דיאנה:"אהה זה באשמת סבתא שלי אה?תעיפי את זה מפה,אין מקום לזוז!" התלוננה.
מלודי:"זה באשמת תומס,כול שנייה מגיע לפה שליח עם פרחים,קרעתי את כול הגלויות ממנו!" אמרה בעצבנות.
דיאנה:"למה הוא שולח לך פרחים?!" שאלה בתימהון.
מלודי:"כי רבנו אחרי שסיפרת לי שהוא בגד בי ומאז הזרי פרחים לא מפסיקים להגיע אליי לחדר עם גלויות התנצלות" הסבירה לה את הכול.
דיאנה:"את מתכוונת לסלוח לו מתישהו?" שאלה אותה.
מלודי:"אולי….אם יתחשק לי" אמרה מפונקת.
דיאנה:"ומה תעשי איתו לבינתיים?" שאלה אותה.
מלודי:"לבינתיים אני יגרום לו להתייסר,לשלם על המעשים שלו,את יודעת..להשאיר אותו על אש קטנה" הסבירה לה כיצד זה עובד.
דיאנה:"כיף לך,לי בחיים הוא לא עשה דבר כזה" דיברה מתוך קנאה.
מלודי:"אני בטוחה שאת עוד תמצאי מישהו שיעשה לך דברים כאלו,אבל תתפלאי,זה בכלל לא כיף" סיפרה לה.
דיאנה:"את בחורה ברת מזל מלודי" אמר שוב בקנאה.
מלודי:"אני יודעת" אמרה מאושרת בעוד דיאנה אכולה מקנאה,ומלודי הרגישה כוכבת.
-בכיתה-
הערב הגיע,היא ישבה לה בכיתה מצוברחת,היא חשבה על מה שעבר עליה כול היום,על התקופה השחורה שבגללה היא לא מפסיקה להתייסר בגלל פרנקו,היא חשבה על הנשיקות שלו עם לולה ועל כמה שזה הכאיב לה,היא חשבה על איך שפרנקו דיבר אליה בזלזול,היא ישבה עצובה.
ג'וני נכנס לכיתה והבחין בה.
ג'וני:"בוניטה" אמר בשקט והתקרב אליה.
לינדה:"מה אתה עושה פה?" שאלה אותו.
ג'וני:"אני…רק באתי לקחת את הספרים שלי..אם את רוצה אני ילך" הסביר את עצמו והחל ללכת אך היא עצרה בו.
לינדה:"לא,לא,זה בסדר…אתה יכול להישאר..לי לא אכפת" אמרה בעצב כשהביטה בעיניו הבהירות והיפות המבשרות שקט,שלווה ואהבה.
ג'וני לא ידע איך לעודד אותה,מה לומר לה,הוא בחיים לא היה בסיטואציה כזאת,הוא לא ידע מאיפה להתחיל,אז הוא פשוט ניסה לעודד אותה בשירתו.
ג'וני:" הילדה הכי יפה בגן
יש לה עיניים הכי יפות בגן
וצמה הכי יפה בגן
ופה הכי יפה בגן
וכמה שמביטים בה יותר
רואים שאין מה לדבר
והיא הילדה
הכי יפה, יפה בגן

כשהיא מחייכת
גם אני מחייך
וכשהיא עצובה
אני לא מבין
איך אפשר להיות עצובה
כשאת הילדה הכי יפה בגן."
לינדה חייכה וצחקה בו זמנית,הוא ליטף את שערה הזהוב והרך,
היא הרגישה את ידיו הרכות על פניה,היא הרגישה שבשביל ג'וני היא הכוכבת שלו,אותה הוא צריך להעריך ולהעריץ.
ג'וני ליטף את פנייה,ואת לחייה,ואת אפה,ואת השפתיים הרכות שלה,לינדה התחילה להרגיש מוזר עם זה.
לינדה:"ג'וני…." ניסתה לומר אך הוא השתיק אותה.
ג'וני:"שששששש….אל תגידי דבר" עצר בעדה,לאט,לאט הוא התקרב אליה קרוב,ועוד יותר קרוב,עד שהשפתיים שלהם נפגשו לנשיקה קסומה.
אי אפשר להכחיש…זאת הייתה נשיקה מהסרטים…נשיקה של..
כוכבים !


תגובות (2)

תמשיכי את הסיפור את כותבת מהמם❤️❤️!!

19/04/2016 19:23

טוב אני אמשיך בקרוב..

19/04/2016 19:39
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך