המקובלים והלא מקובלים – פרק 45

time machine123 21/04/2016 604 צפיות אין תגובות

-הבוקר הגיע-
הם התכנסו בכיתה כמה דקות לפני תחילת השיעור.
-לינדה ישבה יחד עם דיאנה ובדיוק מלודי הצטרפה אליהם-
מלודי:"מה קורה?" ניגשה אליהם.
לינדה:"לא יודעת,תגידי לנו את" אמרה בכעס.
מלודי:"מה עשיתי?" לא הבינה את פשר הכעס שלה.
לינדה:"את בזמן האחרון יותר מדי עם אלגרה ומגי זה שתומס השלים אם הבנים לא אומר שאת מחויבת גם לעשות ככה" אמרה בביטחון.
מלודי:"אין לי שום דבר איתן,סה"כ הייתה לנו סיבה משותפת לכעוס על הבנים וזה עבר" הסבירה את עצמה.
לינדה:"אני מקווה מאוד בשבילך,דווקא ממך אני הכי החזקתי מלודי" אמרה ברשמיות.
מלודי:"אל תדאגי אמיגה,אין מצב שאני ינטוש אותך" אמר בחיוך ולינדה העלתה על פניה חיוך צבוע כמו תמיד.
-מגי עברה בין השולחנות שלפתע נתקלה באנחל-
מגי:"אפשר לעבור?" שאל בחוסר סבלנות.
אנחל:"חכי שנייה,אני צריך לומר לך משהו" עצר אותה.
מגי:"אין לי על מה לדבר איתך,תחסוך ממני את הנאומים המשעממים שלך,בסדר?" אמרה בציניות ובעצבים.
אנחל:"לא רציתי שנגמור ככה,רציתי שנישאר ידידים" אמר בחיוך.
מגי:"אין לך מקום אצלי בתור ידיד,אתה חרא של בן אדם אנחל!" הטיחה את זה בפניו.
אנחל:"ההפסד כולו שלך מותק" אמר בציניות והלך משם.
-אצל פרנקו ותומס-
תומס:"אחי,אין לך מושג כמה אני שמח לראות אותך שוב איתנו,בריא ושלם וזוכר הכול" אמר בחיוך כשחיבק אותו חיבוק אחים.
פרנקו:"כן,די..כול זה מאחוריי" אמר בחיוך.
תומס:"אני שמח לשמוע זאת" אמר בחיוך גם הוא.
פרנקו:"אז יש חדש?" התעניין.
תומס:"התאמת שכן..בתקופה שהיית בביה"ח אז השלמתי עם אנחל ומתיאס" סיפר לו.
פרנקו:"מה אתה עשית?" שאל בכעס.
תומס:"תראה מה קרה לך,אי אפשר לדעת לאן יובילו אותנו החיים אז במקום לריב,בוא ננצל אותם עד תום בוא ניהנה ונצחק,בחייך,יש לנו עכשיו VIP בזכותם!" ניסה לשכנע אותו.
פרנקו:"אני לא יודע…אחרי כול מה שעשינו להשלים איתם?!" שאל בספקות.
תומס:"כן…אין בזה כול רע.תאמין לי שאתה חסר להם,תבטיח לי שתחשוב על זה" ביקש ממנו.
פרנקו:"בסדר אחי" הסכים ותומס היה מרוצה.
-אצל אלגרה מגי ולולה-
לולה:"מגי,אין לך מושג כמה אני מצטערת בשבילך על זה שנפרדת מאנחל" ניחמה אותה.
מגי:"זה בסדר,אין לך מה להצטער,אפילו אני לא מצטערת שנפרדתי מהחלאה הזאת" אמר בחיוך קטן.
לולה:"ואלגרה אני שמחה לשמוע שאת ומתיאס הגאוצ'ו השלמתם!" אמר בכפריותה והם צחקו.
אלגרה:"מה איתך?לאן נעלמת לנו אתמול?לא ראינו אותך" שאלה אותה.
לולה:"אתן לא מבינות!אני פישלתי בגדול!" אמר כשנזכרה בזאת בעצב.
מגי:"מה עשית לולה?" שאלה בסקרנות.
לולה:"דיברתי עם פרנקו בחצר" החלה לספר.
אלגרה:"הופה..העניינים מתחממים" הוסיפה אש למדורה.
לולה:"והוא ביקש ממני לייעץ לו על דייט עם לינדה,יש לך מושג כמה זה קשה?!" אמרה בעצב.
מגי:"אני יכולה להבין אותך" אמרה בהבנה.
אלגרה:"רגע.ועשית את זה?" שאלה אותה.
לולה:"כן…מה כבר יכולתי לומר לו?" אמרה בחוסר ברירה.
מגי:"אני מתעבת את לינדה!אני שונאת אותה!בעיקר עכשיו שהיא גזלה ממני את החבר שלי…." אמרה בכעס ובעצבים.
לולה:"למה היא גזלה ממך את החבר שלך?!" לא הבינה.
מגי:"כי הוא מאוהב בה נואשות!" הסבירה לה.
אלגרה+לולה:"כמה צפוי" אמרו ביחד ושלושתם צחקקו קלות.
-גוסטבו נכנס לכיתה וכול התלמידים התיישבו במקומותיהם-
גוסטבו:"בוקר טוב לכולם" אמר כשהתיישב בשולחנו ליד הלוח.
התלמידים:"בוקר טוב" אמרו כמו מקהלה.
גוסטבו:"טוב,דבר ראשון פרנקו אני שמח שחזרת אלינו בריא ושלם ובמצב זיכרון תקין,ורק שתדע אז אתמול היה משחק לקבוצה שבו נכחו תומס אנחל ומתיאס והם ניצחו את הקבוצה היריבה,בפעם הבאה אתה גם תשחק בתור קפטן כמובן ואני מקווה שתביאו את האליפות!" אמר בניצחון וכולם היו מרוצים מזאת.
גוסטבו:"בנוגע אליכם בנות,הדו-קרב השני יהיה בעוד יומיים בערך,אבל הפעם לא בבמת ביה"ס אלא בתוכנית טלוויזיה הפופולארית של סוסנה" הודיע להן וכולן התרגשו מאוד מזאת.
גוסטבו:"טוב..ועכשיו אחרי כול זה…נתחיל ללמוד אז תפתחו ספרי ספרות" הודיע להם וכולם פתחו את הספרים.
-השיעור הסתיים,והיה צלצול להפסקה כול התלמידים התפזרו החוצה-
לינדה ניגשה אל הלוקר שלה להכניס את הספרים,היא פתחה אותו,שמה את הספרים,תוך כדי כך היא שמה לב לפתק שהיה מוטמן בתוך הלוקר היא פתחה אותו וקראה:
"מחר בשעה שמונה,אני ואת,ארוחה רומנטית בים,לא לאחר לי,
אוהב אותך,פרנקו :)(:"
היא החזירה את הפתק ללוקר וסגרה אותו.
-היא ניגשה לדיאנה ומלודי בצד שעמדו וריכלו להן-
לינדה:"בנות" ניגשה אליהם בחיוך.
דיאנה:"מה קרה?מה זה החיוך הזה?" שאלה בפליאה.
לינדה:"פרנקו הזמין אותי לארוחה רומנטית מחר על חוף הים" אמרה בחיוך והם התלהבו נורא.
מלודי:"סוף,סוף השכל חזר לו לראש" אמרה בהיגיון.
דיאנה:"לא השכל,רק הזיכרון" אמרה והם צחקו.
לינדה:"כן,כנראה שהתאונה שינתה אותו לטובה,אחרי הכול כול מה שסבלתי היה שווה את זה" אמרה בחיוך מאוהב.
דיאנה:"היי,הנה ג'וני" אמרה כשהבנות ראו אותו עובר במסדרון שליד הלוקרים.
מלודי:"מה יש לו בזמן האחרון,הוא מרחף קצת" אמרה בחשדנות.
לינדה:"אנחנו התנשקנו בטעות" נפלט לה.
דיאנה:"אתם מה?!" הייתה בשוק.
מלודי:"איזה זריזה את !" אמרה בצחקוק.
לינדה:"זה לא מצחיק!זה קרה בטעות,אני דחיתי אותו והוא נורא התרגז אנחנו לא מדברים ונראה לכן שכדי ללכת לדבר איתו או להתנצל?" שאלה בספקות.
דיאנה:"ברור שכן,לפחות תהיו ידידים!" ייעצה לה.
לינדה:"אני לא יודעת..מה אתן אומרות?!" שאלה אותן בחששות.
מלודי:"לכי אליו כבר!" ודיאנה ומלודי דחפו אותה והיא ניגשה אליו.
-ג'וני עמד שם בלוקר,כאשר הוא סיים איתו,הוא סגר אותו,הסתובב והופתע לראות את לינדה מול פרצופו,הוא החל ללכת בלי להתייחס אליה,והיא הלכה לקרקר סביבו-
לינדה:"ג'וני חכה…אני יודעת שאתה כועס עליי,אבל בוא נשלים!" ניסתה לשכנעו.
ג'וני:"מה אתה רוצה ממני לינדה?!" עצר את ההליכה שלו.
לינדה:"מה זה כבר לא בוניטה?" שאלה בעצב.
ג'וני:"מה את רוצה ממני?!" שאל אותה שוב בעצבים.
לינדה:"רק שנשלים!" אמרה בעצב.
ג'וני:"זה לא יקרה!" העמיד אותה במקום.
לינדה:"אבל…אתה חייב להשלים איתי" ניסתה להכריח אותו.
ג'וני:"מתי תביני שהעולם לא סובב סביבך?!את מעניינת לי את התחת לינדה!!" אמר בהתגרות והלך משם.
-ההפסקה נגמרה,כולם חזרו לכיתה-
גוסטבו נכנס והפעם עם מלווינה.
מלווינה:"שלום לכולם.טוב אני יעשה את זה קצר" החלה בפתיחה זאת.
לינדה:"מה קרה המנהלת?" התעניינה בשלומה.
אלגרה:"הכול בסדר?!" שאלה בדאגה.
מלווינה:"אל דאגה,אני סה"כ באתי לעשות משהו שאני חייבת לעשות מזמן,אני באתי להתנצל" הודתה.
תומס:"אוי,המנהלת,באמת שלא היית צריכה אני סולח לך" אמר בתמימות וכול הכיתה צחקה.
גוסטבו:"שקט!!" צרח עליהם ועל תומס "תמשיכי המנהלת" נתן לה את רשות הדיבור.
מלווינה:"אני באתי להתנצל בפני מישהי שאני מאוד אוהבת,שהתכחשתי לה שנים,ואני חושבת שמן הראוי שתדעו מי זאת,כי אתם חברים שלה" אמרה להם והוסיפה "יש תלמידה בכיתה הזאת,שהיא אחיינית שלי" אמרה בחיוך אך בקושי רב.
אנחל:"במי מדובר?!" שאל בסקרנות.
מלווינה:"מדובר ב…לולה,אני הדודה שלה" הוציאה את זה כבר.
לולה הייתה בשוק מההתנצלות של מלווינה,כול התלמידים היו בהלם,לינדה הייתה בשוק טוטאלי,וחשבה עכשיו איך להמשיך להתחנף למלווינה.
פרנקו:"זה בשבילך לולה" לחש לה בחיוך כשהביט בה והיא הביטה בו.
לולה:"אני לא מאמינה!אתה אמרת לה להודות בזה?!" שאלה בתדהמה.
פרנקו:"אני יעשה הכול בשבילך" אמר כשהביט בה בחיוך והסב לה אושר, הם הביטו אחד בשני מרוצים ממה שקרה פה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך