המקובלים והלא מקובלים – פרק 50

תוכנית עלתה לשידור,הקהל מחא כפיים האורות בבמה נדלקו,וסוסנה עלתה לבמה.
סוסנה:"שלום לכולם!" צרחה בחיוך וכולם הריעו בקהל.
סוסנה:"אין לכם מושג איזו תוכנית מצפה לכם היום,היום חברים ביה"ס פרט לנד,הביא את שתי הקבוצות שלו הלוא הן "בנות הכפר",ו"פרט לנד סקול" להתחרות ראש בראש אצלי בתוכנית!,רק קבוצה אחת זוכה,היום זה הדו-קרב האחרון,והקבוצה שתזכה,תיסע לחו"ל לייצג את ביה"ס,כן,כן,בשביל זה הם נלחמו ועבדו על זה המון זמן!" הסבירה לכולם.
סוסנה:"ועכשיו אני מתכבדת לעלות ולהזמין לבמה את "בנות הכפר" זימנה אותם לבמה ומגי ואלגרה עלו לבמה.
-על הבמה-
מגי:"אמיגה,איפה לולה?" לחשה לה בשקט תוך כדי נפנוף לקהל.
אלגרה:"לא יודעת וזה מלחיץ אותי" אמרה תוך כדי שהם ניגשו לסוסנה.
מגי:"מה נעשה?" נלחצה נורא.
אלגרה:"אני לא יודעת אמיגה" לא ידעה מה לעשות.
-הם הגיעו לסוסנה-
סוסנה:"מה שלומכן בנות?" שאלה אותן.
מגי:"בסדר.." גמגמה קצת.
סוסנה:"טוב,עבודה רבה לפנינו,אבל..לא חסרה לכן עוד בת?" לא הבינה איפה לולה.
אלגרה:"זה נכון…לולה היא המנהיגה שלנו,והיא נעלמה.." אמרה אלגרה ופתאום צווחות ומחיאות כפיים הגיעו כי לינדה התפרצה לבמה.
לינדה:"היי סוסנה!!!" אמרה בשוויצריות.
מגי:"מה את עושה פה?" כעסה נורא.
לינדה:"מה זה מה אני עושה פה?את לא רואה?אתן לא יכולות להופיע,אתן מביישות את הקהל,אז אני יופיע וגם ינצח!" הודיעה לה.
אלגרה ומגי שידעו שזה בוודאי תחבולה של לינדה לא רצו לומר כלום בפני המצלמות וידעו שאין להן ברירה הם צריכות לוותר ולא להופיע.
סוסנה:"אם כך?מי משתי הקבוצות תופיע?" שאלה בחוסר הבנה.
מגי:"סוסנה…אני חושבת ש..אנחנו לא נוכל להופיע היום" אמרה בצער.
סוסנה:"אוי,אתן בטוחות לגבי זה?" שאלה.
אלגרה:"כן…בעצם לא…אנחנו נעשה מאמץ ונופיע בלי לולה אין לנו ברירה" אמרה בחיוך מאולץ והם ניגשו לבמה.
סוסנה:"אם כך..קבלו את "בנות הכפר" בהרכב חסר!" אמרה והקהל מחא כפיים.
-כעבור חמש דקות-
סוסנה:"אלו היו "בנות הכפר" שעשו מאמץ גדול,הפסקת פרסומות וחוזרים!" הודיעה והם יצאו לפרסומות.
-מאחורי הקלעים-
אלגרה:"איזה בושות!" אמרה בעצבים.
מגי:"אני לא מאמינה!אנחנו בטוח נפסיד!!" אמרה בייאוש.
-מאחורי הקלעים,בפינה אחרת-
לינדה:"זה עבד!" צרחה באושר "התוכנית שלנו הצליחה!!" הייתה מאושרת.
דיאנה:"לא יודעת לינדה…נראה לי שהגזמנו,אני רוצה לנצח,אבל לא במחיר הזה,נמאס לי לעשות תחבולות כדי לנצח,היינו צריכות ללכת בדרך הישרה" אמרה בייסורי מצפון.
מלודי:"דיאנה צודקת,אני אומנם קצת ערמומית,אבל לא בן אדם רע,ומה שעשינו היה מוגזם" אמרה גם היא בייסורי מצפון חמורים.
לינדה:"איזו שטויות אתן מדברות,תעלו את התחת שלכן לבמה ויאללה לנצח,אחרי שניסע לחו"ל בזכותי כמובן,אני רוצה לראות את ה"ייסורי מצפון" שלכם!" לא התייחסה לדבריהן.
-הפרסומות חלפו,"פרט לנד סקול" הופיעו וירדו מהבמה-
-אצל לולה-
לולה:"בבקשה!נו די!מישהו!!!אני צריכה להופיע!" צרחה בייאוש ודפקה על הדלת מלא זמן.
לולה התייאשה וצנחה שוב על הרצפה,היא סרקה את חדר ההלבשה,ולפתע שמה לב שעל הקיר תלוי מפתח,היא לקחה אותו ובאושר פתחה את הדלת ורצה לכיוון הבמה,היא הגיעה לבמה ושמה לב לשתי הקבוצות עומדות שם היא עלתה על הבמה.
סוסנה:"לולה!היכן היית?" עצרה את ההנחיה.
לולה:"אני מצטערת,אני פשוט….נעלתי את עצמי בטעות בחדר ולא ידעתי איך להשתחרר" לא רצתה להפליל את לינדה בפומבי והביכה את עצמה.
סוסנה:"טוב,באת בזמן לשופטים ולתוצאות מי שיהיה לה את מירב הקולות תנצח ותיסע לחו"ל,אז שופטים דברו אלינו!" פנתה אל השופטים.
שופט מספר 1:"אני ללא ספק,אומר שההופעה המרשימה הייתה של "פרט לנד סקול" ולכן אני נותן את הקול שלי להם!" אמר בחיוך והם קפצו מאושר.
שופטת מספר 2:"למרות הכול,אני נותנת את הקול שלי "לבנות הכפר" על האצילות שלהן והאומץ לעלות לבמה בלי המנהיגה!" אמרה בחום לב והן שמחו,אולי עוד יש להן סיכוי.
שופט 3:"ככה זה בתחרויות,ולצערנו זוכה יש רק אחד..ומכיוון שאני צריך להכריע המנצחות הם:"פרט לנד סקול!!" צרח והם קפצו וצרחו מאושר.
סוסנה:"אובחן,שמחה גדולה הם מייצגות את ביה"ס,עד לפעם הבאה,להתראות!" אמרה והם ירדו משידור.
לינדה:"אוי,כמה חבל!" ניגשה בציניות אל לולה מגי ואלגרה.
לולה:"חבל לך,שאת בן אדם שפל,יכולנו להגיד אותך בשידור חי והיינו מנצחות ואת יודעת את זה,אבל אנחנו לא רעות ונבזיות כמוך!" אמרה לה.
לינדה:"תיקראי לי איך שבא לך בסופו של דבר אני יעלה על המטוס ואת תישארי ללמוד!" צחקה בקול רם והיא מלודי ודיאנה הסתלקו משם.
-יום למחרת-
-השיעור של גוסטבו התחיל וכולם נכנסו לכיתה-
גוסטבו:"לפני שנתחיל…בדיקת נוכחות..כולם כאן?" שאל כשהסתכל ביומן.
תומס:"המורה,פרנקו לא הגיע" הודיע לו וגוסטבו כבר הבין למה.
גוסטבו:"אוקי,אני כבר יטפל בעניין הזה תודה תומס" אמר בחיוך קטנטן.
-השיעור עבר,מלודי ניגשה לתומס-
מלודי:"תומסי…" ניגשה אליו והתיישבה לידו באחד הספסלים.
תומס:"מה אמור?" שאל אותה כשליטף את שערה החלק והארוך.
מלודי:"יש לי משהו חשוב לומר לך…" אמרה בקצת שקט.
תומס:"מה?" לא הבין על מה היא רוצה לדבר.
מלודי:"כמה שזה קשה לי,אנחנו צריכים להיפרד" אמרה בקושי והוא היה בהלם.
תומס:"למה?" לא הבין.
מלודי:"זה די מסובך,אני לא כמו שאתה חושב,אני בחורה רעה,עשיתי דברים שפלים בחיים שלי,ונמאס לי מזה,אני רוצה להיגמל מהכול,אני מתחרטת,אני רוצה להיות בן אדם ישר,ואם אני רוצה להיות כזאת,אני צריכה להיפרד ממך,כי אותך השגתי בדרך לא ישרה,אני הפרדתי בינך לבין דיאנה שהיא בעצם חברה שלי וזה לא יפה,ואני יודעת שבתוך תוכך אתה מת עליה,אז לך אליה כבר ותהיו ביחד אחרת אני לא יסלח לעצמי!!" אמרה בחיוך והוא היה מופתע ממנה.
תומס:"זה מאוד יפה מצידך,אני חושב ש…את הראית לי את הדרך הנכונה!" אמר כשנתן לה נשיקה קטנה בלחי וקם משם.