תודה על התגובות.בפרק הבא,קובי הולך לבקר את יעל,מתרגשים?.
מקווה שאהבתם.
זכויות שמורות לי.

המקובל והחנונית פרק 2

22/08/2013 1142 צפיות 6 תגובות
תודה על התגובות.בפרק הבא,קובי הולך לבקר את יעל,מתרגשים?.
מקווה שאהבתם.
זכויות שמורות לי.

פרק 2:
קובי נפל על המיטה שבחדרו והתחיל לחשוב על יעל.בשבילו יעל היא מיוחדת.זה לא משנה אם היא חנונית או מקובלת,זה לא משנה כלום.בשבילו לא צריך לאהוב בנאדם בגלל מעמדתו אלא את הבנאדם עצמו,את מה שבתוכו.במשך כל השנים שהוא היה איתה באותה כיתה,הוא למד לא מעט דברים אליה,אפילו אם היא שקטה.הוא למד שהיא אוהבת מאוהב סרטי קומדיה ורומנטיקה,היא יודעת לנגן טיפה בכינור,יש לה אח קטן בן 8,ההורים שלה הם בקושי בבית,היא אוהבת שוקולדים עם אגוזים ואוהבת לשיר.בשבילו זה הרבה,כי בקושי אחרים שומעים את הקול שלה,שזה עצוב בשבילו כי לדעתו יש לה קול יפה ועדין.
"זהו,החלטתי אני הולך לכתוב לה מכתב אהבה.אני רק מקווה שהיא מרגישה כמוני." אמר קובי ונאנח
התוכנית כבר נרקמה בראשו והוא רק מחכה לפברואר 14 שיהיה בעוד 5 ימים בדיוק.
קובי נרדם כשהוא דמיין את יעל ואותו יחד.
למחרת בבוקר,בבית הספר,נדב סיפר לקובי משהוא שהוא שמע אתמול.
"יואוו אחי,אתה לא מאמין מה אני שמעתי." אמר נדב בהתרגשות
"מה?מה שמעת?." שאל קובי בהתרגשות ועיניו התרחבו
"קטיה ויעל רבו אחרי בית הספר,כשיעל היתה בדרך הביתה ויעל הביסה אותה.בשביל ילדה שקטה ובישנית היא פשוט חיה." אמר נדב וצחק
"מה?ויעל היא בסדר?היא נפצעה?לא קרה לה משהוא נכון?בבקשה תגיד לי שלא." אמר קובי בדאגה
"תירגע,תירגע רומיאו,הכל בסדר עם גוליטה שלך,יש לה רק פצעים ברגליים אבל לא משהוא רציני." אמר נדב שניסה להרגיע את חברו המודאג
קובי נאנח והתיישב בכיסאו בכיתה.לפתע הם שמעו שמישהוא קורה בשמם,הם הסתובבו וראו את רפאל ואילן.
רפאל ואילן הם החברים של קובי ונדב.הם אוהבים שמועות ומאוד אוהבים לשמוע על מריבות וקטטות.
"מה קורה?." שאל נדב וקם מכיסאו
"מבאס.אמא שלי לא הפסיקה לצרוח עלי בבוקר." אמר אילן בקול מבואס
"למה?מה עשית הפעם?." שאל נדב בקול אני יודע שעשית משהוא
"בסך הכל העמדתי פנים שאני חולה וחיממתי את מד החום כדי שהיא תאמין." אמר אילן בקול עצבני
"בסך הכל?לי זה לא נראה בסך הכל." אמר רפאל וצחק על אילן
"אויש,תסתום." אמר אילן
"שמעתם על המריבה בין יעל לקטיה?." שאל נדב
"כן,איזה מפתיע.לא חשבתי שיעל תנצח,היא לא נראת טיפוס חזק." אמר אילן בקול מופתע
"לפעמים העולם מפתיע,ולפעמים הוא פשוט לא." אמר רפאל בחיוך עצוב
"מה קרה?ספר לנו." אמר נדב ועיניו גדלו
"הצעתי חברות לאדווה והיא סירבה.אמרה שאני לא הטעם שלה." אמר רפאל ונאנח
"חשבתי שהיא תסכים,לכן זה הפתיע אותי כשהיא אמרה לי לא." המשיך את דבריו
"טוב,לא נורא.יש עוד דגים בים." אמר נדב כדי לעודד אותו וטפח בכתפו
"אני ממש אהבתי אותה." אמר רפאל בקול עצוב
כולם שתקו,לא היה להם מה להגיד.קובי,נדב ואילן לא אמרו כלום לרפאל יותר על הנושא הזה,כי לא רצו שיהיה עצוב עוד יותר.השקט המשיך עד לצלצול לתחילת השיעור הראשון.
"מה יש לנו עכשיו?." שאל רפאל את הבנים
"חשבון." ענה קובי
"אוי,נו באמת,דווקא חשבון על הבוקר?עדיין לא התעוררתי." אמר אילן
"עכשיו אתה תתעורר." אמר קובי וכולם צחקו איתו חוץ מאילן שהתסכל עליהם וניסה להרוג אותם עם המבט שלו
כולם נכנסו לתוך הכיתה.קובי הסתכל על הדלת וחיפש את יעל,אבל היא לא הופיעה.
המורה ניכנסה לכיתה והסתכלה על כולם.היא ראתה שתי כיסאות ריקות.
"איפה שובל ויעל?מישהוא יודע?." שאלה המורה את התלמידים,אך אף אחד לא ענה
"הבנתי…קובי ואילן.." אמרה המורה
"כן המורה?." שאלו קובי ונדב
"אתם יכולים היום ללכת אל הבית של שובל ויעל,לראות למה הם לא הגיעו היום?זה לא מתאים להם,הם תמיד מגיעים,לפחות כל השנה הם הגיעו בלי חיסורים." אמרה המורה בקול מודאג
"ברור המורה,אין שום בעיה." אמר נדב בחיוך והסתובב אל קובי וצחק
אחרי שכולם סיימו ללמוד את שיעור חשבון שנמשך שעתיים,מה שלכולם נראה כמו יותר זמן,היה צלצול להפסקה וכולם רצו מהכיתה מהר.
"אתם באים?." שאל רפאל שעמד ליד אילן
"כן..אנחנו כבר באים." אמר נדב בחיוך
רפאל ואילן יצאו מהכיתה,ואף אחד לא היה בה.נדב הסתכל על קובי.
"מה?." שאל קובי בסקרנות
"מה,מה?אנחנו הולכים היום לשובל ויעל,אהובתך.סוף סוף תוכל ממש לדבר איתה,אתה לא מתרגש?." שאל נדב בקול רציני
קובי הסתכל על נדב ואז על התיק שלו.
"תקשיב,אני יודע שאתה מתרגש,אבל אתה לא רוצה להראות זאת ואני יודע שאתה לא יודע מה להגיד לה.אבל אל תדאג ותהיה פשוט אתה." אמר נדב וחייך עליו
"אני יודע.פשוט אני מקווה שלא אגיד לה משהוא שאצטער אליו אחר כך.ורגע מה עם שובל?אנחנו צריכים גם ללכת אליה." שאל קובי
"אל תדאג בקשר לשובל,אני אלך אליה ואתה תלך לגוליטה שלך."
"היא לא גוליטה שלי." אמר קובי במבוכה
"כן,כן מה שתגיד.יאלה בוא נלך לפני שתיגמר ההפסקה." אמר נדב
קובי שם את תיקו על הגב ושניהם יצאו מהכיתה.


תגובות (6)

יש לי הערה קטנה שאני מקווה שתקחי לתשומת ליבך כי פשוט קצת מציק לי לקרוא אתזה ככה:
את כותבת גוליטה ולא אמורים לכתוב אתזה ככה… באנגלית זה ג'ולייט ובעברית זה יוליה… באף שפה לא אומרים לא גוליטה, לא גולייטה ולא ג'ולייטה…
מקווה שתקחי לתשומת ליבך וממש מצפה להמשך:)

Rock & Roll

22/08/2013 04:22

BVBarmy -פשוט יש לי חברה שקוראים לה יוליה ואני אוהבת לקרוא לה גוליטה לפעמים.אז לא חשבתי שזאת היה בעיה.טוב תודה על התגובה :).

22/08/2013 04:28

חחחחח נחמדד מאודד

22/08/2013 04:43

תמשיכיייי

22/08/2013 04:44

תמשיכייייייייייי

22/08/2013 05:10

תמשיכי !

22/08/2013 05:10
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך