cupcake21
מקווה שאהבתן תודה לכולן על הפירגון

הסוד – פרק 3

cupcake21 16/05/2014 1438 צפיות 3 תגובות
מקווה שאהבתן תודה לכולן על הפירגון

הסוד
פרק 3:

"אמאאא" צעקתי בחוזקה מלמעלה כששמעתי אותה נכנסת לבית וירדמתי בריצה למטה
"מה חמודה?" שאלה אותי "מה זה?" שאלתי אותה בשקט והראיתי לה את הטבעת "מאיפה מצאת את זה?" שאלה וחטפה אותה מידי והסתכלה על הטבעת "היא הייתה על הריצפה ודרכתי עליה" אמרתי "היא הייתה פשוט זרוקה על הריצפה?" שאלה "כן" אמרתי בשקט ואחרי זה הוצאתי מהכיס של הג'ינס שלי את התמונה של הבן אדם עם הטבעת "מי זה?" שאלתי "אני אדבר איתך אחר כך" אמרה אמא שלי ונכנסה למטבח. 'מה קרה פה הרגע?' שאלתי את עצמי 'מה הבעיה לומר לי מי זה..?' חשבתי ועליתי למעלה. ישבתי והכנתי שיעורים עד שלפתע שמעתי מוזיקה בעוצמה אדירה וכל כך חזקה עד שהרהיטים בבית שלי התחילו לזוז "מה לעזאזל?!" צעקתי לאמא שלי "מה זה??" היא השיבה "זה ממך מור??" שאלה "ממשש לאא" צעקתי חזקה. הסתכלתי דרך החלון והבנתי שהמוזיקה מבחוץ.. אוי לא.. זה ממנו. המחשבה גרמה לי לגלגל עיניים "עזבי, אני כבר יודעת מי זה" אמרתי לאמא שלי שהתחילה להתרוצץ ממחשב למחשב בבית. יצאתי מהבית ופניתי לביתו של הילד המוזר הזה שאני אפילו לא יודעת את שמו. 'כדאי לי..?' שאלתי את עצמי אך לבסוף מצאתי את עצמי מצלצלת בפעמון הבית. חמש דקות שניסיתי לצלצל אך לא היה שום מענה ולא יכולתי ליסבול את הרעש של השירים. עד שלבסוף השירים הופסקו וצלצלתי שוב, אין מענה. שמתי את ידי על הידית וגיליתי שהדלת פתוחה, פתחתי בעדינות את הדלת 'מה אני עושה???' שאלתי את עצמי. הבית פשוט כל כך אבל פשוט בצורה יפה מאוד. "יש פה מישהו?" שאלתי בשקט בחשש ועליתי במדרגות של הבית "יש פה מישהו?" שאלתי שוב אך יותר בשקט. 'לאלאלא, לכי עכשיו מור! מה את עושה??' חשבתי לעצמי אבל לפתע ראיתי דלת שחורה שפתוחה קצת. הסתכלתי לתוך החדר וראיתי את החדר של הילד הזה, חדר נורמאלי.. לא כמו שהוא מתנהג אך מה שגרם ללב שלי ליפול לתחתונים זאת שקית סמים על השולחן ואת הנער שוכב על המיטה עם עיניים עצומות. פתחתי במהרה את דלת החדר והתקדמתי לנער ראיתי שרשום על מחברותיו את שמו, אוסטין. השם שלו הוא אוסטין. "אוסטין?" שאלתי בשקט בעיניים גדולות 'רק שזה לא יהיה מה שאני חושבת שזה' אמרתי לעצמי בבהלה. התחלתי לנער אותו מצד לצד והוא לא הגיב. לבסוף נתתי לו סטירה חזקה והוא גם לא ענה "לאלאלא" מלמלתי בשקט והלכתי אחורה כשידי על פי. הסתכלתי על השקית של הסמים שהייתה חצי רקה. "מנת יתר.." אמרתי לעצמי והבנתי את זה כבר לבד. מיד לקחתי את הטלפון מכיסי והתקשרתי לאימי. "אמא מהר, בואי לבית שלידנו. יש שם נער בשכבה שלי שלקח מנת יתר מסמים, ממנו הגיע המוזיקה החזקה" אמרתי במהירות כשהלב שלי פועם על מאתיים ועשרים. "מה?? תזמיני אמבולנס מהר, אני בדרך" אמרה וניתקה מהר. הזמנתי את האמבולנס ואמא שלי הגיע. "נוו? מה קרה לו?" שאלתי "הוא לקח מנת יתר, אם לא יתפלו בזה כמה שיותר מהר, הוא יכול למות" אמרה אמא שלי והרטיבה את המצח של אוסטין במגבת עם מים. האמבולנס הגיע ולקחו את אוסטין באמבולנס, אני ואמא שלי לא נסענו איתו.. לא ידעתי איך הוא יגיב לזה…אבל עידכנו את אמא שלו. אמא שלו ממש נחמדה.. לא כמוהו.. היא לא ידעה מה לעשות כשהיא שמעה שהילד שלה לוקח סמים.

***

"מור תרדי שניה" אמא שלי צעקה מלמטה אחרי חצי שעה בערך שאבא שלי חזר מהעבודה.
"כן?" שאלתי כשירדתי למטה. "תשבי בבקשה" אמר אבא שלי וישבתי מולם 'אוקיי.. זה מלחיץ' חשבתי לעצמי. "רצינו לספר לך מי הוא האיש הזה שראית בתמונה ומה הטבעת שלו עושה אצלנו" אמרה אמא שלי בשקט ואני רק הנהנתי ושתקתי "קוראים לו ג'ק, הוא היה אח של אמא שלך" אמר אבא שלי והפסיק לדבר. לרגע לא הבנתי כלום והתחלתי לחבר נקודות בראש. "אמא היה לך אח? ולמה היה? מה קרה?" שאלתי בשקט "הוא מת.." אמא שלי אמרה בשקט "בגיל 33" הוסיפה אמא שלי בשקט וראיתי שדמעה נוזלת מעיניה "מסרטן" אחר כך אבא שלי הוסיף כשאמא שלי לא הצליחה להוציא מילה מהפה "מ..מסרטן..?" שאלתי בשקט כשגוש בגרוני מתחיל להצטבר "כן.. הטבעת הזאת ממנו.. לפני שהוא מת אז הוא ביקש מאמא שתשמור עליה טוב טוב. כי את הטבעת הזאת הוא קיבל מאישתו.. שעד עכשיו היא חיה אבל אף אחד לא יודע איפה.." אבא שלי אמר בשקט מה שגרם לי לפעור את פי ולהתחיל לבכות. אמא שלי קמה מהספה ונעלה את עצמה בחדר השינה. "אל תדברי על זה עם אמא.. היא ממש לא אוהבת לדבר על זה" אמר אבא שלי "רק עכשיו החלטתם לספר לי את זה? כשאני פאקינג בת 16 וחצי?" הגברתי את קולי וקמתי ממקומי. נכנסתי לחדרי ונכנסתי למטתי, לא עוצרת את הדמעות שלא מפסיקות להיגמר.


תגובות (3)

כמעט בכיתי שקטע עם הסמים….
שמעתי על כלכך הרבה בני נוער שמתים מסמים וכל פעם יש לי חשק ליבכות.
גם סרטן…. אני בוכה רק מלישמוע על אנשים שסובלים מזה או שמתו מזה.

16/05/2014 15:23

    תאמיני לי, גם אני לא יכולה לשמוע על הדברים האלה. תודה שקראת את הפרק :)
    כדאי לך להמשיך לקרוא אותו, את תגלי למה הוא לוקח סמים.

    16/05/2014 15:25

כמעט בכיתי בקטע עם הסמים….
שמעתי על כלכך הרבה בני נוער שמתים מסמים וכל פעם יש לי חשק ליבכות.
גם סרטן…. אני בוכה רק מלישמוע על אנשים שסובלים מזה או שמתו מזה.

16/05/2014 15:23
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך