הערס שהיתאהבתי בו פרק 1 (כתבתי הקדמה)

~נקודת מבט דני~
קמתי בבוקר עם חיוך :) עד שהבנתי למה קמתי בגלל הצעקות של אביאל ואבא שטפתי פנים ואספתי את השיער וירדתי למטה שמעתי אותם עדיין צועקים "מה הולך פה?!!"צעקתי ובשנייה הם הישתתקו ככה זה בבית כולם מקשיבים לי "למה אתם צועקים?"שאלתי אותם "כנראה שאבא עוד לא סיפר לך"אמר והיסתכל עם אבא היסתכלתי עליהם בפרצוף לא מבין "מה הוא עוד לא סיפר לי?"שאלתי "אנחנו עוברים לתל אביב עוד 6 ימים"הוא אמר והייתי בשוק "מה?!!!!!!!!"צעקתי בשום לא זה לא קורה לי אני לא וברת טוב לי בהוד השרון יש לי חברות ידידים שאח שלי לא מודע לקיומם "אני מצטער זה לא נתצון לוויכוח אני כבר רשמתי אתכם לבית הספר וקניתי את הבית"אבא אמר ויצא ואני ואביאל נישארנו בשוק עליתי לחדר וישר היתקשרתי ללירן "הלו יפה שלי "אמר שמח "נסיך שלי אני לא מאמינה אני עוברת לתל אביב"אמרתי לו והבני שהוא בשוק "מה למה?"הוא שאל "לא יודעת אבא שלי הודיע לי את זה היום"אמרתי לו "בואי ניפגש , תביאי בגד ים ונלך לים ועל תביאי את הארנק שלך עוד רבע שעה תהיה מוכנה"אמר לי וניתק אוקיי…
הלכתי לארון והוצאתי בגד ים לבשתי את הבגד ים הזה -http://www.polyvore.com/street_style/set?id=93243326 (רק תבגד ים כפכפים וכובע) מעל לבשתי שורט ג'ינס גבוהה וגופייה לבנה נופלת שכתוב עליה I MISS ME בשחור ואת השיער השארתי פזור ויצאתי ראיתי את לירן בחוץ חייכתי אליו וניכנסתי למכונית שלו (הוא גדול ממני בשנה) נתתי לו חיבוק ונסענו לים שמענו שירים בפול ווליום ועשינו צחוקים עד שהגענו לים פרשתי תמגבת הורדתי תבגדים שמתי שמן שיזוף ושכבתי "את מבואסת?"שאל אותי לירן נישכב לידי "מאוד כאלו לאח שלי יש בבצפר הזה חברים אני לא מכירה אף אחד ואתה יודע כמה קשה לי להיתחבר לילדים במיוחד לבנות"אמרתי לו "אבל אני מאמין בך את תצילחי"הו אמר וחייך אליי.
***
עבר שבוע והנה אני נוסעת אני לא מאמינה ניפרדתי אתמול מלירן אנחנו נוסעים עכשיו אני פשוט לא יודעת איך אני יסתדר בלי הידיד הכי טוב שלי טוב נקווה שיהיה טוב "ביי בית"אני אומרת שאני מתכל פעם אחרונה על הבית שבו עברתי את חיי שבו גדלתי אני יתגעגע… העברתי מבט פעם אחרונה וניכנסתי לאוטו "ביי הוד השרון"אני אומרת שאנחנו ניכנסתי לכביש המהיר שיוצאים מהוד השרון ונוסעים לקראת חיים חדשים…