הערפד הצמחוני ובת-האנוש פרק 10 חלק ב'

פרק 10 חלק ב' בסיפור:
[הערפד הצמחוני ובת-האנוש
__________________________________________________________________
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הפרק מוקדש ל: ____לירונוש____
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~__________________________________________________________________
הערפד הצמחוני ובת-האנוש פרק 10 חלק ב':
"בואו נתחיל בזה שאתה ורוי בעצם שיבוטים!" רון אמר.
"מה?!?" רוי, דידי, שולה ואני צעקנו.
"מה אתם לא?!?" רון שאל.
"לא!!!" אני ורוי צעקנו.
"אוקיי" הו אמר.
"טוב, אנחנו חייבים לברוח!" רוי אמר.
ואז אני ורוי הרמנו את שולה ודידי וכולנו עפנו (עם רון) לחדר של רוי
~בחדר של רוי~
"וואו רוי שנים החדר נשאר אותו דבר" רון פתאום אמר.
"נכון" רוי אמר עם חיוך מטומטם.
" טוב לה הבאתם אותי לכאן ?" שולה שאלה עצבנית.
" כי ברחנו!!! זה לא ברור?!?" אמרתי.
"אהההה…" שולה אמרה לא רגועה.
" טוב אצלי בבית יש מקום" רון אמר.
" מקום?!?" אני ודידי שאלנו יחד.
" הנה עצבנולה ואחותה שואלות." רון אמר.
" אה לי קוראים שולה!!!" שולה צעקה.
"ולי קוראים דידי!!!" דיד אמרה רגועה.
"אוקיי, שולה מהיום אני אקרה לך עצבנולה ולדידי אני אקרא דידי" רון הכריז.
" היי זה לא הוגן" שולה אמרה.
"לא נורא" רון אמר.
נ.מ (תזכרו נ.מ זה נקודת מבט) דידי:
"היי זה לא הוגן" שולה אמרה מעוצבנת.
"לא נורא" רון אמר.
"רוי בוא שניה" אמרתי והלכתי לפינת החדר.
"מה?!?" רוי אמר.
" נו בוא שניה!!!" אמרתי, והוא בא.
"מה?" הוא שאל.
"תראה זה לא יילך בייננו" אמרתי.
"מה?!?" הוא שאל ודמעה זלגה לו על הלחי.
"אני מצטערת!" אמרתי וגם לי דמעה זלגה על הלחי.
"אבל נוכל להישאר חברים טובים נכון???" שאלתי.
"ברור!!!" הוא אמר והמשיך לבכות. ניגבתי לו את הדמעות וחיבקתי אותו.
"טוב נחזור?!?" שאלתי.
"ברור" הוא אמר וחזרנו.
"בואי לצד שניה" שולה אמרה לי. והלכנו לצד.
"מה???" שאלתי כשעדיין דמעות זולגות לי על הלחיץ
"מה קרה?" היא שאלה.
"אני ורוי נפרדנו" אמרתי והבכי התחזק.
"מה הוא נפרד ממך?!?" היא שאלה.
"לא!!! אני ממנו" אמרתי.
"מה?!?" היא שאלה בצעקה.
"כן" אמרתי.
"למה?" היא שאלה אותי.
"כי התחלתי להתאהב ברון!!!" צעקתי וכולם שמעו ושאלו "מה?!?".
המשך יבוא…