הפיתרון לאהוב:-פרק 2

פרק 2
אחרי חצי שעה בערך הם הפסיקו לשחק ועידו רועי באו לשבת איתנו לרבע שעה בערך האחרונה של ה"הפסקה"..
הם היו חמודים כאלה,במיוחד רועי למרות ששתקתי רוב הזמן כבר נהינו ידידים (כן אחלה בחירות לחברים פוטנציאלים היו לBFF-איות שלי..).
אחרי 5 דקות התקרב אלינו מישהו וזרק על עידו חולצה שהוא כנראה שכח. רק אחרי המחווה הגברית שקללה "משחק מכות בניהם" ואת המילה אידיוט עידו אמר לו לשבת והציג לו את אליה, שהכירה אותנו,הוא היה כזה אדיש..
כשהיא הגיעה אלי הרמתי את הראש וראיתי שזה החתיך שלי שאני לא יודעת איך קוראים לו בכלל באותו הרגע העיניים שלי נפתחו כמו שתי תחתיות בירה והוא חייך, כמעט יוצא מהאדישות ואמר לי הי זאת את שאיתי במתמטיקה. והתחיל לעקוץ אותי ואמר זאת שהתה בי כל השיעור גלגלתי את העיניים,לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ להגיד את זה אבל אמרתי לו שבהייתי בחלון שבמקרה היה לו מעל הראש כי המורה שלנו חופרת ואין שום דבר מעניין לעשות או שום דבר יפה או נחמד לבהות בו בכלל חוץ מהחלון ואיזה עקרב אחד שעוקץ אותי אבל הוא מעצבן ושחצן ואני לא יודעת איך קוראים לו בכלל והחלון בכלל היה הרבה יותר מעניין כי הוא לפחות מחובר לקרקע…
כולם בהו בי הבנות היו המומות אבל חייכו כאילו הן פגשו את זאק אפרון או מינימום את ליאונרדו דיקפריו ,עידו צחק ואמר שסוף סוף מישהי מעמידה את הסנוב במקום, דניאל(שהתצרף בינתיים)חייך אלי,רועי שידר לי מבט גאה כמו אח בכור שהבהיר לי שהוא מבין אותי יותר משאני חושבת.
והוא החתיך שלי האדיש והיפה עמד שם מולי נשען על העץ מחייך חיוך משועשע בעיניו היה זיק של הערצה ששידר שלמרות האדישות הוא אוהב מה שהוא שומע ובר לחשה לי באוזן שגם את מה שהוא רואה..
אחרי כמה שניות כאלה הוא הביט בי ממוקד ואמר כשהחיוך לא נמחק משפתיו "את מיוחדת אשלי
(אמא שלי מתה על השם)יש לך בסיס שונה משל השאר פה .." כולם צחקו והביטו בי מסמיקה מביטה בו בחיוך מבולבל מאיפה הוא יודע איך קוראים לי.והוא רק חייך ולמרות שהוא חשב שלא שמעתי ,שמעתי שהוא לחש "ואני אוהב את זה, אני אוהב שהיא כזו מגניבה,מיוחדת.."
היה צלצול ורצנו לשיעור ספורט בנים לחוד בנות לחוד אבל עדין באותו מגרש .
הבנים עשו תרגילי כוח ושרירים(כפיפות בטן,שכיבות שמיכה) ואנחנו התאמנו בהתעמלות קרקע עם ריקוד שהמורה לימדה.
אליה הסתבכה קצת עם הריקוד בכל זאת היא לא רקדה כבר שנתיים וקצת.
אלינור ביצעה את התרגילים בשלמות היא מתאמנת כבר יותר משמונה שנים אבל הסתבכה קצת עם החיבור של התנועות הקצרות של הריקוד.
ובר ואני נהנו כל כך קלטנו ממש מהר את הריקוד ולא ביישנו את הלהקה,בתרגילים המסובכים בר האטה והתמקדה ואני הצלחתי אותם די מהר ,טוב אלינור באה אלי פעם בשבוע אחרי אימון וכריחה אותי ללמוד כמה תרגילים ואני מוכרחה להודות שזה די כיף.
בריקוד אני משחררת הכול כי שם אני לא מרגישה בולטת או מיוחדת אני פשוט רוקדת ומודעת שזה יוצא לא רע.טוב,אני לא מסכימה לרקוד סולו.כל פעם שהמורה בוחנת אותי אני עוצרת, אבל מה זה משנה שאני יודעת שחתיך המעצבן,יותר מעצבן ואדיש מחתיך(למרות שאדישות זה הכי סקסי)הביט בי, מחייך מידי פעם(לפי מה שבר אמרה).
אחרי שגמרנו אתת הקטע והבנים מיצו את הפוזות לשרירים,זאת אומרת את התרגילים,המורים נתנו לנו לשחק יחד ובחרנו לשחק מחניים.

מה שקרה במשחק תגלו בפרק הבא רק תגיבו לי!!!בבקשה