מעיין 1994
אני ישתפר לאט לאט תודה רבה על העזרה בהקדמה אני ישתמש בטיפים בבקשה תגיבו

הפנימיה המקוללת-פרק 1 תקראו פליז

מעיין 1994 14/08/2014 724 צפיות 2 תגובות
אני ישתפר לאט לאט תודה רבה על העזרה בהקדמה אני ישתמש בטיפים בבקשה תגיבו

״לינור תיתעוררי הגענו סוף סוף לארץ ״ אמר אבא בשימחה כאשר אני פותחת את עני ומשפשפת אותן במהירות.
״מה באמת?״ שאלתי כאשר חיוך ענקי נדבק לפני
״כן הגענו מחכה לנו יום ארוך ״ ענה אבא וקם מהמושב.
קמתי באיטיות מהמושב והלכתי לכיוון היציאה הייתי עייפה אך שמחה שהגענו.
לאחר שיצאנו מהמטוס נסענו במונית למלון שלנו , אבא עדיין לא שכר דירה
כאשר הגענו למלון אבי נכנס לדלפק כדי לסדר את ההירגונים האחרונים והטפסים , אני לבינתיים רצתי לכיוון הברכה.
״איהההההה״ צעקתי כאשר נתקלתי בילד לא מוכר.
" מה את סתומה?״ צעק הילד , תאמת שהייתי קוראת לו נער.
לא בדיוק הבנתי מה הוא רוצה אז לא התיחסתי והמשכתי בדרכי לברכה .
-לאחר שעתיים בברכה-
״הילדה שלובשת בגד ים סגלגל נע להגיע לדלפק״ צעק המציל
הסתכלתי על בגד הים שלי וחשבתי לעצמי אולי הוא קרא לי ?
״ לינור אבא ניסים מחכה לך בדלפק״ צעק שוב המציל הפעם הבנתי שמתכוונים אלי.
יצאתי מה בריכה כאשר כולי רועדת ורצתי לכיוון הדלפק
״לינורי שלי חיפשתי אותך״ אמא אבא כאשר הוא נותן לי מגבת
״אמרתי לך שאני בברכה״ עניתי ישר בלי לחשוב כלל
״ לא שמעתי מצטער בואי נעלה אנחנו בחדר 195״ אמר אבא והתחיל ללכת לכיוון המעלית
הלכתי אחריו במהרה כאשר אני משאירה את עקבותי בכל מסדרון המלון
הגענו לחדר פורקנו את המסוודות.
נכנסתי להתקלח ואחרי אבא נכנס.
כששנינו סימנו אבא התיישב מול בטלויזיה ואני התיישבתי לידו.
״לינור אנחנו צריכים לדבר״ אמר אבא והסתכל עלי במבט רציני שלא ראיתי אף פעם.


תגובות (2)

הסיפור יפה מאוד… חסר פסיקים ונקודות ויש קצת טעויות מקלדת…

14/08/2014 16:16

חסר פסיקים ונקודות ויש שגיאות כתיב אבל בסך הכול ממש אהבתי

14/08/2014 23:46
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך