הרצח פרק 5

מצאתי את עצמי בתחנת המשטרה עדיין לא קולט שזה באמת קורה ,ידעתי שאין לי דרך מוצא למצב שבו אני נמצא, כבר יכולתי לדמיין את עצמי עם מדים של כלא את החיים בתא רציתי להתעורר מהסיוט הזה שג'ארד ישפוך עלי מים ושהכל יהיה כרגיל, קם בבוקר הולך למוסך חוזר הביתה יושן חצי יום ובערב פוגש את החברים ואומר שלום לאנשים שאני מכיר.
השוטר צעק עלי ובאותו רגע המחשבות שלי הפסיקו לדמיין שאני אולי במציאות אחרת שהכל כמו קודם.
"מה עשית בשעה 15:04?"
"בדירה שלי"
"חבל מאוד שאתה משקר לי, היה עד שאמר שהוא ראה אותך בבר, תגיד לי את האמת שאנון אני מבטיח שתקבל עונש קל יותר כדי לך להתחיל לדבר עכשיו"
הרגשתי שאני נחנק, השוטר נראה עצבני עלי אבל לא היה לי אכפת, האמת לא יצאה לי מהפה גם לא רציתי שהיא תצא, רציתי שהיא תישאר אצלי ושהנושא הזה יקבר לנצח.
השוטר המשיך להתווכח איתי "אני רוצה עורך דין" אמרתי
"לא מגיע לך עורך דין קודם תתחיל לדבר ורק אז נחשוב אם לתת לך משהו"
שתקתי לא רציתי לעביר את שארית חיי בכלא פחדתי מהמחשבה הזאת, החרא הזה שנגע בחברה שלי לא שווה את מה שאני עובר עכשיו וגם היא לא שווה את מה שעשיתי בשבילה.
"אני שואל בעוד פעם אחת למה רצחת אותו?אני יודע שאתה רצחת אותו יש לי הוכחות, מה היה המניע שלך לעשות זאת?"
"אני אמרתי לך עד שאני לא רואה עורך דין אני לא מדבר!".
הרגשתי שאני טובע בתוך שאלות שלו, ידעתי שמדובר בשאלה של זמן מתי אני יכנס לכלא , הקול שלי רעד שדיברתי עם השוטר ניסיתי לדבר פחות שהשוטר לא יראה עלי את הלחץ, כל כל שאלה שהוא שאל התשובות שהיו לי בראש אוכלות אותי מבפנים רציתי למחוק אותן מהראש.
"הוא לא משתף פעולה תכניס אותו לתא עד מחר, עד שיקבע משפט"
הלב שלי דפק רציתי להעלם ששמעתי אותו אומר את זה הסתכלתי לשמיים השומרים לקחו אותי בכוח לתא, כבר העדפתי למות מאשר לחיות בתוך ארבע קירות.
זה הלילה ראשון בכלא אני מרגיש בודד העולם ממשיך בלעדי,בדרך לתא ראיתי כמה האנשים כאן אגואיסטים שני גברים הלכו מכות אחד מהם היה כולו דם ואף אחד לא עצר אותם הרגשתי חוסר אונים, בסרטים החוק בסיסי בכלא זה לשמור על עצמך אם לא ידרכו עליך, ניסיתי לשדר איפוק שלא יראו מה אני מרגיש באמת, נכנסתי לתא בפעם הראשונה זה היה נורא הרגשתי מושפל אולי זה מגיע לי להיות כאן עדיין לא עיקלתי שבאמת רצחתי אותו מה חשבתי לעצמי שדקרתי אותו
אולי עדיף להשאיר את המצב כמו שהוא, לא להודות ברצח, רצחתי אותו במקום שיש אנשים בטח הם חושבים שאני מפלצת אני מרגיש כמו מפלצת איך הייתי מסוגל לעשות את זה אני לא מכיר את עצמי, זה גרם לי לחשוב על ג'ורדון וג'ארד אכזבתי אותם ג'ארד לא הראה לי את האכזבה שלו בתחנת המשטרה אבל אני יודע שהוא מרגיש ככה..
שכבתי על מיטת הברזל בתא הייתי עייף מהיום הזה אבל לא הצלחתי לישון היו לי סיוטים עוד לפני שעצמתי את העניים הסוהרים צעקו כל הזמן "צאו לחצר מי שלא יוצא עכשיו לא יוצא לכל היום", קמתי מהר הייתי חייב לראות את אור השמש הרגשתי בודד בחצר, הייתי עושה הכל כדי לא להיות פה…