השכן שלי הוא החבר שלי ?! – פרק 11

נייל הסתובב אלינו בבהלה, ובחן אותנו במהירות וכשראה אותי ..
כל כך נפגעתי מהמבט הזה, כאילו כל חייו הוא שנא אותי, כאילו נגעל לראות אותי ..
" מה אתם עושים פה ? "
" בפעם הבאה אל תתנשקו בציבורי " סינן אריק ונייל הניף את ידו באוויר והיא נראה כאילו יתחיל להחטיף לאחיו . החטפתי מבט לנערה שהייתה על ידו, היא נראתה בגילי, קטנה ורזה כזאת, עינייה החומות נראו מפוחדות ושפתייה רעדו .
נייל החטיף לה גם מבט " בואי יפה שלי, נתחפף מכאן, אנחנו לא רצויים " .
הוא תפס בידה והתחיל לגרור אותה, היא השתחררה ממנו בעצבנות וצעקה עליו " אני לא הולכת איתך לשום מקום ! מי אלה ?! " היא הצביעה עלינו .
ניסיתי להחניק את הצחוק שיצא ממני, שיצא דיי מגוחך, איך זה שהיא התנשקה איתו ולא מכירה את אח שלו ?
" אני אח של המפגר הזה שהתנשקת איתו הרגע וזאת .. " אריק הפנה את מבטו אליי " החברה שלי " .
החטפתי מבט לנייל, הוא לא נראה מרוצה " בואי נלך " סינן לעבר ה " יפה שלו " .
היא התקרבה אליי " את מכירה את נייל ? "
שתקתי, לא ידעתי מה לענות .
" תעני לי פשוט כן או לא ?! "
אם אומר לא – אפספס את האפשרות להפיל עוד אחת מהזונות שלו, שהוא מחרטט להן על האהבה שלו להן, בדיוק כמו שהוא עשה לי . אבל אם אומר כן ..
" כן כן כן ! " צעקתי והיא נראתה המומה, הבחנתי בנייל מהצד, אגרופיו קפוצים, ואריק מביט בי מרוצה .
הנערה הסתובבה לעבר נייל והחטיפה לו סטירה מצלצלת " אל תדבר איתי בחיים יא מכוער ! " .
נייל מצמץ המום ולפניי שהספיק להגיב, הנערה עברה על ידי והלכה בצעדים מהירים הרחק מנייל " שלי ! שלי ! חכי דקה ! " הוא הניף את ידו, אבל לא ניסה אפילו לרדוף אחרייה .
הוא הפנה את מבטו הכעוס אליי " למה עשית את זה ?! " .
משכתי בכתפיי " עשיתי מה ? " הוא תפס בידי ונעץ בי את מבטו, זה היה נייל שעוד לא הכרתי .
" תעזוב אותה ! " שמעתי את אריק צועק לו אבל אחיזתו רק נעשתה חזקה יותר .
סיננתי ייבבה " תשחרר לי את היד ! " .
" תגידי למה עשית את זה ?! "
" תסביר לי אתה ! "
" להסביר לך מה ?! "
" למה רק אתמול .. " דמעות עלו בעיניי, אבל לא, אני לא אבכה לידו, אין מצב .
" רק אתמול מה ? " הוא שיחרר את ידי וגירד את ראשו, כאילו חשב על משהו " יואו זה ? שכחי מזה ! זה היה הכל סתם " .
זה היה הכל סתם . זה היה הכל סתם .
שום דבר מזה לא היה אמיתי . שום דבר .
אין רגשות אצלו כלפיי, הכל היה סתם .
כל כך היה לי קשה לעמוד שם, ולהאמין לזה, להאמין לאמת הכואבת הזאת, שיוצאת מהבן אדם שאני הכי אוהבת . נשכתי את שפתיי התחתונה ועקפתי אותו ופתחתי בריצה כשאני שומעת את קולו של אריק קורא בשמי, אני מצטערת כל כך אריק .

נגבתי את הדמעות האחרונות שזלגו מעיניי, והאטתי את הקצב, שמעתי קול ייבבות ובכי ככל שנכנסתי יותר לפארק שבאזור מגוריי .
ואז ראיתי אותה, יושבת לה על הספסל, בוכה ללא הפסקה .
אם אני זוכרת נכון – שמה היה שלי ? ככה לפחות נייל קרא לה, אבל היא לא הסתובבה למשמע שמה, יכול להיות שהוא כבר מבולבל בין כל השמות של הבנות שהוא מחרטט להן ? יכול להיות .
התיישבתי על ידה " את בסדר ? " לחשתי לה והיא הרימה את מבטה אליי " שוב את ? עופי מפה ! " .
נפגעתי מהתגובה שלה מעט, אבל ידעתי שהכל מכעס, אולי כשתרגע תוכל לדבר בצורה נעימה יותר כלפיי . " תקשיבי אני ממש מצטערת .. לא התכוונתי ש – "
" שמה ?! לומר לי שהחרא הזה יוצא עם כולן ?! "
" אבל – "
" אם כן אז שתדעי שאני כבר יודעת את זה ! אבל הוא אוהב אותי יותר מכולן ! הוא אמר לי את זה ! למה שהוא יישקר לי ?! "
נאנחתי " אז למה ברחת משם ? "
" אני .. אני לא יודעת "
" לכי תדברי איתו .. אני בטוחה שהוא לא התכוון .. "
" איך את מכירים ? "
הוא נישק אותי, וכמעט אנס אותי בבית שלי, נחמד לא ?
" הוא שכן שלי " עניתי בלי לומר יותר מזה .
" אה .. ואח שלו באמת חבר שלך ? "
הנהנתי והפעם ( אני לא מאמינה שאני אומרת את זה ) שמחתי להיות חברה שלו .
" כיף לך ! הוא נראה ממש חתיך . ילדה עם מזל את "
חייכתי אלייה " תודה תודה . אז איך קוראים לך ? "
" שלי ולך ? "
" שני "
" בת כמה ? "
" 15 ואת ? "
" גם ! יא אז איך אני לא מכירה אותך ? "
" עברתי לכאן לא מזמן .. "
היא קמה ממקומה, והיה נראה שהיא לגמריי שכחה מהנושא הקודם " מגניב, קדימה קומי תספרי לי עוד דברים ! "
חייכתי והיא הרימה אותי מהספסל " את שתקומי אני אזדקן ! " צעקה ואני צחקתי .
אולי שווה להכיר את החברות של נייל, הן ממש נחמדות .
הנייד שלי צלצל .
" מי זה ? " שאלה אותי שלי .
הורדתי מבט לנייד שלי וכשהרמתי אותו הייתי עם פה פעור .
" מה קרה ?! מי זה ? "