השכן שלי הוא החבר שלי ?! – פרק 16

בוקר של יום ראשון .
הפעם הוא לא יהיה סתם יום ראשון, אלה יום ראשון של בית ספר חדש .
קמתי בשש בבוקר ושכבתי במיטה שקועה במחשבות .
ומה אם אראה את אריק ? והוא לא ירצה לדבר איתי ? האם אצליח להסתדר בבית הספר החדש ? מה יחשבו עליי ? אולי אתאהב במישהו אחר ?
ניסיתי להתקשר אל אריק כמה וכמה פעמים, אפילו באתי אליו הבייתה ונייל פתח לי והסביר לי שאריק לא רוצה לדבר איתי ואז לחש לי בשובבות " אל תדאגי, יש לך אותי " .
לבסוף כשהמחשבות קצת נטשו אותי, החלטתי לקום מהמיטה ולהתחיל להתארגן .
כשכבר הייתי מוכנה ואכלתי את ארוחת הבוקר, קיבלתי מנייל הודעה : " בוקר טוב בייב . צריכה הסעה ? ".
שנייה אחריי זה אמא שלי קמה והתיישבה על ידי בפיהוק ושאל " תגידי .. אולי תלכי ברגל עד לבית הספר ? " ואז הבנתי שאמא שלי עצלנית מדי בשביל להסיע אותי ושלחתי לנייל הודעה עם תשובה חיובית .
כשסיימתי לאכול את ארוחת הבוקר, הכנסתי את רגליי לנעלי הבובה החמימות שאיתן אלך ליום הראשון, ואז כבר נשמעה צפירה של מכונית וניחשתי שזה נייל ויצאתי מהבית .
הוא ישב באוטו עם גג פתוח, משקפי שמש מסתירות את עיניו, ידו נשענת על דלת האוטו, מבטו המחויך בוחן את כל כולי . " אני יכולה להיכנס ? " שאלתי והוא פתח לי את הדלת " את לא יכולה, את חייבת להיכנס " הוא ענה ואני חייכתי וגלגלתי עיניים ואז התיישבתי באוטו .
" לא ידעתי שאתה נוהג " אמרתי לו והוא משך בכתפיו " לא ידעתי שאת הולכת יפה כל כך לבית הספר " .
" מה יפה בזה ? " שאלתי ובחנתי את בגדיי, לבשתי טייץ וחולצת בית ספר, עשיתי מחליק בבוקר ושמתי פפיון חמוד בשיער, שרשרת ובושם, ונעליים שמתי אולסטאר .
" מצטער טעיתי, את תמיד יפה " ואז רכן אליי והצמיד את שפתיו לשפתיי לרגע .
" שניסע ? " שאלתי והוא התניע את האוטו ונסע .
הוא נסע במהירות גבוהה כל כך שפחדתי שאפילו החגורה ששמתי לא תעזור לי להישאר במקומי " אתה בטוח שיש לך רישיון נהיגה ?! " צעקתי והוא החטיף לי מבט " בטח בייב " .
הוא האט כשהיינו ברחוב של בית הספר ואז עצר ממש בכניסה לחניון של בית הספר " אתה ממש מנוול, מה אתה עוצר במקום כזה ? " שאלתי והוא צחק " רוצה שאעצור במקום אחר ? " .
" לא, זה מספיק לי " הורדתי את החגורה וכשבאתי לצאת מהאוטו הוא משך אותי אליו ונישק אותי, בעטתי בו והוא התנתק ממני בצעקה " בשביל מה זה היה ?! " .
יצאתי מהאוטו והנפתי את ידי באוויר " לא שמעתי מה אמרת ! " .
האייפון שלי היה בידי ובאותו רגע רטט לי הנייד, הודעה מנייל : " אני רוצה לקבל פיצוי על הבעיטה הכואבת הזאת, נתפס לי הכל ועכשיו אני אשכב ימים בבית, אני ארוויח לפחות ביקור חולה מזה ? " .
צחקתי וקיוויתי שהוא היה רציני עם זה, ודמיינתי לרגע שאני מבקרת את נייל, כשהוא שוכב במיטתו, כשהחולצה שלו זרוקה על הכסא והוא מביט בי מבט מושך ו ..
" היי שני ! " שמעתי את קולו של דין מבית הספר ונפנפתי לו לשלום .
הוא חיכה לי ואז צעדנו ביחד, והוא גם סוג של ליווה אותי לשכבה שלנו " אז מה ? היום הראשון ? "
הנהנתי וכשלכסנתי אליו את מבטיי, ראיתי שהוא מחייך " מגניב, לא חשבתי שתבוא הנה סוף סוף בחורה יפה " .
" אני בטוחה שיש יותר יפות ממני " אמרתי בטון תמים ולפתע הרגשתי את זרועו עוטפת את מותני " נראה לך ?! את הכי יפה שאני מכיר מבטיח לך ! " .
אלוהים, למה הכנסתי את עצמי, למה ?
הוא ליווה אותי עד למזכירות ואז לחש לי " פה הם יגידו לך באיזו כיתה את לומדת, אני חייב לזוז הלאה, נדבר יפה " .
נכנסתי למזכירות ושאלתי את המזכירה איפה אני אמורה ללמוד, אז המזכירה שאלה אותי כל מיני פרטים על " מה השם שלי ? מה שם ההורים ? " וכו' .
לבסוף קיבלתי כמה דפים, מערכת עם מספר הכיתה, לוח מבחנים, מידע להורים ועוד .
נכנסתי לכיתה שלי שקועה בדפים, ולפתע מעדתי על משהו ונפלתי על הרצפה .
שמעתי כמה צחקוקים אבל אז מישהו בא לעזור לי, עיניו הירוקות והייפיפיות ננעצו בי " את בסדר ? " שאל, אבל אני לא יכולתי לענות, הייתי מהופנטת ממנו .