השכן שלי הוא החבר שלי ?! – פרק 18

שכבתי על הספה, בוהה בטלוויזיה וחושבת בלי הפסקה על מה שראיתי היום .
אריק והבלונדה, הבלונדה ואריק, והנשיקה ..
לא ידעתי למה זה הכאיב לי כל כך, אחריי הכל אהבתי את נייל, או שאני רק חושבת ככה ? אולי אריק הוא לא מי שאני חושבת שהוא ?
אולי אני טועה כשאני חושבת שהשכן שלי הוא החבר שלי ? אולי הכל היה .. משחק .
החלטתי לצלצל לליהי, היא יודעת מה עושים במצב כזה .
גיששתי אחריי האייפון שלי וכשמצאתי אותו, טלפנתי מיד לליהי .
" הלואה ! "
" ליהי ! התגעגעתי אלייך כל כך יפה שלי ! מה שלומך ? "
" מצויין אחותי, מה קרה שהתקשרת ? אוי אני יודעת שכל כך קשה להיות שמה, בטח כל הבנות שמה מכוערות מוות ואת הולכת עליהן כאילו הן חרג'וק "
" מה ? "
" עזבי יש לי מצב רוח טוב "
" מה קשור חרג'וק ? "
" אוי עזבי פשוט עזבי . מה קורה ? "
" המצב חרא, פשוט חרא "
" אוי אלוהים, נייל יוצא עם מישהי ? "
" לא ! "
משהו שלא אהבתי אצל ליהי לרוב – היא לרוב חושבת רק על עצמה .
" אז מה קרה ? "
" ראיתי את אריק מתנשק עם איזה בלונדה "
" בלונדה ? אוי המצב קשה . אבל בלונדה יפה ? "
" ליהי ! זה לא העניין פה ! הייתי .. אממ .. חברה שלו "
" מה ?! ולמה לא ידעתי על זה ?! "
" אני עדיין לא יודעת כלום ! אני לא יודעת אם השכן שלי הוא החבר שלי ?! "
" מה זאת אומרת את לא יודעת ? לא דיברת איתו אחריי זה ? "
" לא .. ישר רצתי לשירותים והברזתי מהשיעור "
" על היום הראשון של הלימודים ?! זה לא בסדר .. אני לא גאה בך ילדונת "
נאנחתי " תקשיבי . אריק ואני היינו חברים בערך .. שבועיים . הוא היה מדהים והכל, התנשקנו אפילו .. אבל מי זאת הבלונדה הזאת ? "
" אולי מראה מטעה ? "
" לא ! זה בטוח היה הוא ! חוץ מזה, ערן סיפר לי – "
" מי זה ערן ? "
הסמקתי " מישהו ממש ממש חמוד . יש לו עיניים ירוקות בוהקות מדהימות, והוא .. מושלם ! והוא היה גם ממש נחמד אליי היום, והבנות שם אומרות שהוא ממש חתיך ומושלם וזה "
" אז הצלחת להתחבר ממש מהר אה ? רגע, חתיך חתיך ? "
" חתיך חתיך "
" הוא לקח את המספר שלך כבר ? "
" אה .. לא .. "
" אז אין סיכוי "
" את באה להעליב אותי ?! "
" לא, פשוט לומר את האמת "
" תחזרי לנושא הקודם, מה אני עושה עם אריק ? "
" תדברי איתו, אבל תגמרי איתו את מאשר שהוא יגמור איתך . ואז תלכי לגרום לו לקנא ושיראה את זה מולו, אולי תתנשקי עם החתיך הזה שאת מספרת עליו "
" אני לא מגעילה כמוך, אבל תודה על הייעוץ "
" תמיד כאן בשבילך "
הנחתי את האייפון שלי על הספה וקמתי ממקומי, סגרתי את הטלוויזיה ועליתי לחדר שלי להחליף בגדים . החלטתי לקחת את הרעיון של ליהי ברצינות, וליישם אותו, עכשיו .
שמעתי את נעלי העקב של אמא שלי למטה וצעקתי לה שאני יוצאת ומיד אחריי זה ירדתי לסלון ונשקתי לה " היי אמא, אני יוצאת לכמה דקות בסדר ? " .
" כן כמובן, איך היה היום בבית הספר ? "
" נפלא אמא " שקרתי והמשכתי בעיסוק שלי – לנעול נעליים .
לקחתי את האייפון שלי מהמקום שהשארתי אותו, תחבתי אותו לכיס ויצאתי לכיוון בית בקשי ( בקשי היה שם המשפחה של אריק ונייל ) .
כשפתחתי את השער ראיתי את נייל יושב במכוניתו הממונעת, התקרבתי אליו ונשענתי על דלת המכונית " נוסע לאנשהוא ? " שאלתי ונייל חייך אליי " הו שלום לך שני, ולא בדיוק חזרתי " .
הוא סגר את המנוע ויצא מהאוטו, הוריד את משקפיו והתקרב אליי .
התרחקתי מהמכונית שלו באי נוחות ומעדתי עליו ולמזלי הוא תפס אותי " תפסיקי להיות כזאת " .
" איזו ? " שאלתי, כשאני עדיין על זרועותיו .
הוא חייך ואני התקוממתי על רגליי " לא חשוב " אמר ונתן לחיוכו להתפשט על פניו .
" אריק בבית ? " שאלתי אותו והוא נראה מאוכזב " חשבתי שבאת בשבילי וכן נדמה לי שהוא כן, כשיצאתי הוא עוד היה, בואי תיכנסי " . הוא ליווה אותי לפנים הבית כשהוא דואג להיות קרוב אליי, בטח למקרה שאמעד שוב . רוח נעימה שהגיעה מהחלונות הפתוחים שבבית עטפה אותי, וריח של יסמין היה בפנים . " אריק ! " שמעתי את נייל צועק בשמו של אחיו, אבל לא נשמעה תשובה .
" הוא בטח שם אוזניות " שמעתי את נייל אומר ועקבתי אחריו במבטו כשהוא עלה למעלה בצעדים מהירים, וכשהוא לא נראה כבר, עברתי לבחון את הבית .
הבחנתי שלא השתנו הרבה דברים, וכשהצצתי למטבח ראיתי שכמה מגנטים הוחלפו, לא שינוי גדול במיוחד, אבל כשהתקרבתי יותר ראיתי פתק עם כתב ידו של אריק " אם מישהו מחפש אותי, יצאתי עם ניקול, אחזור בסביבות תשע " .
ניחשתי שניקול זאת הבלונדה שראיתי יחד איתו, ושוב התמונה של הנשיקה שלהם עברה בראשי .
" לא, הוא לא בבית " שמעתי את נייל מאחוריי ואת צעדיו מתקרבים אליי . הוא נעמד על ידי וקרא את הפתק של אריק " אה הוא יצא עם ניקול " .
" מי זאת ניקול ? " שאלתי בתמימות ונייל נשך את שפתו " אני לא חושב שאני יכול לומר " .
" בבקשה .. תאמר לי .. " אמרתי והעברתי את אצבעי על חזהו, שנייה אחריי זה נייל תפס בידי ומשך אותי אליו " יש לי רק תנאי קטנטן לפניי שאני מגלה " אמר ורכן אליי . " מה התנאי ? " שאלתי והוא חייך " תנשקי אותי " לחש לי והתנתקתי ממנו באותו הרגע .
נעצתי בו מבט זועף " היי תרגעי חשבתי שיש משהו ביננו " הוא הניד בראשו ונאנח " בסדר ניקול זאת החברה שלו, מצטער שלא יכולתי לומר לך לפניי זה " .
" אבל למה הוא .. ? "
" למה הוא מה ? "
" למה הוא היה חבר שלי וגם שלה בו זמנית ? "
" הוא מת להיפרד ממנה כבר, הוא אוהב אותך "
" אז למה ראיתי אותו מתנשק איתה היום הא ? "
נייל ואני הבטנו זה בזה, שנינו כאילו מחכים לתשובה של השני .
" אני לא יודע, אבל את יכולה לשאול אותו "