התאהבתי בטעות פרק 13

"נו בוא איתי למסיבה." אמרתי לדניאל מנסה לשכנע אותו.
"לא אין סיכוי." הוא אמר ונשכב על המיטה שלו.
"בבקשה, אני רוצה לשתות עד שאני לא אזכור כלום, להשתחרר, לרקוד ולנשק חתיכים סתם כי בא לי." אמרתי מתחננת והתיישבתי לידו במיטה.
"רק שתדעי זה נשמע זנותי." הוא אמר והסתכל עליי.
"זה לא כזה זנותי אבל זה מה שאני רוצה. להשתחרר ולעשות דברים שאף פעם לא הייתי עושה כשאני שפויה." אמרתי לו ועשיתי פאפי פייס.
"אממ." הוא הרהר.
"נו בבקשה." התחננתי והנחתי את ידי על רגלו.
"יש לי רעיון יותר טוב, נישאר בבית ותשתי פה." הוא אמר בחיוך מתוק.
"יודע מה עזוב." אמרתי וקמתי ממקומי. "אני אלך לבד." הוספתי על דברי והתחלתי ללכת לדלת.
"עצרי!" הוא צייוה עליי, חייכתי חיוך קטן והסתובבתי אלי, "אין סיכוי שאני שולח אותך לשם לבד." הוא אמר, "טוב נו בסדר אני אבוא." הוא השתכנע
"יש" אמרתי שמחה, "אני אלך להתארגן" אמרתי.
"יש עוד שש שעות." הוא אמר מבולבל.
"רק, יואו איך אני אצליח גם לישון וגם להתארגן? אוף." אמרתי בקול חסר אונים וזרקתי את עצמי על המיטה לידו.
"את מטומטמת." הוא אמר והסתכל עליי.
"אולי אני מטומטמת אבל אתה זה שחולה עליי ולא יכול בלעדיי." אמרתי בציניות.
"איזה חיה בסרט." הוא אמר וגיחך.
"אם הייתי חיה בסרט אז הייתי קופצת בנג'י, אבל לא קפצתי בנג'י בגלל זה אני לא חיה בסרט." אמרתי והוא הסתכל עליי תוהה, לא מבין מה אני רוצה ממנו.
"אני עדיין מנסה להבין את המשפט." הוא אמר מסתכל עליי וכיווץ את עיניו.
"שמע אני בחורה חכמה מדי בשבילך." אמרתי וצחקתי צחוק מתגלגל.
"יודעת מה לא בא איתך." הוא אמר, הסתכל על התיקרה ושילב את ידיו.
"נו לא סליחה אתה מאוד חכם חיים שלי אין יותר חכם ממך." אמרתי.
"את יודעת שאת כל החברות שלי אני לוקח בתור דייט לבנג'י." דניאל אמר בחיוך.
"בוא נצא לדייט." אמרתי בהתלהבות.
"לא, סתם, אם את רוצה בנג'י אני יכול לסדר לך את זה, דוד שלי עובד במקום כזה." הוא אמר.
"אז בוא מחר." אמרתי.
"אי אפשר זה נסיעה ארוכה ככה שנצטרך לצאת היום." הוא אמר ואני הרהרתי, "את לא רצינית את לא באמת שוקלת את זה?" הוא שאל.
"יודע מה דווקא כן. במקום שאני אתנהג כמו זונה במסיבה נלך לעשות בנג'י." אמרתי
"את בטוחה?." הוא שאל
"כן!." אמרתי נחושה.
"אוקיי אנחנו הולכים לקפוץ בנג'י." הוא אמר וחייך אליי
"אנחנו הולכים לקפוץ פאקינג בנג'י." אמרתי מתלהבת והנחתי את ראשי על החזה שלו.

"עד כמה זה רחוק מפה?." שאלתי את דניאל כשנכנסו למכונית.
"זאת נסיעה של ארבע שעות." הוא אמר והתחיל לנהוג.
"ואוו." מלמלתי, "ואיפה נישן?." שאלתי והסתכלתי עליו.
"יש לנו בית קיץ שם אז אנחנו נלך לישון שם" הוא אמר והיה נראה נינוח ושליו.
"אה נחמד" מלמלתי והסתכלתי על הדרך.
"אז מה קורה?" הוא שאל והסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי לשניה וחזר להתמקד בכביש.
"אתה יודע נורמאלי." מלמלתי ומשכתי את כתפיי לאחור
"מה זאת אומרת?" הוא שאל.
"אין משהו מעניין אתה יודע סוף שנה, מבחנים, לחץ, אחר כך אוניברסיטה." אמרתי ומשכתי את כתפיי
"אוקיי." הוא אמר וצחק קצת.
"ומה איתך?" שאלתי וראיתי שהוא טיפה מהרהר.
"כל בסדר?" הוא אמר.
"מה עם מישהי חדשה?" שאלתי אותו.
"את האמת יש מישהי." הוא אמר וחייך חיוך קטן.
"איך קוראים לה?." שאלתי מתרגשת בשבילו.
"לא אומר." הוא אמר וגלגלתי עיניים.
"ספר לי עליה קצת." אמרתי.
"היא ילדה ממש יפה ומדהימה, עקשנית קצת ועומדת על הדעות שלה. כשמשהו לא בסדר היא לא שותקת, עצבנית לפעמים וקצת שטותניקית, אבל בסך הכל היא ילדה מושלמת שגם החסרונות שלה מושלמים." הוא אמר וכל הזמן הוא חייך חייוך גדול כזה, אני גם רוצה שמישהו ידבר עלי ככה ויחייך חיוך כזה גדול כשהוא מדבר עלי.
"או אז מה הבעיה פה?." שאלתי.
"היא לא רוצה אותי." הוא ענה.
"אני בטוחה שאין אחת שלא רוצה אותך, תדבר איתה אין לך מה להפסיד." אמרתי לו.
"אולי את צודקת." הוא אמר.
"לא אולי, בטוח." עניתי "החיוך שלך כשאתה מדבר עליה שווה הכל." אמרתי לו והוא חייך עוד יותר.
"טוב מספיק שיחות רציניות, עכשיו קצת כיף." הוא אמר ושם שירים שמחים.

"אומייגד הבית מהמם!." אמרתי מתפעלת מהיופי, הבית היה עשוי מעץ עם מלא חלונות זכוכית גדולים.
"איזה התרגשות מבית." דניאל אמר בציניות ופתח את הספה למיטה.
"שמע יש כמה דברים שאנשים יוצרים שהם פשוט מדהימים ואני מעריכה את זה." אמרתי וקרסתי על המיטת ספה.
"כמו מה?."הוא שאל ונשכב לידי
"מכוניות, ברור, בתים כאילו כל מה שקשור בנדלן, טכנולוגיה וברור שיצירות אומנות." אמרתי מונה כמה דברים עיקריים והוא הסתכל עליי עם חיוך.
"אישה שמעריכה דברים, ככה אני רוצה את אשתי לעתיד." דניאל אמר והסמקתי קצת. הזזתי את ראשי לצד ועיניי נתפסו על הטלוויזיה הענקית.
"בוא נראה סרט." אמרתי בהתלהבות.
"לגמרי, בואי נראה סרט אימה." דניאל אמר והסתכל עליי.
"לא." אמרתי.
"טוב אז הסרט הראשון שיש בארון טלוויזיה זה מה שנראה." דניאל אמר וקם מהספה.
"אוקיי." אמרתי והוא התקדם לארון והוציא סרט אחד.
"אבא מתארס מכירה?." דניאל שאל.
"לא אבל תמיד אפשר להכיר." אמרתי.
"אוקיי." הוא אמר הכניס את הדיסק לנגן דיוידי נשכב בחזרה לידי ואני הנחתי את ראשי עליו מקשיבה לקצב ליבו.

"זה סרט כל כך יפה!." אמרתי בחיוך כשהסרט נגמר.
"פתאום בא לי אח תאום." דניאל אמר בהשראת הסרט כמובן.
"אני יכולה להיות אותך התאומה." אמרתי והסתכלתי לו בעיניים.
"לא." הוא אמר ואני כיווצתי את מצחי.
"טוב לא צריך." אמרתי משחקת את עצמי נעלבת.
"לא בקטע מעליב." הוא אמר מנסה להסביר.
"בכלל לא מעליב שאתה לא רוצה אותי בתור תאומה שלך וגם אתה לא מספר לי את מי אתה מחבב." אמרתי בציניות.
"אני לא רוצה שאת תהיה התאומה שלי כי מי שאני מחבב היא את ואני רוצה אותך בתור האישה שלי לא אחותי." הוא אמר והסתכל לי בעיניים.
"אותי?." שאלתי המומה.
"כן." הוא מלמל נבוך קצת
"למה?!" שאלתי לא מבינה.
"כי את מושלמת מכל בחינה ואני באמת מחבב אותך" הוא אמר בחיוך קטן וליטף את פניי, "אבל אם את לא רוצה להיות איתי זה לגמרי בסדר ואני לגמרי אבין אותך." הוא אמר וחייך חיוך קטן. הסתכלתי בעיניו והתלבטתי האם לנשק אותו או לא? אני רוצה להיות איתו או לא? מה אני רוצה? זאת השאלה החשובה.