"ואם היא החופש אז אני אסיר נמלט…" פרק 3:))

פרק 3-

אוקיי, אני מודה ג'ורג צדק המקום לא נראה כמו מוסד לעבריינים צעירים.
נתחיל בזה שהבניין עצמו היה נראה חדש ויפה, הבניין היה רחב ובעל חמש קומות, הוא היה לבן כולו אבל לא לבן סיד אלה לבן נקי וטהור כזה. מסביב לכולו הייתה רחבת דשא גדולה והדשא היה ממש ירוק. לא יכולתי לראות הרבה בגלל שכבר החשיך אבל שמעתי רעש של מים בקרבת מקום ככה שכנראה יש פה גם אדם הוא אפילו ים.
ג'ורג יצאה מהמכונית ולקח איתו את המזוודה שלי ואחרי דקות קצרות יצאתי גם אני בעקבותיו, הלכנו יחד לעורך שביל אפר שהפריד בין חלקה אחת של דשא לחלקה השנייה ושפנסים קטנים העירו את הדרך.
הדרך מהמכונית של ג'ורג ועד לכניסה לבניין הייתה קצרה באופן מפתיעה ועברה בשתיקה שהדאיגה אותי. מה הוא חושב עלי? הוא בטח חושב שאני טיפשה ופתטית.
כשהגענו לבניין ולדלת המסתובבת שלו שניהנו נכנסנו יחד וכשיצאנו ראיתי את מה שככול הנראה היה הלובי של המוסד שנראה יותר כמו לובי שלל בית מלון.
הרצפה הייתה מרוצפת במרצפות שיש יפות בצבע חום שמנת, ספות וכורסאות היו מפוזרות בכל מקום ולידן שולחנות קפה קטנים, נברשות גדולות ומעירות נטלו מהתקרה והייתה אפילו מזרקה קטנה. ג'ורג התקדם לכיוון הצד השני של החדר, אל שולחן קבלה גדול.
"תסלחי לי?" אמר ג'ורג וחיכך בגרונו לכיוון האישה שישבה בשולחן הקבלה.
"כן אדוני…" התחילה לומר ואז מבטה נתקל בזה של ג'ורג. "הו ג'ורג כמה נחמד לראות אותך," היא אמרה בחיוך נעים. שיערה היה שחור וחלק והיה אסוך לקוקו מתוח, עיניה היו חומות כהות ועור פניה היה בהיר וחלק. קולה היה עדין ונעים לאוזן.
"נחמד לראות גם אותך ארי," ענה ג'ורג בחיוך וכבר הבנתי שהם מכירים אבל מאיפה?! "אני מצטער אבל הפעם באתי לכן בענייני עבודה. זו ליב," אמר והצביע עלי, חייכתי בביישנות. "היא…
טוב היו לה כמה בעיות והיא תעבור לכאן. אני אבוא לבקר אותה אחת לשבוע אבל הייתי רוצה גם להיות איתה כשתראי לה את החדר," הוא אמר וחייך לעברי חיוך מעודד.
"בסדר גמור, תצטרך לעבור במסדר אחר כך אבל קודם נכיר לליב את החברות שלה לחדר," אמרה מי שככול הנראה הייתה ארי, היא התרוממה משולחן הקבלה ויצאה מהאזור שלו לכיוונינו.
"בואו אחרי," היא אמרה בחיוך מקסים.
חשבתי בדרך על מה שהיא אמרה, על זה שאני אפגוש את ה'חברות שלי לחדר' למרות שזה לא נראה ככה זה מוסד לעבריינים צעירים. והחברות האלה שלי הם עברייניות צעירות, אני לא יודעת הרבה על מקומות כאלה אבל סביר להניח שרוב הנוער פה לא רוצים להשתקם….
ארי הובילה אותי ואת ג'ורג למעלית שממש הזכירה לי מעלית של בית מלון ולחצה על הקומה השלישית. ברקע התנגנה מוזיקה ישנה שנשמעה משנות השמונים ואחרי המנתנה קצרה דלת המעלית נפתחה וחשפה מסדרון ארוך, בשני צידיו היו דלתות לכל אורך המסדרון, ליד כל דלת היה שולחן קטנטן ועליו עציץ. בשלב הזה כבר הייתי בטוחה שהמקום הזה הוא בית מלון או שהוא היה כזה בעבר.
ארי התחילה ללכת לעורך המסדרון שרוצף בשטיח מקיר לקיר ונעצרה ליד דלת שעליה היה שלט 'חדר מספר 387' היא דפקה על הדלת בעדינות וילדה ואחרי רגע הדלת נפתחה כאילו מעצמה.
"בנות תכירו את השותפה החדשה שלכם ליב," קראה ארי והכניסה את ראשה דרך הדלת.