זאת עם המשקפיים P:
לא היו תגובות בפרק הקודם אבל אני מניחה שזה בגלל שלא ראיתם אז... ככול שיגיבו יותר ככה אני יעלה מהר את הפרקים ואולי אפילו יעשה מרתון :) אשמח לשמוע תגובות^_^

"ואם היא החופש אז אני אסיר נמלט…" פרק 4 :))

לא היו תגובות בפרק הקודם אבל אני מניחה שזה בגלל שלא ראיתם אז... ככול שיגיבו יותר ככה אני יעלה מהר את הפרקים ואולי אפילו יעשה מרתון :) אשמח לשמוע תגובות^_^

פרק 4-

ארי פתחה את הדלת לרבקה ולעיניי נגלה חדר ממוצא עם שתי מטות קומותיים בשניי צידי החדר, במרכזו היה שטיח עגול צבוע בצבעים חמים ומעליו שולחן קפה קטן ורחב, בצד של הדלת הייתה כברת גדולה ובתוכה הייתה טלוויזיה שטוחה. הרמתי את מבטי מהשטיח והשולחן וראיתי את הנערות שישבו כל אחת על מיטה אחרת והתעסקו בענייניהם.
על המיטה בצד שמאל למעלה שכבה על ביטנה נערה בעלת שיער חום מתולתל ופוני לצד, שיניה היו כחולות והיא הרכיבה משקפיים עם מסגרת אדומה, כשראתה שאני מביטה בה היא שלחה עליי חיוך חביב.
על המיטה שמתחתיה ישבה ונשענה על הקיר נערה בעלת שיער בקבוקי שחור ועיניים ירוקות זהובות, כשהיא ישרה עלי את מבטה יכולתי לראות את העגיל המנצנץ בצד שמואל של אפה.
בצד הימני של החדר על המיטה התחתונה שכבה על הגב נערה בעלת שיער שטני ארוך, עיניה היו עצומות ואחרי כמה שניות הבנתי שאוזניות לבנות תחובות לאוזניה.
"איימי, אמרתי שתכירי את השותפה החדשה שלך לחדר," אמרה ארי שחטפה את האוזניה האוזניה של איימי. איימי התרוממה למצב ישיבה בפנים זעופות בהתחלה ואז הבאת פניה השתנתה כשהיא הביטה בי.
"את הולכת לישון במיטה העליונה?" שאלה כאילו אני אמורה להבין משהו מדבריה.
"כן איימי. ליב תישן במיטה העליונה," ענתה ארי במקומי.
"אני מכווה שאת לא שמנה," אמרה איימי באגביות וחזרה ותנוחת שכיבה אחרי שתחבה שוב את האוזניות לאוזניה.
"זו הייתה אימי, את תתרגלי אליה. ואלה הם אליסון ולינה," אמרה ארי והצביעה קודם כול על הנערה מהמיטה העליונה, אליסון ואחר כך על לינה שישבה במיטה התחתונה. "ג'ורג אני חושבת שכדי שנשאיר אותם לבד, בינתיים תבוא איתי למשרד, יש לנו הרבה על מה לדבר," אמר הרי וחייכה אל ג'ורג. "ליב, עם יש משהו שאת צריכה, כל דבר, בואי אלי אני אהיה במשרד או בשולחן הקבלה," ארי התכופפה לתת לי חיבוק קטן של בהצלחה ואחר כך סגרה את הדלת ויצאה יחד עם ג'ורג.
"אז… היי אני אוליביה אבל-"
"זה לא מעניין אותי מי את כל עד לא תעשי בעיות מיותרות הבנת?!" שאלה אותי הילדה בעלת הבקבוקים השחורים והתקדמה לעברי.
"לינה, תרגעי בסדר? היא לא תעשי בעיות ואת לא תתנהגי כמו מפקדת בצבא,אוקיי?" אחרה הנערה שישבה במיטה העליונה וקפצה ממנה בקלילות.
"מה שתגידי," אמרה לינה וחזרה למיטתה.
"היי אני אליסון אבל את יכולה לקרוא לי אלי, אל תתייחסי ללינה ולאיימי, הם תמיד קרות לאנשים חדשים אבל זה יעבור. בכל מקרה אני שמחה שאת כאן, לפעמים נורא משעמם לי לבד כשלינה ואיימי … טוב מתנהגות כמו לינה ואיימי," היא חייכה ונעמדה ממש קרובה עליי. "בכל מקרה אני מניחה שלא הראו לך את המקום, אני אוכל לעשות את זה אבל מחר שעת כיבוי האורות קרובה מידי ואני לא רוצה להיות בחוץ אחרי," היא חייכה פעם נושפת ואני תהיתי מה ילדה תמימה כמוה עושה במקום כזה, מצד שלי גם אני לא בדיוק באד גריל…
"אני בסדר, תודה. ואין בעיה מחר נלך לעשות סיבוב, תודה שוב," אמרתי. "עכשיו אני די עייפה, אני ישנה ב..?"שאלתי.
"את ישנה במיטה העליונה מעל איימי, אל תדאגי היא לא נושכת,"חייכה במתיקות ואפילו עזרה לי לעלות למיטה שלי בלי שאיימי תרגיש. "לילה טוב ליב, נתראה מחר," היא לחשה ולפני שהספקתי לספור עד עשר כבר שקעתי בשינה עמוקה.


תגובות (7)

תמשיכי! ומה עם הדמות שלי?

05/06/2014 20:44

תמשיכי
ומה עם שלי?

05/06/2014 21:07

תמשיכי !!

05/06/2014 22:55

את מדהימה!
תמשיכי ומהררר (:

05/06/2014 23:02

תמשיכיי!!

06/06/2014 17:22
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך