וואן שוט – לואי טומלינסון

"תפסיקי כבר להתווכח איתי!"
"אתה לא יכול להבין שאני אוהבת אותך?!"
"אני לא אאמין לך יותר אף פעם"
"אבל.. אני אוהבת אותך"

קמתי מהכיסא שלי, בזמן שאני בוכה.. ופשוט נישקתי אותו. משהו של אהבה.
משהו חזק ומלא תשוקה. משהו שהוכיח שמאז ומתמיד אהבתי אותו.

-יומיים קודם-

ראיתי אותו שם.
עם החבר הכי טוב שלו, הארי סטיילס. שיוצא במקרה עם החברה הכי טובה שלי :)
התקרבתי אליהם וחיבקתי את לואי, הם התחילו לצחוק עלינו בנחמדות :)

הארי: "הנה זוג היונים שלנו ;)"
לואי: "תרגע שאני לא אתחיל לצחוק עליך ועל דורין"
הארי: "נראה אותך מעז"
לואי: "אני מעז ועוד איך חחחח"
הארי בעט בו והם התחילו לצחוק.

אני: "אז איך עבר עליך היום לו?"
לואי: "עכשיו, הוא הפך למצויין"

והוא נישק אותי מול כולם, שכרגיל התאספו מסביבנו והתחילו לשיר שירים מטומטמים.
הוא היה צריך ללכת, אז נפרדנו לכמה שעות.
כשראיתי שהוא נעלם ישר רצתי להארי.

אני: "הארי, ניסיתי להכין לו משהו ליום ההולדת אבל זה נהרס בגלל הגשם!"
הארי: "אין לך מה לדאוג, אני כבר אחשוב על משהו"
אני: "אוף נהרסו לי החיים"

הארי קם וחיבק אותי כדי שאני ארגע.
הוא סיפר לי מה להכין ללואי ליום ההולדת שלו וזה היה גאוני!
להחביא אצלנו בדירה בלילה פתקים עם רמזים שבסוף יובילו אליי.
ואז אני אשיר לו את כל מה שאני מרגישה.

-יום ההולדת של לואי-
בחמש בבוקר התחלתי להחביא את הפתקים.
לואי התעורר וראה שאני יוצאת מהדירה.

"לאן את הולכת? להיפגש עם הארי?"
"על מה אתה מדבר..?"
הייתי מודאגת.. מה קרה לו?

"את חושבת שלא ראיתי אותך? ראיתי אותך מתחבקת עם הארי אתמול."
"לא עשיתי כלום! הוא רק חבר טוב שלי!"
"תפסיקי כבר להתווכח איתי!"

ואז.. אתם יודעים מה קרה.