Wolf moon
סליחה על האיחורים. אשתדל שלא לחזור עליהם. :) קריאה מהנה שבת שלום ותגובה אחת וממשיכה. פליזזז תגיבו.

זאבה שחורה פרק 33

Wolf moon 10/08/2013 674 צפיות 2 תגובות
סליחה על האיחורים. אשתדל שלא לחזור עליהם. :) קריאה מהנה שבת שלום ותגובה אחת וממשיכה. פליזזז תגיבו.

פליז תגיבו.
…… נזכרתי שהשארתי אותו על העץ!. ׳איזו מפגרת אני! איך יכולתי לעשות את זה לעצמי?!׳ חשבתי לעצמי, כעסתי על עצמי בגלל השטויות שאני עושה. ׳אוי מה יהיה בסופי? מתי אלמד?׳ חשבתי לעצמי בעודי מתחילה בריצה מהירה לעבר הגבעה המרוחקת. באמצע הדרך עצרתי עצירה קטנה. המדתי נשענת על רגלי, מתנשפת קלות ורואה את הלילה מתחיל לרדת. ידעתי שברגע שהשמש תשקע אני אבודה. הלילה כל כך חזק וחשוך שאי אפשר לראות את ידיך מקרוב. רק הכוכבים יהיו אלא שתרא מכול החושך שבולעת את כל מה שתמצא לבליעה. המשכתי לרוץ ראיתי כבר את הגבעה אז הרשתי לעצמי ללכת קצת לפני שאתחיל לרוץ שוב. ברגע שעליתי למעלה שום דבר לא השתנה. רק שראיתי צל בין העצים. היא נראתה מפחידה. היה לצל גוף של נערה. העיניים שלה היו בצבע אדום זוהר. לרגע חשבתי שזו ניילה רציתה לקרוא לעברה אך נזכרתי שהיא עושה מבחנים לבוגרי הכורס שלה. המשכתי לעמוד שם. לא ידעתי מה לעשות. הצל חייך חיוך זדוני ועיניה התכווצו. הצל התחילה לצחוק צחוק מרושע בקול רם ונעלמה מין העין כלא הייתה. המשכתי לעמוד שם דקות אחדות מצפה שמשהו יקרה. מוכנה לראות עם יתקפוני או לא. אחרי מספר דקות שאכן שום דבר לא קרה רצתי מהר לכיוון העץ. קפצתי והורדתי את הנגן למטה. התחלתי לרוץ בחזרה לביתו של ניק. הלילה כבר כמעט הגיעה לשיאו. ידעתי שעם לא אזדרז אשאר תקועה בעמצא שום מקום חסר ישע חסרת חושים כמו עיוורת. אפילו לא הגעתי לשיא כוחותי כזאבה. התחלתי לרוץ יותר מהר. למרבה מזלי כבר התחלתי לראות את המחנה. בדרך ראיתי את ניילה ונזכרתי שאצטרך להודיע לבנות איימי וקרוליין עם תוכניתיינו תממש ותצא לפועל. התחלתי ללכת לעבר ניילה. ״היי!״ קראתי לעברה. ניילה נופפה קטנות בידה לעברי וחיכתה שאגיע אליה. ״אני מותשת……. בחיים לא חשבתי שאשנא לעשות מבחנים. בדרך כלל זה כל כך כיף!״ אמרה ניילה ברגש והביטה מעלה לעבר הכוכבים. ״ מה כל כך כיף בזה?״ שאלתי את ניילה לא מבינה. ״הם סתם יושבים ממלאים דפים בזמן שאת קוראת משהוא או עוברת דרכם לראות מה כל אחד עושה.״ אמרתי לניילה בפשטות. ״איה!״ השיבה לי ניילה בקול פגוע. ״התכוונתי למבחני לחימה. גם את תצטרכי לעבור אותו. בקרוב.״ השיבה לי ניילה בעודינו מתקדמות לעבר בתינו. ״הה ואיך עושים את זה?״ שאלתי אותה בציפייה שנכנסים למקום פתוח ומראים את מה שלמדת. ״הם נלחמים״ אמרה ניילה בפשטות. ״תחילה נגד המפרי ואז הם נלחמים נגדי. כמובן שאין להם סיכוי למצח אותי ואני גם לא מתכוונת לתת להם את הסיכוי הזה.״ אמרה ניילה. ״אבל למה נגד שניכם?״ שאלתי אותה. ״כיוון ש: א׳ שנינו מביאים ציונים וב׳ זה כמו רמות. במלחמה תמיד יהיו כל מני חיילים ברמות שונות ולכן עליהם לדעת את הרמות. וכאשר הם נלחמים נגד שנינו אנחנו נותנים להם סיכוי לנצח במלחמה.״ השיבה ניילה בקול רציני. ״הה הבנתי. רק על תקשו עליי הא!״ אמרתי לניילה מתבדחת ונתתי לה דחיפה קלה בכתף. היא לא השיבה לי חזרה ורק אמרה. ״איתך על בטוח נקשה.״ היא אמרה המשכנו ללכת ניילה התחילה לפתוח עליי פער כך שזה התפתח למרדף. התחלתי לרוץ אחריה. ״ענפים!״ קראה לעברי ניילה. לא הבנתי למה כוונת. ניילה נעצרה לפתע אז המשכתי לרוץ לעברה. לפתע אני מוצאת את עצמי בתוך בוץ. וגופי כואב. ״אמרתי לך שיש ענפים.״ השיבה לי ניילה בגיחוך. הסתכלתי לאחור וראיתי שני ענפים. אחד בגובה פני והשני נתקלתי בו עם רגלי. הסתכלתי שוב על ניילה בפנים ממורמרות. ״זה על המכה בכתף.״ אמרה ניילה שצחקה עליי מהמראה שלי בוך הבוץ ובזמן זה הרגשתי אותו איך הוא מתקשה במהירות רבה. אחרי שקמתי המשכנו לרוץ אך הפעם לעבר ביתו על ניק. ניילה עזרה לי להכנס מבלי ללכלך. ניק לא היה בבית. ״את…….
ההמשך יבוא.


תגובות (2)

המשך דחוףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!

10/08/2013 17:10

תמשיכייייייייי!!!!!!!!!!!

11/08/2013 02:09
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך