זאבה שחורה פרק 35

…..״ היי, מה שלומך?״ שאלה ניילה את ניק בחיוך רחב. ״ בסדר גמור ומה שלומכן?״ שאל ניק בעודו מחבק אותי חזק חזק ולא נותן לי להחלץ מחיבוקו מוחץ העצמות. ״ אנחנו בסדר גמור.״ אמרתי שמחה. מנסה לתאר את עצמי בחיקו של מקס. ברגע שחילצתי את עצמי מחיבוקו של ניק הזכרתי לעצמי לנשום אחרת אמות פה מחוסר אוויר. ״מי רוצה פנקייקים?״ שאלתי בשמחה. ניק וניילה הרימו את ידיהם ישר ללא חשיבה שנייה. ״ניילה בזמן שניק עוזר לי להכין פנקייקים את תלכי ותקראי למקס, והמפרי.״ אמרתי בחיוך רחב. ניילה הנהנה ואחרי שנייה מה שראיתי זה רק דלת פתוחה ומשוב אוויר חזק פרץ לבית בזכות המהירות שבה רצה ניילה. אחרי שסיימתי את דברי רציתי להוסיף את שמה של שרה. אך הבנתי שבזמן האחרון התרחקנו והכל מלמעלה. החלטתי שלא להזכיר את שמה. ולהוביל לדברים להוביל למקרים מסויימים. לתת לדברים לשחות באותה להקה מבלי להוסיף חברים חדשים לתוכה. הורתי לניק להוציא את הכלים והמצרכים הנחוצים לפנקייקס. ברגע שניק הוציא אותם אמרתי לו ברוגע אך עם חיוך על הפנים. ״תלך להתקלח. ותתלבש יפה אך לא יותר מדיי מהודר.״ ניק הנהן לעברי ועלה במעלה המדרגות להתקלח. החיוך נשאר במקומו הרבה זמן אחרי זה. שמחתי כיוון שממש בא לי בטוב פנקייקס.
וגם עליי להתנהג כמו בת זוג שאוהבת עד שהתוכנית תממש. ברגע שחשבתי על איך שהתוכנית תצא לפועל על על פניי חיוך זדוני ותארי לעצמי כל צעד וצעד של השחקנים שישתתפו בהצגה שלי. ניילה נכנסה בצחוק רם ואחריה נשמעו המפרי ומקס שצוחקים איתה. הבטתי לאחור ראיתי את ניילה שהתיישבה על הרצפה ומחזיקה בבטנה מרוב צחוק. מקס שמנסה להיאחז בשיש של המטבח. ואיך לו המפרי שמנסה גם הוא קלושות להיאחז בשיש גם הוא. לכולם היו דמעות בעיניים. מקס והמפרי לא החזיקו מעמד. הם נפלו על ניילה. שלושתם שכבו על הרצפה צוחקים והדמעות שלהם מרוב הצחוק ממשיכות לרדת. צחוקם היה מדבק והתחלתי גם לצחוק. אחרי שנרגעו טיפה שאלתי אותם מגחכת. ״למה אתם מוחקים כל כך?״ עדיין נשמעו צחקוקים באוויר. אך המפרי החליט לענות בעודו צוחק. ״הלכנו לעבר ביתך ועשינו תחרות מי לא צוחק הכי הרבה. בזמן שכולנו עושים פרצופים. אז מקס אשה פרצוף ולא יכולנו לעמוד בזה את כולנו צחקנו. היינו אדומים מרוב צחוק והלכנו כמו שיכורים. הרבה אנשים הסתכלו עלינו במבט מוזר. ואז מקס המשיך לעשות פרצופים והוא נפל בגלל שורש של עץ. ונתקע לו פרצות כל כך מצחיק!!!״ אמר המפרי ואז המשיך לצחוק ביחד עם האחרים. ציחקקתי קצת ואז המשכתי לשים פנקייקים על המחבט. רובם כבר היו מוכנים. נשאר עוד טיפה. ניילה מקס והמפרי נרגעו והתיישבו סביב שולחן שיש שעמד ליד המטבח.אחרי דקות ספורות ניק ירד למטה. הוא היה לבוש בחולצה סגולה כמעט שחורה ומכנסי דגמ״ח קצרים שנגמרו בברך. צבעם היה כחול חזק. ניק התיישב עם כולם. לפתע שררה שתיקה כשהתיישב ניק. לאחר כמה דקות הגשתי על השולחן חמישה צלחות ריקות, סכום, בקבוק מיצי תפוחים ותפוזים. עם כוסות כמובן. ואיך אפשר בלי סירופ שוקולד ומייפל. לאחר מכאן הגשתי צלחת ענקית בעצמא ובה היו פנקייקים שהיו אחד על השני במגדל. לכולם נפתחו העיניים למראה המגדל העצום. ניילה התעשתה במהירות ונתנה מרפק להמפרי. ״על תנעץ מבט! זה לא יפה!״ לחשה לו. לאחר מכאן התעשתו גם מקס וניק. ״ניילה ראיתי אותך מכינה ארוחות, וגם פנקייקים. בדיוק אותו הדבר.״ אמר ניק ואני באותו הזמן. ניילה חייכה בעיניים עצומות והנידה את ידיה לשלילה. ״זה שום כלום״ אמרה ניילה. מקס הסתכל על כולם בעיניים מפוחדות. הוא לקח מזלג נשף אוויר לריאותיו ותקע את מזלגו הפנקייק הראשון. הוא שם אותו בצלחת ושם סירופ שוקולד. חייכתי חיוך רחב. מצפה לשמוע מה דעתו. כולם נעצו בו מבטים. אפילו ניילה. מחכים לראות מה תגובתו. צלחתם הייתה ריקה. מקס חתך באיטיות רבה חלק קטן מהפנקייק הוא פתח בחשש את פיו ונגס. כולם התקרבו עליו. אפילו אני. כולנו מצפים לשמוע מה אומר מקס על הפנקייק שהכנתי. ״מידנייט….
ההמשך יבוא