זאבה שחורה פרק 39

….. ברגע שהתקרבתי ראיתי את ניילה והמפרי. בעיניהם בערה אש והרצון לנצח נירא ממש טוב על פרצופיהם. הם הזיעו כאילו נכנסו למקלחת. בהחלט היה חם. הצטרפתי בריצה לעבר מקס וניק שישבו שם. ״היי״ אמרתי להם בשמחה. ״ היי״ השיבו לי שניהם. ניק רצה להגיד משהו אך עצרתי אותו ואמרתי ״אני יסביר לך בבית.״ ניק השתתק וחזר לשבת בשקט. ״אז…. על מה ה׳מלחמה׳?״ שאלתי. ״הם נלחמים עד שמשהו יצליח לשרוט את השני.״ אמר מקס בעודו צופה בקרב בעיון רב. ״וקמה זמן הדבר הזה נמשך?״ שאלתי בתמיהה. מקס שיחרר אנחה ואמר בעצב. ״בדיוק מאז שלא היית כאן…. שעתיים.״ עיניי נפתחו לרווחה כלא מאמינה. ׳שעתיים?!!! שעתיים הם נלחמים ואף אחד לא שרט את השני?׳ חשבתי לעצמי. ״עכשיו זה כבר שלוש אפס.״ אמר מקס. ״למי?״ שאלתי. ״לניילה״ אמר מקס. ״הוא חייב לכולנו גלידה״ הוסיף מקס בשעשוע. גיחוך נשמע באוויר בעוד טיפות הזיעה נוטפות מניילה והמפרי. המפרי ניסה להכות בחרבו וידה של ניילה אך ציפורניה נשלפו כמו ציפורניו של חתול והם הגיעו לחמישה מטר מהעין. ניילה חסמה את החרב בזכות ציפורניה ונשמע באוויר כלי מתכת המתנגשים זה בזה. צפיתי בעיון רב בצעדיה של ניילה. זנב הטיגריס הלבן שלה היה קפוץ לאחוריה בכדי לא לפגוע בו. ואוזניה נקפצו גם הם ברגע שהמפרי ניסה לשרוט את ראשה. חול נישא באוויר הקרב היה מהיר וללא מעצורים. ראיתי את מוסטאנג ומון יושבים ביחד משתעשעים על הדשא בצל. מון ניראתה כמו גורת זאב שחורה וצעירה. ומוסטאנג כמו גור טיגריס לבן שאוהב משחקים. הם קפצצו בדשא הארוך והפורה. לפתע הקרב בין ניילה להמפרי נעצר. ראיתי את ניילה שוכבת מעל המפרי ומחייכת. המפרי חייך גם הוא. ניילה דקרה בקצות אצבעותיה את הלחי השמאלית של המפרי ומיד אחר כך נישקה את המקום. ניילה קמה מהמפרי ועזרה לו לקום על הרגליים. עוד לפני שהספקתי להגיד משהו ניילה קטעה את דברי ואמרה במבט וטון רציני. ״אתם היום תתאמנו עם המאמנים הקשוחים. ….. מון מוסטאנג!״ קראה ניילה לשניהם. שניהם קמו ממקומם והפכו לזאבה שחורה וטיגריס לבן ענקים. ״הם יאמנו אתכם.״ אמרה ניילה וטפחה על צידו של מוסטאנג שנהנה להסתכל עליינו במבט מרושע. מון לא התעניינה בנו במיוחד. על פניהם של המפרי וניילה בצבץ חיוך מרשע. פניו של מקס וניק ניראו עצובים. ״איזה סבל….. למה זה מגיע לי?!״ אמר מקס בעצבות. ״מקס על תתלונן אתה לא זה שצריך ללכת ולהמשיך ללמד מתבגרים ולשמוע תלונות של אנשים בנוגע למיקום ומצב שלנו כאן. אז תעשה טובה תתלונן פחות בבקשה.״ אמרה ניילה בפשטות. ״נתראה אחר כך״ אמרה ניילה וחייכה לעברינו. המפרי החל לצחוק. ״מה אתה צוחק?״ שאלה אותו ניילה. ״התכוונת עם תראי אותם אחר כך…״ אמר המפרי בעוקצנות. ניילה נדה בראשה לשלילה. הם נופפו לעברינו והלכו לנוח לפני שיחלו ללמד. בנתיים ראיתי את מוסטאנג מתחיל לרוץ מלפנים ואת מון שמתחילה לדחוף אותנו כדי לרוץ…. התחלנו לרוץ לעבר…….
ההמשך יבוא.