זאבה שחורה פרק 45

…..מקס חיבק אותי חזק ותפך על ראשי, ״אני מקווה מאוד שזה מה שאת חושבת״.
שחררתי אותו מהחיבוק שלי מתחפרת בתיק מחפשת מראה מקווה שהאיפור לא נמרח מדמעות השמחה, מקס הסתכל עליי וחייך, חיוך קורן. התסכלתי במראה וניקיתי את קצות עיניי איפה שנראה קצת עקימות אחרי הדמעות, "זאת הופעה של black stone cherry נכון? שאלתי וחייכתי, מקס הנהן "ומקבלים גם חולצות שלהם והדיסק של האלבום החדש שלהם חתום" הוא אמר מחייך בעוד ידיו בתוך כיסי מכנס הג'ינס שלו, "בואי נזדרז שנקבל מקומות טובים, הגענו לכאן שלוש שעות לפני אז נצטרך לחכות קצת." הנהנתי בשמחה ומקס הוביל לדוכן הכרטיסים שבתוך הבניין.

הנץ עף בתוך ענפי העצים שביער מחפש אחר הנמען של המכתב, "תודיעי לי עם תראי משהו, אני לא מוכן להסתכן, ואת, כל מכשול או יצור שלא אמור להיות בשטח שלנו, את תחסלי אותו, מהיר ופשוט כמו שאנחנו יודעים לעשות." אמר ניק בקול מתוח וחזק וברור, הענפים והעצים הפורים היו מכשול עבור הנץ, ומהירותו הפחיתה פי שתיים מהרגיל בשביל לעבור דרך היער הסבוך, השמש קרנה והציפורים צייצו, הנץ השמיעה את קולו וניק יודע את הקול הזה, זהו קול של הודעה בדרך, "חכו" אמר מקס לקרוליין ואייימי שכמעט יצאו לדרכן, שלושת הערפדים חיכו לנץ שיביא איתו את המכתב, ניק זינק על עץ ושלח את ידו לעבר הנץ הנץ המשיך לעוף והתחיל להעלות טיפה מגביר את קצבו, ניק תפס את המכתב בזמן עם זריזות ידיו, הוא פתח את המכתב וריח הדם של ניילה נידף ממנו כך שידעו שזה לא זיוף, ניק קרא את המכתב בקפידה ומצחו התקמט כמו בכל פעם שהתרכז, קרוליין ואיימי עמדו וחיכו. ניק סגר את המכתב ושם בכיס מכנסיו, "מה כתוב שם? מה ניילה כתבה?" שאלה קרוליין בקול צייצני נמרחת על ניק, "אספר בדרך עכשיו בואו" אמר ניק ביהירות ושלושתם יצאו לדרך בודקים את השטח מנקים אותו ממזיקים.

אני ומקס עמדנו בתור שעה הבנתי שהמקומות הטובים כנראה נגזלו כבר ואצטרך לקנות משקפת בשביל לראות את הלהקה מנגנת, אני ומקס עמדנו בתור לכרטיסים בתורות כך שאחד מאיתנו נח והתפנה בעוד השני עמד וחיכה בסבלנות שהלכה ונגמרה מהר מאוד, היה זו הפעם השלישית שתורי היה לעמוד בתור, נאנחתי וראיתי את מקס הולך לקנות לנו משקאות וסדנוויצ'ים, "מה אחת עושה פה במקום כזה לבד?" שאלה בחור אחד שעמד מאחורי נאנחתי והחלטתי לשתף פעולה משועממת, הסתובבתי ואמרתי ברוגע, "מה שכל אחד עושה פה עומדת בתור לכרטיסים עבור הלהקה האחת הכי טובות שיכלו להיות" הבחור ניסה להכנס לדברי אך לא נתתי לו והמשכתי, "ולא אני לא לבד פה אני עם ידיד שלי והוא הלך לקנות לנו שתייה כי כפי שאתה רואה התור ארוך וניסיון נחמד להתחיל איתי אך לא הזמן או המקום הנכון לשאול את זה מטומטם…." אמרתי ברוגע וחייכתי, הפנתי את גבי והמשכתי לעמוד, הרגשתי את היד שלו נוגעת בכתפי הסתובבתי מהר ועייני נהפכו לצהובות וזוהרות מרוב כעס, סובבתי לו את היד כמעט שוברת אותה, הבחור התקפל וחבריו מאחורה התחבאו מאחוריו, "עוד נגיעה אחת ומי כאן תגיעה לבית חולים ועל תדאג לא אמא שלך היא זו שתהיה בגבס אלא אתה!" לחשתי בקול מפחיד ומאיים בעוד עייני הזוהרות נהפכות לירוקות חזרה משאירה סימן כחול מהאחיזה שלי בו, מקס חזר עם שקית שבתוכה משקאות אלכוהוליים למחצה כמו בירה ומשקאות אנרגייה וכמה סנדווצ'ים, "מטורפת" אמרה אחת הבחורות מאחורי גבו של הבחור, עייני הסתכלו במבט מאיים עליהם והם התקפלו עוד יותר אחרי זה הסתכלתי על מקס בחיוך והוא חייך חזרה מבולבל, "עברה עוד שעה עד שתורינו כבר נראה באופק והאור בקצה המנהרה התחיל לגדול.