חברה לטיול

בוקר עולה על הדירה החדשה בתל-אביב,אחרי שכבר סיימתי את הלימודים ואת הצבא החלטתי להתרחק מהבית ולמצוא את המקום שלי בעולם למעשה,להתחיל לבנות את המקום שלי בעולם.
היום אני בת 22 רווקה ואיך נגיד את המילה הבאה… אוהבת בנות,נשמע יותר טוב מלסבית לא ככה?אה וקוראים לי מאיה!כמעט שכחתי.
האמת שכל חיי ידעתי שכזאת אני אבל ידעתי שהרגע שבו אצא מהארון יקרה אחרי התיכון,כשעולם האמתי ידפוק בדלתי.
לא סיפור גדול,התאהבתי בחברה הכי טובה בחטיבה ומאז לא הייתה עוד אהבה בלתי נשכחת.
אני זוכרת איך בתור ילדה הייתי יושבת במיטה ושומעת שירים עצובים וחולמת בהקיץ על העתיד שלי,הייתה לי ממש רשימת מטלות מסודרת:
1.לצאת מהארון
2.לטייל בכל העולם
3.להתחתן ולהביא ילדים

די בקצרה.
אחרי היציאה מהארון שלי וכשסיימתי את מטלה מספר 1 נותר לי לבצע את מטלות 2,3 והחלטתי שאני לא מוותרת אני הולכת לטייל ולהנות מהגיל הצעיר שלי.
בדרכי לעבודה שלי בתור מלצרית (כן צריך לחיות ממשהו) ראיתי מודעה לאישה שמחפשת שותפה לטיול בהודו לזמן בלתי מוגבל.
חשבתי לעצמי שזאת הזדמנות מצוינת להגשים את מטלה מספר 2,רשמתי את הפלאפון של האישה ויצאתי לדרכי בעבודה.

השעה 21:00 החלטתי להתקשר למספר פלאפון.
מאיה: "הלו.. ראיתי את מספר הפלאפון במודעה שלך על חיפוש שותפה ואני מעוניינת."
שני (כך קוראים לבחורה): "הו היי! מעולה! רוצה להיפגש מחר לקפה ונדבר על הפרטים?"
מאיה: "מעולה… מחר ב14:00 בקפה לנדוור?"
שני:"מצוין,נדבר להתראות"

הבוקר הגיעה והשמש זורחת כהרגלה,הפגישה היום עם השותפה העתידית שלי לטיול קורת היום. נחמד לראות איך אני מגשימה לעצמי את המטרות.
התלבשתי יפה לפגישה,בכל זאת רציתי להשאיר רושם טוב.
ונסעתי באוטובוס לבית הקפה לוונדר.
אני נכנסת לבית הקפה ורואה בחורה מדהימה יושבת,שיער חום,עיניים ירוקות ופנייה נראות משורטטות באופן די מדהים.
אני עוברת לידה ואומרת: "שני?"
שני:"כן,מאיה? בואי שבי"
מאיה: "אז מה קורה? נחמד לראות אותך."
שני:"אצלי הכל טוב,גם אותך למען האמת. יש לי שאלה קצת מוזרה.. אפשר לערוך לך שאלון קטן לא משהו משמעותי"
מאיה:"אוקי"

המשך בסיפור הבא….:)