דורינה
בנות תהרגו אותי אבל - אני מפסיקה את 'טלנובלה' .
אני לא יודעת איך להמשיך את הסיפור ויש לי 7 סיפורים כולל 'טלנובלה' (שתיים מהם פשוט לא כאן אצלי) ויש לי תקופת עומס בבית ספר , ואני בקושי מספיקה לעלות את הסיפורים האחרים שלי ובאמת שאני לא יודעת מה לעשות , והאמת היא שאני אפילו לא אוהבת את 'טלנובלה' לא יודעת למה אבל , אני פשוט לא אוהבת את זה ..
אבל , אני אוהבת אתכן יותר מכל , וסווורי ♥

חזקה. פרק 4.

דורינה 01/03/2012 966 צפיות 8 תגובות
בנות תהרגו אותי אבל - אני מפסיקה את 'טלנובלה' .
אני לא יודעת איך להמשיך את הסיפור ויש לי 7 סיפורים כולל 'טלנובלה' (שתיים מהם פשוט לא כאן אצלי) ויש לי תקופת עומס בבית ספר , ואני בקושי מספיקה לעלות את הסיפורים האחרים שלי ובאמת שאני לא יודעת מה לעשות , והאמת היא שאני אפילו לא אוהבת את 'טלנובלה' לא יודעת למה אבל , אני פשוט לא אוהבת את זה ..
אבל , אני אוהבת אתכן יותר מכל , וסווורי ♥

כנראה זאת הייתה שאלה רטורית, כי היום הזה התדרדר בהרבה.
יש לנו עוד תלמידה חדשה. תנחשו מי זאת- קייט.
מעולה. החברה הכי טובה שלי לשעבר שבטוחה שאני גרה אצל דודים אחרי שההורים שלי מתו ולא בבית יתומים הולכת ללמוד איתי עכשיו. אני לא דיברתי איתה מאז השריפה.
לא היה לא האומץ. התביישתי שהיא תדע שאני אגור בבית יתומים אז אמרתי שאני עוברת לדודים.
פלטתי קללה מרשימה וצללתי מתחת לשולחן בטענה שאני מחפשת משהו בתיק וקיוויתי שהיא לא תראה אותי.
"טיילור! מה את עושה?" ג'ייק שאל אותי.
"כמו מה זה נראה?!"
"את מתחבאת?"
"איך עלית על זה?!"
"בעזרת המוח שלי."
"איך אתה יכול לעלות על משהו בעזרת משהו שאין לך?!" עקצתי אותו.
"תיזהרי, פליטת פה אחת והיא תדע שאת כאן."
"מה אתה רוצה?"
"אני אחשוב על משהו. למה את בכלל מתחבאת ממנה?"
"מה זה משנה?"
"זה משנה. למה?" הוא דקר אותי עם העט שלו.
"ככה."
"אמ.. אנבת' מעיפה מבטים למקום שלך." ג'ייק הזהיר אותי.
"אתה לא רציני." נאנחתי . "איפה קייט?"
"מתיישבת ליד פרנק."
"יופי." אמרתי ועליתי בחזרה למושב שלי, פרנק יושב בקדמת הכיתה ואני מאחור, היא לא תראה אותי.
סימנתי לאנבת' שאני אסביר את הכל אחר כך, ובינתיים ניסיתי לחשוב על ניסיונות התחמקות מתוחכמים.

"את מוכנה להסביר לי מה זה היה?" אנבת' שאלה אותי כשלבסוף מצאה אותי עומדת ליד המכונית עם הקפוצ'ון על הראש ומשקפי שמש שמצאתי בתיק- כבר כל היום שאני מתחמקת מקייט, וסוף סוף אפשר לחזור הביתה, כלומר עם ג'ייק יועיל בטובו להגיע סוף סוף.
"מה זאת אומרת?" שאלתי.
"אויש תורידי את משקפי השמש המכוערות האלה."
"תחזירי לי את משקפי השמש, אני אסביר לך בבית." אמרתי וחטפתי לה את משקפי השמש שהיא חטפה ממני.
"נו איפה הג'ייק הזה?! אני בסוף לא אגיע לעבודה בזמן- תקשיבי עוד פעם אחת ואין לי עבודה." נאנחתי.
"היי, אל תשכחי שגם אני עובדת איתך."
"היי, אל תשכחי שגיליון האיחורים שלך שלך נקי."
"היי, בנות." ג'ייק הופיע.
"תודה לאל שהופעת." אמרתי.
הוא גלגל עיניים.
"תיכנסו לאוטו. אני לא רוצה להיות מפוטרת." אמרתי.
"מפוטרת?" ג'ייק שאל.
"בעבודה, במסעדה, גיליון האיחורים שלה לא הכי נקי." אנבת' אמרה.
"אנבת' גם אני אוהבת אותך." אמרתי.
"את רוצה להגיע בזמן לעבודה או להמשיך ולדבר בחניה של הבית ספר שלנו?"
רטנתי ושמתי גז.

"קדימה טיילור!" אנבת' דפקה על הדלת שלי.
"עוד חמש דקות." אמרתי.
"עוד חמש דקות את מאחרת!"
"שיט!"
שמתי א הג'קט הראשון שמצאתי לקחתי את הטלפון שלי ונתתי את הריצה של החיים שלי למסעדה שאני עובדת בה כשאנבת' מאחורי.
"היי, טי! תאטי!" שמעתי את אנבת' מאחורי.
"נו קצת ספורט." אמרתי וחייכתי.
אחרי חמש דקות של ריצה שבהם אנבת' צעקה לי כל חמש שניות לעצור ואני התעלמתי הגענו.
בדיוק בזמן.
נכנסתי למטבח וראיתי שאפריל, סיסי, ולה, מייק, ניקו, פרד, ג'סי וויל כבר היו שם, וסיסי תפסה את הכיסא הקדוש- הכיסא הקדוש הא הכיסא הכי נוח שיש לנו במסעדה וכולנו רבים עליו.
"טיילור! לא הגעת באיחור? זה ארוע נדיר צריך לציין אותו!" ולה אמרה.
"מצחיקה." זרקתי אליה. "טוב לראות אתכם."
"את יודעת, דווקא לנו חופש של שבוע ממך לא הספיק לנו." ויל אמר בחיוך.
"אז לצאת ליותר?" שאלתי גם אני בחיוך.
הוא צחק וחיבק אותי.
"הבוס עוד לא הגיע?" שאלתי.
"לא. את באמת צריכה להגיע לפעמים מוקדם, בדרך כלל הבוס מגיע חמש שניות לפניך." מני- הטבח שלנו- אמר.
"אולי." אמרתי.
"אז שולחן אחד ושתיים שלי?" שאלתי.
"ושלי שלוש וארבע." סיסי אמרה.
"חמש ושש." אפריל אמרה.
"שבע ושמונה."ולה אמרה.
"תשע ועשר." אנבת' אמרה.
"אחד עשרה ושתיים עשרה." מייק אמר.
"שלוש עשרה וארבע עשרה." ניקו אמר.
"חמש עשרה ושש עשרה." פרד אמר.
"שבע עשרה ושמונה עשרה." ג'סי אמר.
"תשע עשרה ועשרים." ויל אמר.
"האוכל עלי." מני אמר, וכולם צחקו.
"מעולה חילקתם שולחנות הגיע הזמן להגיש." הבוס הגיע. "טיילור!" הא קרא בהפתעה. "נחמד לראות אותך כאן לפני. איך היה השבוע הזה בלעדינו? התגעגעת?"
"אתה יודע שכן." חייכתי אליו.
"יאללה לעבודה." הוא זירז אותנו.
כולנו יצאנו אל הרחבה שבה השולחנות היו וכל אחד הלך לשולחן שלו.
שולחן אחד היה ריק אז הלכתי לשולחן שתיים.
"מה תרצו להזמין?" שאלתי את הזוג שישב שם.
"שתי פיצות אישיות ושתי קולות." אמר קול מוכר.
הרמתי את המבט.
"טיילור?!"
אוי שיט.
קייט.


תגובות (8)

אעאעא!!
Omg!!
פרק מעולה שבמעולים!!
אהבתי!
ובנוגע לזה שאין לך זמן להעלות פרקים…
אני ממש כועסת!!!!! אבל אני מצליחה להבין אותך…
אז תמשיכי בכל אופן…
אוהבת הכי בעולם-נטלי:)
ושבת שלום!!

02/03/2012 05:15

תמשיכי

02/03/2012 05:45

פשוט אהבתייי דורין את מוכשרת בטרוףףף תמשיכייי

03/03/2012 11:38

תווודה לכולן בקרוב התפרסם לוח זמנים ואתן תראו באיזה ימים אני מעלה את חזקה ^ ^
ותודה על התמיכה ♥

03/03/2012 12:53

"לוח זמנים…???"
את רצינית??!!
טוב, אז שלוח הזמנים שלך יהיה עמוסעמוסעמוסעמוס כדי שתעלי מלנטותמלנטותמלנטות פרקים…
ואם לא…
אחממ… יש לי הרבה ערכות של חומר נפץ בבית (קניתי במיוחד לפורים:) )
מוחעחעחעחעחעחעחעחעחע!!
סתם חח ~פרצוףתמיםבמיוחד~
אז תמשיכי מהר את חזקה!!
אוהבת מלנטות-נטלי:)

03/03/2012 13:21

אמ ……
לאתר יש בעיות הוא לא מפרסם את זה O________________O
אמ ..
אני אפרסם את זה בדרך אחרת ~חשיבה על רעיון ערמומי~
חחחחחחחחחחחחחחחח
אני ממשיכה או היום או מחר תלוי איך יסתדר לי : ))

03/03/2012 22:35

~~חדשה~~
אהבתי:)
אזזזז… לוח זמנים?

04/03/2012 10:11

בפרק הבא שאני אפרסם אני אפרסם גם את הלוח זמנייים : ))
(האתר דביל הוא לא מפרסם את זה לבד .. לא יודעת למה O_______O)

04/03/2012 12:57
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך