חזרה מהחיים פרק ~1~

שלום שמי מיי ואני בת 15 אני לומדת בתיכון מיוחד לאלה שחזרו מהמתים, אני נערה שקטה ורוב האנשים אומרים שאני מסתורית.
לפני שחזרתי מהחיים סבתא שלי גידלה אותי ולא הורי, אני לא יודעת איך קוראים לאבא ואמא שלי, אני רק יודעת שהם פחדו ממישהו.
ועוד דבר קטן אני מסטארית בזריקת חרבות קטנים.
הכל התחיל שבאתי לתיכון, החזקתי בידי ספר מיוחד שסבתא שלי נתנה לי במתנה יום לפני שהיא מתה, נכנסתי לכיתה, הייתישבתי במקום שלי והתחלתי לקרוא.
הספר אצלי הרבה זמן ואף פעם לא קראתי אותו.
נשבעתי שאני אקרע אותו רק אחרי שאחזור מהמתים, אני יודעת על החזרה מהמתים מכוון שסבתא שלי עבדה במועצה שם היא הייתה מספרת לי על זה ואיך חזרה לעולם האנושי ולא לעולם של החוזרים מהתים.
כשהתחלתי לקרוא את הספר נדהמתי מהדמיון של הסופר על העולם האנושי, אומנם הייתי רק עד גיל תשעים ושתיים בעולם האנושי ואני מכירה אותו היטב עדיין כיף לשמוע על העולם סיפור.
אוקי, תנו לי להסביר משהו קטן כשאתה בא לעולם המתים זה כאילו נולדת מחדש, כלומר אתה שוב בגן, שוב בלימודים, אבל הזכרונות מהעולם האנושי נשמרות בראש ולא נמחקות אלא אם אתה רוצה שכן.
צילצל הצילצול להפסקה, דיברתי עם ילדים וותיקים יותר ממני, ואפילו הזמינו אותי למשחק שנקרא "הדגל" זה היה כיף מאוד.
יש פנימיה בתיכון לאנשים שאין להם מקום לגור ואני בפנימיה יש לי מיטה משלי ומגירה משלי זה כיף גדול מאוד, מאוד.
אבל יש רק בעיה אחת, לידי יושנת ילדה בשם יוליה, אני זוכרת שבשבוע שעבר יוליה הלכה לטיול ונעלמה הדבר היחידי שנשאר ממנה הוא מכתב ומצויר בתוכו ליצ'י ואת החתימה של יוליה.
המשך יבוא…