חטופות – פרק תשיעי
אני לא רוצה למות…
גוש ממלא את גרוני, אבל אין ביכולתי לבכות. אני לא יכולה להתרומם, לזוז, אין לי די כוח. אני לא מסוגלת לפקוח את עיניי.
אני מרגישה שידי מורמת, משהו מתנתק ומיד לאחר מכן דקירה חדה ליד הווריד, ואז עוד אחת שחודרת לווריד.
משהו קר מוזרם לדמי החם. זה מוזר, אבל אני מרגישה כל נים ונים בגופי, כל שריר וכל עצם, וזה כואב…
הרגל שלי פועמת מכאב, וכך גם רקתי, אגני וידיי. אני רוצה לצרוח מכאב, אבל אני לא מסוגלת לפתוח את פי היבש. תחושת צריבה ממלאת את ריאותיי.
————–
ביפ. ביפ. ביפ.
אני חוזרת בראשי על הדפיקות.
ביפ. ביפ. ביפ.
אני מרגישה כאילו הראש שלי מלא בצמר גפן.
ביפ. ביפ. ביפ.
אולי באמת הגעתי לשמיים.
ביפ. ביפ. ביפ.
הוא מחזיק את ראשי ומטה את ראשו אחורה בעונג.
ביפ. ביפ. ביפ.
הוא מלטף את גופי כאילו היה שלו.
ביפ. ביפ. ביפ.
הוא מכאיב לי. הוא לא מפסיק.
ביפ. ביפ. ביפ.
הוא גונח. נשימתו החמה על צווארי.
ביפ. ביפ. ביפ.
הדפיקות מהירות יותר עכשיו.
ביפ. ביפ. ביפ.
הוא לוקח את ידי וממקם אותה בין רגליו.
ביפ.ביפ.ביפ.
הוא פושט את המכנס.
ביפביפביפביפביפביפ.
כואב לי.
בייייייייייי…
תגובות (5)
אני לא הבנתי כלום כי הפרק היה קצר!!
מקווה שמחר תפצי אותנו!!
מאמי אפשר לומר שקצת איכזבת אותי. ציפיתי לפרק קצת יותר ארוך ומעניין.
אני יודעת, אני מצטערת האמת על הפרק, אבל הייתי צריכה איזשהו קטע מעבר בין הפרק הקודם לפרק הבא… מבטיחה פיצוי בפרק הבא, פרק ארוך יחסית:) הוא פחות או יותר סיום וסגירה של הכל…
אמממממ נחמד, אני מניחה, אבל עם כל הכבוד… מה???? ועדיף לא לכתוב ״ביייייייי״ זה לא נכון מבחינה דיקדוקית.
זה ביי, זה צפצוף ארוך:)