~חיימוש~
תודה על כל התגובות והברכות המדהימות,אני כל כך שמחה לקרוא אותן. תהנו:)

'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 17

~חיימוש~ 03/11/2015 2217 צפיות 13 תגובות
תודה על כל התגובות והברכות המדהימות,אני כל כך שמחה לקרוא אותן. תהנו:)

נעמדתי בין כל הבנות בשקט,מסתכלת על רפאל שעמד מולנו והסביר לנו את תוכנית האימון.
"תעמדו בשלשות בקו ההזנקה,מי שמסיימת לרוץ יורדת לשכיבות שמיכה עד שאני מורה לעצור" אמר ברצינות וסימן לכולנו להסתדר.
נעמדתי ראשונה בקו ההזנקה,רציתי לסיים כמה שיותר מהר.
"קדימה,צאו" צעק,התחלתי לרוץ במהירות ובכל הכוח,מתנשמת בכבדות.לאחר שהגעתי לסיום הריצה ירדתי לשכיבות שמיכה.ידיי החלו לרעוד ועיוותתי את פרצופי בכאב.
"שטרית הכל בסדר?" רפאל נעמד לידי והתכופף מעט,הבטתי בו לרגע והנהנתי.
"תעצרי" אמר לי לפתע,גורם לי לכווץ את עיניי בבלבול
"את עוד לא חזקה מספיק בשביל להמשיך" אמר,נעמדתי באיטיות,מרגישה סחרור.
"המפקד אני מרגישה טוב,באמת" ניסיתי לשכנע אותו ללא הצלחה,
"אל תעמיסי על הגוף שלך,יש לך אישור ממני" הרים מעט את קולו,גורם לי להשתתק ולחזור למקומי.
"יפה מאוד,תמשיכו" צעק והביט בשאר הבנות.בחנתי אותו בעיניי לרגע,מרגישה איך ליבי הולם בחוזקה.
"אתן יכולות לשתות עכשיו" אמר,מיקה התקדמה לכיווני במהירות והתיישבה לידי
"איזה עייפות" מלמלה ושתתה מהמימייה בתאווה,גוררת את חיוכי.
"את לא לקחת את הכדורים שהביאו לך נכון?" ספק אמרה ספק שאלה.
"איך את יודעת?" שאלתי,היא נאנחה בייאוש והניחה את ידה על מצחה
"את צריכה לשמור על הגוף שלך" אמרה במבט מודאג והביאה לי קצת מים,
"אני מרגישה טוב" שיקרתי והזזתי את מבטי,רואה את רפאל מתקדם לעברנו.הזדקפתי במקומי והסתכלתי עליו.
"שטרית,שתית כדור היום?" שאל בחשד ושילב את ידיו בסמכותיות,כל כך אהבתי שהוא עשה את זה.
"לא" כמעט לחשתי,מבטו השתנה במהירות לכועס.
"מה את ילדה קטנה?את צריכה שיגידו לך לשתות כדור?" התעצבן,שתקתי והנדתי בראשי לשלילה.
"תלכי לשתות כדור ותחזרי לכאן,אני מחכה" אמר לאחר כמה שניות,קמתי ממקומי והלכתי לכיוון המגורים.
*****************
התקדמתי במסדרון הארוך בשקט.לפתע שמעתי רעשים מוזרים מאחת הדלתות שהייתה קצת פתוחה והצצתי פנימה,קפאתי במקומי שראיתי את רוי עם מישהי שכנראה לא מפה כי אין לה מדים.
בלעתי את רוקי בקושי ופתחתי את הדלת בסערה,גוררת את מבטם,הסתכלתי על שניהם בזעם.
"אני מבינה למה לא יכולת להראות את הפרצוף שלך בבית חולים,היית עסוק" גיחכתי בזלזול,
"אני מאוד מצטערת שהפרעתי,תמשיכו" הבטתי בו לרגע ומיהרתי לצאת מהחדר,מביטה בשעוני ומבינה שהאימון נגמר.
"אוצר חכי שנייה" רוי עצר אותי עם ידו,הבטתי בו בעצבים והשתחררתי מאחיזתו,
"אני לא מעוניינת לשמוע אותך" אמרתי באיטיות,מדגישה כל מילה.
"את חייבת להקשיב שנייה" אמר בהתחננות,גורר את צחוקי
"תגיד כמה זמן שזה ככה?" שאלתי והוא השתתק,בולע את רוקו.
"זאת חברה שלי עוד מלפני הצבא" אמר לבסוף והזיז את מבטו לצדדים.
"הסתרת את זה יופי" מחאתי כפיים בחיוך ציני ועקפתי אותו אך הוא תפס בידי שוב.
"מה קורה פה?" רפאל התקדם לעברנו בכעס,גורר את מבטנו.
"מה אתה עושה במגורי הבנות?" שאל אותו,מחכה שיפצה את פיו.
"באתי לדבר עם חברה שלי,אסור?" חייך חיוך מאולץ,הרגשתי איך גופי משתולל מבפנים,בזאת סטרתי ללחיו בחוזקה.שניהם הביטו בי בדממה,המומים.
"פעם אחרונה שאתה מתקרב אליי" הזהרתי את רוי והלכתי לחדרי במהירות.
****************
טרקתי את הדלת בחוזקה ונשכבתי על המיטה בכבדות,דמעות של עצבים יצאו מעיניי.
"שטרית תפתחי מיד" קולו העבה של רפאל נשמע מחוץ לחדר,מיהרתי למחות את דמעותיי וקמתי,פותחת לו את הדלת.
"מה זה היה?" שאל בעצבים,הסתכלתי על עיניו הירוקות שאיכשהו תמיד משרות בי רוגע.
"כלום המפקד,אני מצטערת" אמרתי בהתנצלות,הוא תפס בכתפיי בעדינות,גורם לרגליי לרעוד.
"הוא עשה לך משהו?" שאל ברצינות ומיהרתי להניד בראשי לשלילה,אך הוא לא נראה משוכנע
"את יכולה לספר לי הכל" אמר בטון רך,הבטתי בו והנהנתי בשקט,מתיישבת על המיטה.
"הוא חודש מסבן אותי בסיפורים שלו ובכלל יש לו חברה" אמרתי,הוא קימט את מצחו
"ואת מקנאה?" הוא שאל,גורר את מבטי המופתע
"לא אכפת לי שיש לו חברה,אכפת לי מזה שהוא פאקינג שיקר לי כל הזמן הזה" אמרתי בכנות וקברתי את פניי בין שתי ידיי.
"תסתכלי עליי רגע" לחש,קולו היה מעט צרוד והרגשתי איך זרמים עוברים בכל גופי
"אני לא מקנאה,באמת" חייכתי מעט,גוררת את חיוכו הסגור
."גם אם כן,זה רגש טבעי" נגע בידי עם ידו החמה,הנהנתי באיטיות.
"חשבתי שעם הזמן אני ירגיש אליו משהו חזק אבל טעיתי" מלמלתי,הוא הביט בי,מקשיב לכל מילה בשקט.
היינו צמודים.מקרוב הוא היה אפילו יותר יפה וזה שיגע אותי.ריחו הנעים עטף את כל כולי ובקושי הצלחתי לנשום.
"המפקד" לחשתי והתקרבתי אליו,שפתי מרפרפות מעל שפתיו.הוא התרחק ממני קצת.
"אני לא יכול,זאת טעות ואת יודעת את זה" אמר,
"אתה חושב שזאת טעות?" שאלתי בשקט,הוא הביט בי במשך כמה שניות ולבסוף נאנח
"בחיים לא קרה לי דבר כזה" העביר את ידו בשיערו
"אני מצטער,זה לא יקרה" אמר לפתע ויצא במהירות.הבטתי בדלת שנסגרה בעצב,ליבי כאב כל כך.


תגובות (13)

מההההההההההההההההה רוי חתיכת בן זונה ידעתי שאי אפשר לסמוך עליו ורפאל כוסעמקק איתוו מה נראה לו בכלל אבל הפרק מהמם

03/11/2015 20:51

מטומטם מילה תמשיכיייי

03/11/2015 21:15

אהובה שלי את מדהימה
זה סיפור כל כך יפה את לא מבינה כמה אושר הוא גורם לי, בשיא הכנות.
רוי כזה מניאק, ידעתי שיש בו משהו בוגדנייי זבל עופות!!!!
ורפאל…את לא מבינה כמה אהבה יש לי אליו מאוהבת בו יותר מתמיד! הוא גבר גבר!
אבל שינשק אותה כבררררר
סופרת מוכשרת שלי, בבקשה תעלי עוד פרק היום כי אני באמת לא יכולה לחכות נשבעת לך אני מכורה.
אוהבת המון ומעריכה עד אין סוף!

03/11/2015 22:05

    תודה לך יפה שלי,את פשוט משמחת אותי תמיד:)
    היום אני לא אספיק,מצטערת.
    אוהבת ומעריכה מלאנים!<3

    03/11/2015 22:32

הוא באמת מטומטם ! שהוא יעשה כבר משהו נשיקה להראות האהבה משהו שהוא לא שינאה
הם חייבים להיות ביחד ! תמשיכי :)

03/11/2015 23:23

    רואים שהוא לא שונא אותה.
    תודה אהובה:)

    05/11/2015 00:20

יאא איזה פרק מושלםםם כמו תמיד
תמשיכי יפתייי הסיפור פשוט ממש יפה
ותענוג להיכנס לאתר ולגלות שהעלת עוד פרק :-)

04/11/2015 00:44

    תודה רבה לך נשמתי,תענוג לשמוע שאת אוהבת:)

    05/11/2015 00:21

פרק מקסים ובהחלט תפנית בעלילה!

04/11/2015 08:10

השנאה מראה רק כמה הוא אוהב אותה

04/11/2015 20:49

תודה לכן,אתן מקסימות!

05/11/2015 00:21
7 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך