'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 36

הבטתי ברפאל שעמד מולי בשקט,מחייכת חיוך קטן ומעבירה את ידי על שיערו ברכות,
"אני לא הייתי צריך להגיד לך את זה" הוא אמר לפתע ופקח את עיניו,מביט בי במבט מצטער
"למה לא?" שאלתי בחיוך וכרכתי את ידיי סביב עורפו,הוא נאנח
"את חיילת שלי,אני לא אמור לומר לך דברים כאלה" הוא אמר,גורם לכל העצבים לחזור לגופי
"איך תמיד אנחנו מגיעים לנושא הזה?" אמרתי בזעם והורדתי את ידיי ממנו במהירות,
"כי זאת המציאות ולא משנה כמה שננסה להדחיק אותה היא עדיין קיימת" הוא אמר וליטף את לחיי,
"זה לא חשוב לי" מלמלתי והשפלתי את מבטי לרגע,
"אני אוהבת אותך ואני מוכנה להסתכן בשביל להיות איתך" אמרתי לאחר כמה שניות,הוא חייך ונענע בראשו
"אנחנו שני מטורפים" הוא מלמל ותפס במותניי,מצמיד את גופי לגופו
"אני יודעת" צחקתי מעט ובזאת הצמדנו את שפתינו בסערה,מסרבים להתנתק אחד מהשנייה.
הוא תפס בגופי והרים אותי בקלות,כאילו הייתי נוצה.
"אני אוהב אותך" הוא התנשף במהירות והתקדם לעבר מיטתו,מניח אותי עליה בעדינות ונשכב מעליי,
הוא הוריד את חולצתי והחל לנשק אותי נשיקות קטנות בבטני ובחזי החשוף למחצה,גורם לי לפלוט אנחות קטנות מפי.
"חכה" מלמלתי וזזתי מעט,הוא הביט בי בבלבול
"אתה בטוח?" שאלתי בזהירות,הוא חייך מעט והנהן בראשו.
הורדתי את חולצתו במהירות,מעבירה מבט קצר על גופו המדהים ומרגישה שהאויר אוזל לי בכל רגע.
הוא הוריד את השורט ביחד עם התחתון ביד אחת ובידו השנייה הוריד את החזייה במהירות.
הבטתי בו בהלם והוא בתגובה גלגל את עיניו והצמיד את שפתינו פעם נוספת,
"את מושלמת" הוא חייך והוריד את מכנסיו ואת הבוקסר בשנייה,מסתכל עליי ומחכה לאישור.
הנהנתי בראשי בעדינות והוא עצם את עיניו בחוזקה,גופו רעד מעט
"רפי..תסתכל עליי" ביקשתי והנחתי את ידיי על לחיו,הוא הסתכל עליי בשקט
"אני רוצה להיות עדין איתך" הוא אמר בשקט,חייכתי חיוך קטן
"אני אוהבת אותך" מלמלתי,הוא נשק לשפתיי והחל לחדור אליי באיטיות.
"את סוף סוף שלי" הוא חייך,גורר את מבטי
"רק שלך" חייכתי באושר ועצמתי את עיניי.