Maya10026
היי כולם (:
פעם ראשונה אני כותבת סיפור אז תגיבו אבל תהיו עדינים חחחח (:
אני אשמח לשמוע מה דעתכם על הפרק הזה ואם יש הצעות להמשך הסיפור ומה אתם חושבים בכללי :)
5 תגובות ממשיכה (:
Love You Alll <3

חיים חדשים – הקדמה + פרק 1

Maya10026 17/07/2013 825 צפיות 6 תגובות
היי כולם (:
פעם ראשונה אני כותבת סיפור אז תגיבו אבל תהיו עדינים חחחח (:
אני אשמח לשמוע מה דעתכם על הפרק הזה ואם יש הצעות להמשך הסיפור ומה אתם חושבים בכללי :)
5 תגובות ממשיכה (:
Love You Alll <3

פרק 1
׳פיפ פיפ׳ הסקייפ השמיע רעשים. פתחתי וראיתי שיחה מאבא שלי.
׳תגידי שלום לאחיך הקטן׳ הוא אמר
׳שלום פוצפוץ׳ אמרתי עם חיוך
׳מה שלום הילדה היפה והאהובה שלי ?׳ שאל ׳איך החזרה לארץ ?׳
׳אבא אני רוצה לחזור לניו יורק׳ אמרתי.
׳שששש נו איפה הגרפסי ?׳ שאל את אחי החורג שרק לפני כמה חודשים נולד.
׳אני רוצה לבוא לגור אצלך׳ המשכתי, אני שונאת את הארץ הזאת ! למה חזרנו לפה בכלל !?
׳מה זה הרעש הזה ?׳ נבהלתי כששמעתי משהו נשבר ברקע
׳תעשה משהו, בני׳ אישתו החדשה קראה לו באנגלית.
׳ברברה, תני לי 5 דקות אוקיי ? אני מדבר עם הבת שלי׳ אמר באנגלית
׳המשפחה של ברברה פה, באו עם הילדים… אל תשאלי איזה בלאגן׳ חזר לדבר איתי
׳נו בקיצור, אני יכולה ?׳ שאלתי שוב
׳מה ?׳ לא הבין על מה אני מדברת
׳לגור אצלך !׳
׳אני אבא שלך, מה זאת אומרת ? בטח שאת יכולה לבוא, זה הבית שלך׳
׳יופי, אתה שולח לי אז כרטיס טיסה ?׳ אמרתי בהתלהבות, סוף סוף לחזור לסביבה המוכרת שאני כל כך אוהבת !
׳כל הכבוד. מה, עשינו גרפסי ?׳ חזר שוב לדבר לאח שלי
׳אבא, פוקוס, אתה יכול שניה להתרכז בי ובבעיות שלי ?׳ איבדתי את הסבלנות
׳נועהל׳ה, זה לא מהיום למחר.. באמת, אני צריך לדבר עם אמא שלך, צריך לרכך אותה, סבלנות.׳
׳אבל אני שונאת לגור כאן. מגעיל פה !!׳ קמתי מהכיסא והתיישבתי על המיטה ליד הגיטרה שלי
׳איך הבית ספר החדש ?׳ שאל בהתעניינות
׳אני לא מתכוונת אפילו ללכת אליו׳ קבעתי בהחלטיות. אני באמת לא הולכת ללכת אליו
׳אבל ככה בחיים אמא לא תתן לך לחזור לאמריקה, תקומי עכשיו, ותלכי לבית ספר ואני יטפל ביתר..׳ אמר
׳אווווף׳
׳אוף שמוף. אנחנו לא רוצים שאמא תוציא לך צו עיכוב יציאה מהארץ נכון ? אז מיד לבית הספר.׳ קמתי מהמיטה וסגרתי את השיחה. באמת שאין לי כוח אליו.
גם כל הקטע הזה עכשיו למה פשוט לא יכולנו להישאר באמריקה ?! למה היינו צריכים לבוא לארץ המגעילה הזאת ! אני שונאת את ישראל, שונאת !!!!
••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••

טוב אז… קוראים לי נועה בן עטר.. מרוקאית כמו שאתם רואים… אבל לא, אבא שלי מרוקאי ואמא שלי אמריקאית. אני בת 16 וחצי, כיתה י״א, כן אני מהקטנות :( ההורים שלי גרושים ואני בת יחידה. יש לי שיער ארוך וגלי בצבע חום כהה ועיניים ירוקות בוהקות, אני לא הכי רזה בעולם אבל גם לא שמנה. ולא גבוהה, ממוצעת כזה…. אומרים שאני מאוד יפה.
כל הבגדים שלי בצבעים שחור ואדום- הצבעים האהובים עליי, אמא שלי משתגעת מזה….. טוב נו.. לא ביג דיל. אני אוהבת מאוד מוסיקה.. אני מנגנת על גיטרה ושרה, וכותבת בעצמי. הרבה אומרים לי שאני שרה מאוד יפה..
הגעתי מניו יורק. כן, אמא שלי חושבת שזה לא טוב שאני יהיה שם. במיוחד אחרי שהיא ואבא שלי התגרשו… אבא שלי התחתן עם נוצריה שקטנה ממנו בכמה שנים טובות, ויש לו עכשיו 3 ילדים- אחים חורגים בשבילי. אני לא האמנתי עליו… איך הוא יכול להיות כזה, בגיל שלו הולך עם ילדונת שיכולה להיות הבת שלו.. התאכזבתי ממנו, לא חשבתי שהוא כזה. לאמא שלי יש חבר יהודי שהיא הכירה בניו יורק והוא מאוד עשיר.. כן אז למרות הכל, לא חסר לי כלום. חוץ מזה שלא טוב לי בישראל. היו לי שם חברים, היו לי שם חיים שלמים, ואז מישהו ובא ולוקח לך הכל בבום. והמישהו הזה זה אחד האנשים הכי קרובים אלייך, אמא. כל כך שנאתי את זה שהיא הרחיקה אותי משם, במיוחד מהידיד הכי טוב שלי, יונתן. אני קוראת לו ג׳ון- ג׳ון :) יש לו שיער מתולתל בצבע חום כהה ועיניים ירוקות בוהקות בדיוק כמו שלי. גם הוא מנגן ושר.. היינו עושים את זה ביחד…. אני מכירה אותו מאז שאני זוכרת את עצמי.. תמיד היינו ביחד, שרים.. מנגנים.. היו תקופות יפות בחיים..
בכל מקרה עכשיו הגענו לישראל. תל אביב… בבית ענקי שהרבה יכולים רק לחלום עליו, בריכה, בגדים בלי סוף… עוזרות ומטפלות… כסף שזורם בלי סוף לידיים של ה"אבא" החדש שלי.. אבל שום דבר לא משנה. אני רוצה את החיים הישנים שלי… אז בטח תגידו שאני מהמפונקות האלה שתמיד ירצו את ה"חיים הקודמים" שלהם חזרה.. אבל האמת היא שלא טוב לי בחיים האלה. אני אהבתי לגור בניו יורק, אהבתי את החברים, ההורים שלי שהיו ביחד… עכשיו לא נשאר לי כלום. בבית שנראה כמו איזה ארמון, אני לא מוצאת את עצמי. אין לי חברים.. והבית ספר שלי מלא בערסים… אז באמת שלא באלי להתחיל את כל החיים האלה מחדש… במיוחד כשאת באה בכיתה י״א , זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות. כולם כבר חברים וקשורים אחד לשני, ורק אני- לא מכירה אף אחד, לבד.


תגובות (6)

~~

דווקא ממש אהבתי… אה וברוכה הבאה !

17/07/2013 13:00

יייאייי ברוכה הבאה לאאב יו
תמשיכיי אהבתי מאודד

17/07/2013 13:15

מהמםם תמשיכיייי!!!!

17/07/2013 13:23

אהבתי!!! תמשיכי!!

17/07/2013 14:03

חחח תמשיכי

17/07/2013 14:08

לייק תתחילי

17/07/2013 16:40
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך